שאיפות כמוסות

purehoney

New member
אפשר די?

חשבתי שכבר הבנת מפעם קודמת...ויופי לך..כל אחד ומה שעושה לו טוב...
 
נפל לי האסימון




רק תפתחי חסימה ..לפעמים רוצה לדבר איתך
אם היה פתוח, היה נחסך כאן



לגופו של נושא השירשור ולגופו של עניין
תמיד טוב ללכת בדרך האמצע
 

dibablas

New member
מי שנולד לעושר

זה לא יגרום לו להיות מאושר,
אבל מי שגדל בעוני ובמאמצים גדולים השיג עושר הוא יהיה מאושר כי יעריך את זה ויזכור איפה היה ומה החשיבות של הכסף
 
מסכימה עם זה לגמרי


אדם שנולד עני וכל חייו עבד ועמל קשה למען מטרה מסויימת, גם אם המטרה הזאת היא להיות עשיר, הרי שהגעתו לעושר הזה תגרום לו אושר רב ולזה בהחלט התכוונתי.
ידוע על הרבה בני טובים שנולדו עם כפית של כסף בפה וסבלו כל חייהם מדיכאון ולא היו מאושרים כלל וכלל. כשאין איזו מטרה להילחם עליה או לשאוף אליה, החיים הופכים ריקים ולא מאושרים.
 

purehoney

New member
זה לא תמיד ככה

גם מי שהשיג את העושר שלו בעבודה מאומצת נורא דווקא לו יכול לקרות שזה יעלה לו לראש יותר מדי...תחושת האופוריה הזאת שהבן אדם מקבל מהידיעה שנותנת לו ביטחון כזה שיש לו ושהכל אפשרי ואין שום דבר שעוצר או מונע זה מה שיכול לגרום לו בקלות לאבד את עצמו לתוך זה וכשזה קורה והרגלים מתנתקות מהקרקע די מהר זה נהיה קשה להמשיך לפעול ע"פ ערכים ובכלל התנהגות מסוימת שהיה עד לפני שהעושר הזה הגיע אליו..ואני לא סתם אומרת את זה כי אני מכירה לפחות 3 אנשים שבקושי הצליחו לגמור חצי חודש ואז השתפר והשתדרג המצב שלהם זה שינה הרבה דברים..אם רצו או לא
בקיצור אני חושבת שמי שיש לו עושר וזה לא משנה אם נולד לזה או הגיע לזה אחרי עבודה מאומצת...ב2 המקרים יכולה להיות תוצאה דומה ובשביל שזה לא יקרה צריך לדעת לנהל את זה ולא לתת לזה לנהל אותם...
וחוץ מזה עושר בעיניי לפחות בעיניי זה משהו נרחב יותר מרק כסף
 

purehoney

New member
הדברים שעולים לי בהקשר לנושא הזה על עצמי זה

השאיפות האלה שיהיו וקצת יותר זה זה
-שהיא תצליח לשמוח קצת יותר ובמפנים
-שתנסה יותר לשמור על הנר חזק יציב ובוער
-שתשלים עם מה שהילדה הזאת הפכה להיות ועדיין לשמור עליה קרובה
-שעדיין תתרגש מכל דבר כאילו זאת הפעם הראשונה
-שתלך תנסה תחלום תעז יותר
-שתוכל לחלום ולהיות ולהרגיש...
-שתצליח עם אלה ויותר

http://www.youtube.com/watch?v=UfTieVPjN7E
 

וופל בר

New member
הבהרות

פיור, שאלתך נבחרה להיענות ראשונה,
כשכתבתי את השאיפות הכמוסות שלי, ואולי של אחרים, באשר הם שם, ניסיתי להבדיל בין הטפל לעיקר בחיי. בין השקר לאמת. בין המסיכה לאושר. בין המידות הרעות לטובות. בין המותרות להכרחי. ולכן, פיור הוני התוהה והחביבה, בחרתי לכתוב אותו מהשאיפה הכי ילדותית שיש. 68 מסרים ממתינים לך. הכי פריקי וילדותי. לפחות על פי התפישה המוסרית של הסביבה. ובהדרגה, פיור, עליתי במשעולי האמת. אל מול הראי שהציבה בפני אותה אמת. שהרי, בסוף הדרך, מידותינו הן שמנגנות על סולם האושר של כולנו. גאווה וענווה. סיפוק ותאווה. אחיזה באמת או אחיזה בשקר.

