שאלה אולי תמימה...

Fairy24

New member
שאלה אולי תמימה...

אבל אני לא מצואת פיתרון... היה לי בן זוג, מעבר לשנה הקשר שלנו נמשך, אולי חצי מהזמן היה של פרידות, דברים לא הסתדרו כל כך. עכשיו נפרדנו סופית וכל כך קשה לי עם זה... אני אוהבת אותו מאד ואני חושבת עליו הרבה והעיניים שלי כמו ברזים כל רגע... מלא דברים מזכירים לי אותו או גורמים לי לחשוב עליו וזה קשה להתגבר ככה.. לפני זה הייתי פשוט חוזרת אליו, אמנם שיפרנו דברים, באמת בצורה משמעותית, אבל יש גבול לכמה שאפשר לספוג ולהתאמץ וגם משהו בפרידה הזאת אומר לי שלא לחזור הפעם. תמיד הייתה לי את הבעיה הזאת עם פרידות כשאני באמת אוהבת ואף פעם לא ממש התמודדתי איתה, אלא ניסיתי להחזיר כל הזמן... רק הקטע הוא שהקודם שאהבתי (אהבתי רק 2, הוא ועוד אחד) התחלף יפה מאד בו, כי הוא היה די טיפש ומרגיז ועל הבחור שאני אוהבת עכשיו נדלקתי מהרגע הראשון שראיתי אותו (שזה היה עוד באמצע-סוף הקשר עם הקודם). מה שכן אין שום השוואה בין הקשר שלי איתו לקשרים אחרים, הכי הרבה זמן הייתי איתו וגם הכי הרבה פרידות וחזרות, חוץ מזה היה לי משהו ממש מיוחד איתו. וזה לא שאני חלשת אופי או משהו, עברתי דברים באמת רציניים, אבל עם זה לא הכי טרחתי להתמודד. הייתה לנו פרידה אחת לשלושה חודשים בערך, היה לי זמן של סבל, זמן שהצלחתי קצת לשכוח ואז שוב חזרנו... הבעיה הזו קשורה לכמה דברים, הבעיה הזו שלי, החיבור המיוחד הזה איתו והוא, באמת מישהו שכל כך חבל לי להפסיד ומישהו שאני כל כך אוהבת... אז השאלה שלי היא איך אתם, אנשים נורמלים ופחות מתוסבכים ממני מצליחים להרפות ולהתגבר על אהוב מיוחד שליווה לתקופה ארוכה ומשמעותית... תודה מראש, טל שממש מובכת כרגע ממה שכתבתי פה...
 

MIIKLE

New member
קשה להגיד אבל...

אני יכול להגיד שגם לי עד עכשיו יש בעיות עם האקסית שתמיד תהיה לי פינה חמה בלב בשבילה אבל מעבר לזה את צריכה תקופת צינון תלכי תבלי תלמדי תעשי תחביבים והזמן בסוף מרפא כל פצע גם אני הרגשתי ריקנות כשנפרדתי מהאקסית אבל זה משהו שאחרי חודש חודשיים מתגברים וממשיכים הלאה תחשבי על זה כהזדמנות למצוא אהבה חדשה וטובה יותר...
 

Fairy24

New member
חח הלוואי

באותה פרידה של השלושה חודשים בערך, אחרי חודשיים בערך התחלתי לצאת עם עוד... ואף אחד לא הגיע לו לקרסוליים :\ עם האחרון שיצאתי, נפרדתי ויום אחרי זה חזרתי לבחור ההוא... ויש תחביבים ותעסוקה, אבל זה לא משנה, אני חושבת גם באותו זמן...
 
לא יודעת אם פחות מתוסבכת ממך...../images/Emo13.gif

אבל אני חושבת שהשלב הראשון הוא להבין שלא כדאי לחזור. באמת באמת להבין את זה.
 

Fairy24

New member
תודה

אני צריכה לחזור מדי פעם לפורום ולהסתכל על ההודעה הזאת שלך, קצת תזכורת... זה חלק קשה למדי.
 

צומיש

New member
מבינה לליבך..

אבל מבינים שפשוט ניסתם הכל וחייבים להמשיך הלאה...
 
