שאלה או התייעצות ברשותכן /ם ....
שלום אני אב ל תאומות בנות 4 ובני בן 9 . אני גרוש שנתיים והקשר שלי אם ילדיי טוב מאוד . אני חי במרכז ביחד עם חברתי לחיים וילדיי נקשרו אליה. במהלך ביקורי השבועי את ילדיי רציתי מאוד מאוד לקחת את אחת מבנותיי התאומות איתי לביתי, לשבוע ימים. אני מבין ומכיר את כל התשובות לסערת הרגשות שהייתה עלולה לקרות אילו הייתי לוקח את אחת הבנות. אני מבין שאי אפשר להפריד בניהן, אני מבין את ההשלכות שיוצרו כתוצאה מכך מהבת השניה ומבני, אבל להם היו סיבות להישאר בביתם ולא להגיע אליי, (הבת השניה חולה בפה וטלפיים, ובני לומד בבה"ס), אבל...... בכל זאת בפנים אצלי יש הרגשה של החמצה למרות הכל, יש איזו צביטה בלב של פספוס, אני ממש מצטער שזה לא יצא לפועל. איך אני יוצא מזה לדעתכם???? ושוב אני חוזר אני היום מוותר בגלל הגיל שלהן אבל מקווה שבעוד שנה או אולי קצת יותר אוכל להפריד בניהן ולקחת אליי לשבוע את אחד מהשלושה. יוחאי
שלום אני אב ל תאומות בנות 4 ובני בן 9 . אני גרוש שנתיים והקשר שלי אם ילדיי טוב מאוד . אני חי במרכז ביחד עם חברתי לחיים וילדיי נקשרו אליה. במהלך ביקורי השבועי את ילדיי רציתי מאוד מאוד לקחת את אחת מבנותיי התאומות איתי לביתי, לשבוע ימים. אני מבין ומכיר את כל התשובות לסערת הרגשות שהייתה עלולה לקרות אילו הייתי לוקח את אחת הבנות. אני מבין שאי אפשר להפריד בניהן, אני מבין את ההשלכות שיוצרו כתוצאה מכך מהבת השניה ומבני, אבל להם היו סיבות להישאר בביתם ולא להגיע אליי, (הבת השניה חולה בפה וטלפיים, ובני לומד בבה"ס), אבל...... בכל זאת בפנים אצלי יש הרגשה של החמצה למרות הכל, יש איזו צביטה בלב של פספוס, אני ממש מצטער שזה לא יצא לפועל. איך אני יוצא מזה לדעתכם???? ושוב אני חוזר אני היום מוותר בגלל הגיל שלהן אבל מקווה שבעוד שנה או אולי קצת יותר אוכל להפריד בניהן ולקחת אליי לשבוע את אחד מהשלושה. יוחאי