שי, הסוף של דבריי. האחד.
יחפונת, שרוני, נסחפת, אנה, תודה.
סוזי, כשאני ישן. אולי. בפלה? שיהיה.
יחפונת, ה'אני רוצה' שלך עשוי מצוין. אהבתי. שמייח שהולדתי.
נסחפת, זוכרת את 'יש לכם תשובה למי אתם' ? היא היא, אמו יולדתו של פוסט השאיפות הכמוסות שלי.
אנה, שיתופים, גרמו גם לי לשתף.


וויש, את זוכרת שלי אין את המספר?
 

purehoney

New member
באמת?איך זה שהשאיפות הראשונות שלך הם מעטות?

הכוונה ל5 משפטים הראשונים...או שאלה תמיד היו לך ומלווים אותך מהילדות גם?
אבל באמת שזה לא כל כך משנה אם בחיים שלך אתה נותן מקום גדול יותר לעיקר ולא לטפל...אבל בכל מקרה יפה מה שכתבת ואני לא מכירה אותך אבל אתה בטח תגיע למקומות האלה שאתה רואה אותך בהם כבר עכשיו...רוב האנשים מצליחים ומגיעים לאותם מקומות שתמיד ראו את עצמם הרבה לפני בראש
 

וופל בר

New member
תודה פיור

על סוף דברייך.

במידה והייתי חי על פי העיקר והאמת, חיי, מן הסתם, היו נראים אחרת. לטוב או לרע? פתרונים לנסתר מעינינו.
שבת שלום.
 

purehoney

New member
טוב בכל מקרה אתה נראה לי אחד מפוקס על עצמו

ויודע כבר מה רוצה או לא רוצה בחיים
 

Anna begins cc

New member
לילה טוב ציפורים.

אין כמו אדרנלין של אחרי הופעה טובה,
ואין הרבה אנשים שאני יותר נהנית לראות בהופעה מאשר דודו טסה.
הוא מנותק כמעט לחלוטין מהקהל, מצהיר בעצמו שקשה לו לדבר, בגלל זה הוא שר.
מתבלבל במילים, נותן לקהל לשיר, מגמגם לפעמים.
התחיל את ההופעה ב"שלום זאפה הרצליה" ואחרי שהבין את טעותו, ממש ראו איך הוא מתבייש ומתכנס.
שר שיר, סיים,
ואמר "אני כל כך מתנצל..איך בכלל אפשר להתבלבל בין הרצליה לירושלים?"
רציתי לעלות לבמה ולחבק אותו באותו הרגע (וגם יכולתי, ישבתי בשולחן הראשון. ממש מתחתיו.)

שעה ו40 דקות של מוזיקה שזורמת בורידים.
אי אפשר להשוות את זה לשום דבר אחר.
ואי אפשר שלא להתאהב בו, שופך את נשמתו, ונראה כל כך טוב כשהוא עושה את זה..
הבטתי בו בעיניי תיכוניסטית מאוהבת,
ותהיתי אם הוא יוריד את המבט לרגע, ועיניו יפגשו את עיניי, האם הוא יראה שאני מבינה אותו. באמת.

התמונה, כמובן, מוקדשת לוויש, שהייתה במחשבותיי הערב.

http://www.youtube.com/watch?v=RJCmEVjfBvI
 
כיף לי בשבילך


מההנאות הקטנות שיש לנו בחיים.
לשבת ולצפות בהופעה של מישהו שאנחנו אוהבים, שמזרים לנו את הדם בוורידים, שגורם ללב שלנו לפעום מעבר לרגיל...
איזה כיף יש לי בשבילך


http://www.youtube.com/watch?v=O0RWiUxIlRE
 
למעלה