שאלה קנטרנית וטרדנית.
הגיע הזמן להפריד בין אתיקה למשפט, כי אין לזה לא שיעור, לא מידה ולא סוף. הדוגמה של "באיזה סגנון אדוני מדבר", אותה מדביקים בכל מקום בו למדביק אין תשובה עניינית לטענותיו של הטוען,היא הנותנת. להפריד בין אתיקה למשפט - ומי שרוצה לומר שאני, למשל, לא אתי - שיכתוב מכתב למערכת, שיגיד מה שהוא רוצה - ושהציבור ישפוט. וזה חל גם, ובמיוחד, על השופטים: אם אני אומר על שופט, או לשופט, דברים שאינם מוצאים חן בעיניו, זה בלתי נסבל שאני אצטרך להתגונן מול חבריו, או מול עורכי-דין אשר מחר יופיעו בפניו, וצריכים לשאת חן מלפניו. שיכתוב מכתב למערכת, כאחד האדם. שייסתכן בביקורת ציבורית, כאחד האדם. ואל תגידו לי זה לא מקובל: שיהיה מקובל, ובמיוחד על אלה אשר מזבלים לנו את המוח שהם "יושבים בתוך עמם", אחד השקרים הגדולים ביותר שאני מכיר. ברגע שמפקידים את ענייני האתיקה בידי שופטים, שוללים, למעשה, מהציבור את הזכות להביע עמדה, ונותנים לחתול לשמור על השמנת.
בתיה"ד של הלשכה - הבייתה!!! וגם זה עניין של אתיקה, המראה עד כמה מסוכן להשאיר את הנושא בידיים של השופטים, אפילו אלה ה"עליונים":
מבחנו הגדול של אהרן ברק