הבהרות
פיור, שאלתך נבחרה להיענות ראשונה,
כשכתבתי את השאיפות הכמוסות שלי, ואולי של אחרים, באשר הם שם, ניסיתי להבדיל בין הטפל לעיקר בחיי. בין השקר לאמת. בין המסיכה לאושר. בין המידות הרעות לטובות. בין המותרות להכרחי. ולכן, פיור הוני התוהה והחביבה, בחרתי לכתוב אותו מהשאיפה הכי ילדותית שיש. 68 מסרים ממתינים לך. הכי פריקי וילדותי. לפחות על פי התפישה המוסרית של הסביבה. ובהדרגה, פיור, עליתי במשעולי האמת. אל מול הראי שהציבה בפני אותה אמת. שהרי, בסוף הדרך, מידותינו הן שמנגנות על סולם האושר של כולנו. גאווה וענווה. סיפוק ותאווה. אחיזה באמת או אחיזה בשקר.
שי, הסוף של דבריי. האחד.
יחפונת, שרוני, נסחפת, אנה, תודה.
סוזי, כשאני ישן. אולי. בפלה? שיהיה.
יחפונת, ה'אני רוצה' שלך עשוי מצוין. אהבתי. שמייח שהולדתי.
נסחפת, זוכרת את 'יש לכם תשובה למי אתם' ? היא היא, אמו יולדתו של פוסט השאיפות הכמוסות שלי.
אנה, שיתופים, גרמו גם לי לשתף.
וויש, את זוכרת שלי אין את המספר?