ניסים ומסי"נ
בס"ד שלום לך גיא הי"ו! נקדים הקדמה קטנה הקב"ה ברא את העולם על מנת שיתנהל לפי חוקי טבע שבעצמו חקק וקבע. ניהול העולם על פי ניסים גלויים שלא על פי חוקים אלה הוא לא מהלך רגיל ושכיח למעט מקרים שלהם היה צורך או כוונה מיוחדת. כל זאת על מנת שלא תינטל הבחירה כי אם היינו רואים ניסים מידי יום קיום המצוות ובכלל כל התנהגותינו היתה כפייתית ולא כתוצאה מבחירה, דבר ידוע ומפורסם ולא אאריך בנקודה זו כעת. עם האמור לעיל, מי שמתעלה ברמה הרוחנית שלו; מתגבר על בחירה שגויה ומעצים את גודל האמונה שלו במציאות הבורא ובהשגחתו רואה ומבין שלמעשה כל רגע מתרחשים סביבו ניסים שמכוסים תחת חוקי הטבע ובעצם הם ניסים לכל דבר, כלומר כל הוויתינו היא נס אחד גדול אלא שלחלק אנו רגילים ולחלק אנו לא רגילים וקוראים להם ניסים. כך שחוקי הטבע (המהווים לצערינו לכופר דבר מוכרח ו"קדמון" ולא יצירה רצונית מהבורא, דבר שנותן לו סיבה לכפור בבורא העולם)הם למעשה ניסים מתמשכים. דוגמא לכך מפורסמת במעשה רבי חנינא שאמר: "מי שאמר לשמן שידלוק יכול לאמר לחומץ שידלוק". כלומר עבור צדיק כזה אין הבדל בין שמן שטבעו לבעור לחומץ שאין טבעו לבעור, היה ברור ופשוט לו שאין "בעיה" לקב"ה להחליט לטובת מאמיניו לקבוע הפעם שהחומץ יבער. ניגש לשאלתך: התנהגות מסויימת שעל פי מהלך רגיל בבריאה היה בה סיכון חיים, גרם לצדיק שהתנהג מעבל לחוקי הטבע, עבור רצונו לקיים מצוות הבורא, שמידה כנגד מידה יתנהג הקב"ה איתו שלא על-פי חוקי הטבע ולא יאונה לו כל רע. אותה אישה, מתון, אם היתה מתלוננת בפני הרשויות היתה גורמת לתגובה מסוכנת וחריפה עבור אותו צדיק, אבל כיוון שהוא נהג לשם שמיים והעיקר מתוך אהבה ויראת הבורא ולא כדי "שיאמרו"..כך גם נהג הקב"ה איתו. ולסיום ראוי להזכיר כאן את דברי הרמב"ן ז"ל המאוד מפורסמים בפירושו על התורה בסוף פרשת בא (כדאי לעיין בכל הקטע האחרון שם שצר שאינני יכול להביאם כאן בשלימות אלא קטעים קטנים): "ועתה אומר לך כלל בטעם מצוות רבות...ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר..ולא יהי פתחון פה לכופר להכחיש אמונת א-לוקים...מן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים ובין ביחיד.. בברכה
