שאבו רק אחד....
שאבו רק אחד....
רציתי לשתף אתכן שמבינות כל כך- אתמול היתה לי שאיבה באסותא (פעם ראשונה אחרי שנה באיכילוב) והיה פשוט על הפנים- אחרי 12 יום של זריקות בכמות של הורמונים שעדיין לא ידעתי, אחרי גלולות ודקה מהיום ה19 של המחזור ואחרי שכבר ראו 3 זקיקים גדולים + 2 קטנים ולרגע היתה תקווה - אז זהו שלא כבר לפני השאיבה נורא נלחצתי ולא ישנתי טוב ומיד בסוף השאיבה עוד בחדר הניתוח התעוררתי ושאלתי את פרופ שולמן אם מצאו ביציות ותשובתו היתה "מחפשים" ומייד הבנתי שהמצב על הפנים. חיכיתי בחדר, עדיין מקווה שומעת איך מבשרים לבנות ששכבו לידי על 16 שנשאבו ו 6 שנשאבו... ואז הוא הגיע ואמר שמצאו רק אחד (גם זה כנראה נס) ושכל השאר היו ציסטות שהתפתחו כתוצאה מהטיפול. בכיתי קצת אבל מה אומר לכם מזל מזל שאלוהים נתן לי את הילדה המתוקה שלי שרק עליה אני חושבת ברגעים כאלה ובכלל לאור החדשות לאחרונה דברים נכנסים לפרופורציות מהר יותר כנראה. היום בארבע הוא ידע אם הביצית הופרתה ואם יהיה מה להחזיר. אני יודעת שמספיקה ביצית אחת אבל גם יודעת שבגילי כמה שמחזירים יותר הסיכוי גדול יותר. החלטתי שזה הסיבוב האחרון, אני לא מגיבה טוב לטיפולים ויש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות אבל כשאני רואה את ההילה הקטנה שלי עדיין עולות לי דמעות על כך שכפי הנראה לא יהיו לה אח או אחות לחלוק חגים בצוותא בעוד ארבעים שנה.
שאבו רק אחד....
רציתי לשתף אתכן שמבינות כל כך- אתמול היתה לי שאיבה באסותא (פעם ראשונה אחרי שנה באיכילוב) והיה פשוט על הפנים- אחרי 12 יום של זריקות בכמות של הורמונים שעדיין לא ידעתי, אחרי גלולות ודקה מהיום ה19 של המחזור ואחרי שכבר ראו 3 זקיקים גדולים + 2 קטנים ולרגע היתה תקווה - אז זהו שלא כבר לפני השאיבה נורא נלחצתי ולא ישנתי טוב ומיד בסוף השאיבה עוד בחדר הניתוח התעוררתי ושאלתי את פרופ שולמן אם מצאו ביציות ותשובתו היתה "מחפשים" ומייד הבנתי שהמצב על הפנים. חיכיתי בחדר, עדיין מקווה שומעת איך מבשרים לבנות ששכבו לידי על 16 שנשאבו ו 6 שנשאבו... ואז הוא הגיע ואמר שמצאו רק אחד (גם זה כנראה נס) ושכל השאר היו ציסטות שהתפתחו כתוצאה מהטיפול. בכיתי קצת אבל מה אומר לכם מזל מזל שאלוהים נתן לי את הילדה המתוקה שלי שרק עליה אני חושבת ברגעים כאלה ובכלל לאור החדשות לאחרונה דברים נכנסים לפרופורציות מהר יותר כנראה. היום בארבע הוא ידע אם הביצית הופרתה ואם יהיה מה להחזיר. אני יודעת שמספיקה ביצית אחת אבל גם יודעת שבגילי כמה שמחזירים יותר הסיכוי גדול יותר. החלטתי שזה הסיבוב האחרון, אני לא מגיבה טוב לטיפולים ויש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות אבל כשאני רואה את ההילה הקטנה שלי עדיין עולות לי דמעות על כך שכפי הנראה לא יהיו לה אח או אחות לחלוק חגים בצוותא בעוד ארבעים שנה.
