אוף גם לחוצה גם מלאה תקווה..
גם לא יודעת למה לצפות ( ולא לא בגלל שזאת שאיבה ראשון..הלוואי)
אלא כי בסבב הזה הכל היה על עיוור ( בעצם רק פכם אחת בדקו לי דם ואולטרסאונד) בגלל החגים..
אני כלכך מקווה שזה לא יתפקשש אוף..
עכשיו רק מקווה שההחזרה שאני עושה מחר בכל זאת תהיה שווה משהו...
בגלל שאני טסה זה או לא להחזיר כלום ולהקפיא ולחכות חודש... או להתפלל חזק חזק שזה יתפס גם יום אחרי...אוף מה הסיכוי