טל היקרה

את לא כזאת מתוסבכת כמו שאת חושבת. את יכולה להירגע ולהתרווח. כי גם לך, כמו לכולם, פרידה היא דבר קשה. יש בפרידה אובדן של אדם ושל קשר ושל סט שלם של רגשות שהרגשנו ושאנחנו מרגישים ושל סט שלם של ערכים (יש לי חבר וכל מה שאני יודעת וחושבת על החבר שלי; כתבת בכוונה בלשון נקבה). האובדן הזה הוא קשה בכל גיל ודורש זמן לעיכול ולקבלה. זהו תהליך ולא דבר שתם ונשלם ביום או יומיים (וזה נכון גם לגבי אנשים שהם חזקי אופי). השאלה בעצם היא מה קורה אחרי שנפרדים ממישהו? מה עושים? לאן מתעלים את כל הכאב והצער? איך בונים שגרה חדשה? אלו הן שאלות מאוד גדולות שאי אפשר לענות עליהן באופן מלא מבלי להכיר את הכותבת או לקבל עוד מידע. כן אפשר לכתוב כמה דברים כלליים, בתור התחלה. ראשית, כדאי לגייס קבוצת תמיכה, לפחות לשבועות הראשונים: שיהיה למי לבכות ועם לדבר ולשתף ולספר. שיהיה שם מישהו (או מישהי, כמובן) בשבילך. שנית, תתאמי עם עצמך ציפיות. פרידה היא משבר. התגברות על פרידה היא תהליך שלוקח זמן. לפי מה שאת כותבת, לוקח לך כמה חודשים לסיים את ההתגברות הראשונית על הכאב ולהתחיל להתאושש ולשקם את עצמך (זה זמן נורמלי, דרך אגב). לכן, את צריכה לסכם עם עצמך שאת נותנת לעצמך זמן לתהליך הזה, שאת לא לוחצת על עצמך, שאת קודם כל מתרכזת בהתאוששות ובהתגברות ורק כאשר תרגישי קצת יותר טוב עם עצמך (לאו דווא בסוף שלב ההתאוששות. אפשר גם לפני) תתחילי לחפור, אם תרצי בכך, ולנתח וללמוד מכל מה שהיה. אבל, בשום פנים ואופן לא בהתחלה. זה לא הזמן. כנ"ל, אגב, גם לגבי האשמה והלכאה עצמי. אסור. אני לא מרשה. שנית, אם קשה לך להתמודד עם פרידות, אני חושב שכדאי להתמודד עם הקושי הזה עכשיו. הגיע הזמן ללמוד מה עושים כאשר נפרדים. יש לך כאן תפקיד מחקרי קטן. תצטרכי לעשות מחקר ולגלות חלקים בעצמך שקצת נשכחו תוך כדי הקשר או שלא היה להם מקום מספק. תצטרכי לתת להם ביטוי מחודש בחייך (אולי הפסקת לצייר או לכתוב, אולי ויתרת על בילוי או פעילות שאת אוהבת, אולי ויתר על ידיד). דברים כאלה, עליהם ויתרת, צריכים לחזור לתוך חייך. וזאת, בתנאי שהם לא פוגעים בך ומזיקים לך. השאלה השנייה שתצטרכי לענות עליה היא באיזה מינון אותם דברים צריכים לחזור לחייך. את כל הדברים האלה, ואולי גם דברים חדשים שתמצאי ותגלי על עצמך, תוסיפי לשגרה הבסיסית שלך שכוללת עבודה ו/או לימודים, בית, משפחה, שינה, קצת התגנדרות וטיפוח להזכיר לעצמך שאת יכולה להיראות פצצה שאת רוצה (כלומר, שגם עכשיו את נשית ויש לך כוח נשי). כך, תיווצר לך שגרה. דרך אגב, אני חייב לציין שזה תהליך די כייפי. שלישית, אחרי שהתאוששת וסיימת את המחקר בנושא השגרה, או אולי, תוך כדי (כלומר, במקביל), הגיע הזמן ללמוד כמה לקחים ושיעורים מהקשר שסיימת ולראות איך את משפרת דברים לקשר הבא. השיפור יכול להיות בהגדרת בן הזוג שמתאים לך ושאותו את מחפשת, בהגדרת ערכי ותפיסות הזוגיות שלך, בדרכי ההתמודדות שלך עם מצבים שונים בזוגיות. כאן, את נמצאת בתפקיד "ראש צוות הפקת הלקחים של טל". שימי לב בבקשה, שמעצם התפקיד החשוב הזה, את מחוייבת להגיע לדיוני הצוות בלבוש ייצוגי, כולל עניבה (הרגע דיברתי עם ראש הצוות והיא אמרה שעד שהיא לא אומרת אחרת, גם בנות מחוייבות בעניבה בדיוני הצוות). חשוב לציין שזהו אחד התפקידים הכי חשובים שלך שישפיעו על הקשר הבא אליו תכנסי כשתהיי מוכנה. זה, בכל אופן, בסיס ההתחלה. מותר לך להוסיף ולשנות בהתאם לרצונך. ברגע שאת מסכימה לבסיס הזה ומאמצת אותו, את הופכת אותו לשלך. המון בהצלחה. רועי.
 
למעלה