סליחה, לא שאני נכנס לוויכוח אבל קצת קשה לי עם
חלק מדבריך, נאמר לנו בפירוש "אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ." (דברים יג' א'), החמרה היא תוספה, אמנם כזו שבאה למנוע הגעה למצב עבירה (מה שנקרא גדר) אבל עדיין הוספה.
בכלל החמרות במקור נועדו לאדם הבודד, שמכיר את נקודות החולשה שלו ולכן מחליט להחמיר על עצמו בשביל לא להגיע לדבר עבירה, ואותם החמרות אישיות שנעשות ע"י גדולים בעם (בין אם נשים או גברים) בד"כ "מאומצות" ע"י הקהילה שהולכת אחריהם - ואז הופכות למנהג ישראל שאז גם נלקח בחשבון בעתיד לפסיקה הלכתית גורפת.
עכשיו שלא תבין לא נכון, אני לא נגד החמרה אלא נגד החמרה כוללת על כלל הציבור, גם לי יש דברים שבהם אני מחמיר על עצמי - אבל אני לא דורש את זה מאחרים, מהסיבה הפשוטה שלא כולם מסוגלים לה (זו גם הסיבה שנוצר הזרם החילוני או יותר נכון - הלא דתי) דבר שמרחיק מהמקור של המצוות.
בקיצור אדם שרוצה להחמיר - שיחמיר על עצמו ולא על חברו.
ואני בהחלט מסכים אתך שאדם פוסק (בניגוד אלי) צריך להיות עם כמה שיותר ידע!