רתיעה מאבא

[michal3156]

רתיעה מאבא

יש לי תינוקת בת 7 חודשים. אני ואביה נפרדנו והוא בא לראותה פעם בשבועיים (גר קרוב אבל לא מוכן להתחייב ליותר מזה).
הקטנה מאוד חייכנית וחברותית, גם עם מי שאינה מכירה, אבל שהוא מגיע היא נכנסת להסטרייה. בכי נוראי, השתנקויות. אני משתדלת לא להתערב (הביקורים בביתי ובנוכחותי) אבל נשברת אחרי רבע שעה של בכי הסטרי ולוקחת אותה להרגעה.
יאמר שהוא לא אבא רע- הוא מאוד חם איתה, מחבק ומנשק ושר לה. פשוט היא נלחצת כל פעם שהוא לוקח אותה.
ביקשתי שיבוא יותר והוא לא מעוניין.
מה עושים?

 

[פיצי ופיצית]

אני רוצה להציע אפשרות
וחשוב לי לומר מראש שהכוונה היא לא להעביר ביקורת, אז אני מתנצלת מראש אם יש בדברים שאני כותבת משהו שעשוי לפגוע.
&nbsp
תינוקות מושפעים בעיקר ממסרים לא מילוליים. הם מסתכלים עלינו כל היום, ומכירים את כל הניואנסים שלנו, הם מזהים כל שינוי אפילו הכי קטן בהתנהגות שלנו, ולכן גם אם באופן מילולי אנחנו מעבירים מסר מסויים, אם בהתנהגות שלנו אנחנו מעבירים מסר מנוגד - הם יקלטו את זה.
יכול להיות שכשהוא מגיע את מתוחה יותר, לחוצה יותר, אולי את מעבירה אותה אליו בפחות בטחון ממה שאת מעבירה אותה לאחרים (בגלל שאת חוששת מהבכי הצפוי)?
&nbsp
עוד משהו שעלה לי ממה שאת כתבת - נראה לי שכיוון שהוא מן הסתם מבלה איתה פחות זמן ממך הוא פחות יודע איך להרגיע אותה, ולכן נוצר מצב שבסופו של דבר אחרי שהיא בוכה, את זו ש"מושיעה" אותה ועוזרת לה להירגע. יכול להיות שלמרות הקושי בלשמוע את הילדה שלך בוכה ולדעת שאת יכולה לפתור את זה במהירות ובקלות, כדאי כן לתת לו "להתמודד" ולהגיע למצב שהוא מצליח להרגיע אותה בכוחות עצמו.
&nbsp
דבר אחרון, אולי שווה בכל זאת, לדבר איתו שוב ולהציע לו להעלות את כמות הביקורים שלו. אני חושבת שזה רעיון מאד מוצלח וחבל שהוא דחה אותו. אולי שווה לנסות שוב להעלות את הנושא מולו.
&nbsp

 

[יוסמיטית]

לי נראה שזה פשוט פחד מזרים

זה בדיוק הגיל, ובגיל הזה הזיכרון מאוד קצר, היא לא זוכרת אותו בין ביקור לביקור. היא בטח לא יודעת שזה אבא שלה, מבחינתה זה איש זר שבא ומחזיק אותה, מנשק וכו'. גם הבן שלי היה בוכה (ועדיין גם בגיל 10 חודשים) כשהוא רואה אנשים לעיתים רחוקות (גם אם הם קרובים מבחינה משפחתית). אמנם הוא הוא לא הגיע לבכי היסטרי, כי לא נתתי לו להגיע לזה. אם הוא לא יכול להגיע לעיתים קרובות יותר, אתם צריכה בביקור להתייחס כאילו האבא הוא זר גמור. היא צריכה להיות כל הזמן בידיים שלך בהתחלה, והוא צריך "לחזר" אחריה לאט לאט עד שהיא תתרגל - הכוונה היא בכל ביקור, עד שהיא תגדל ותתחיל לזכור אותו מפעם לפעם. אם הוא ישר לוקח אותה בידיים ואת יוצאת מטווח הראיה שלה, אז בטוח היא תבכה.
מה שכן, כמו שאמרה פיצי, כשאתם כולכם יחד אתם צריכים איכשהו לנסות להדחיק תקשורת שלילית ביניכם, כי היא בטוח תקלוט את זה וזה יערער לה את הביטחון עוד יותר.

 

[פשושי שלי]

בלי ביקורתיות ..פעם בשבועיים זה טווח זמן

רחוק מידי לתינוקת בגילה
(גם לילדים בגיל הרבה יותר גדול ממנה , דרך אגב)
בגיל זה אין שום יכולת לתפוס בזיכרון דמות מסויימת כדמות מטפלת חיובית
גם אם האדם הוא אכן אכן כזה.
אכן, נשמע שהפתרון יהיה שהוא יגיע ויראה אותה ,(פעמיים לפחות בשבוע)
גם אם לא בימים או בשעות קבועות, מתי שיש לו זמן - ושאת פנוייה לקבלו.
כי בכל פעם , היא תרתע יותר ויותר סה"כ בתקופה של שבועיים יש גדילה משמעותית
לתינוקות בגיל שלכם, חבל שהוא - וגם היא יקבלו חוויה כה לא נעימה מביקור .
מסכימה- עם הבנות שכתבו לך, שאולי יש משהו בטון דיבור שלך אליו
משהו ביחס או בתחושה שלך כלפיו שיכולה לשבש את היחס שלה.
מציעה לך בחום, לא לעזוב אותם בזמן הביקור,
כדי לשבור את הבכי וההתנגדות
שבי איתם ביחד, גם אם היא עליך שהוא ישב שם לידה
ינסה להגיע אליה , וינסה למצוא חן בעיניה
כאשר את בסביבה היא תהיה יותר רגועה ולא תבכה
(גם אם היא עליך הוא עדיין יכול להנות מחברתה)
וכך לאט ובהדרגה - תוכלי לקחת יותר מרחק ממנה
לדוגמא - הניחי אותה על הבטן עם צעצועים בסלון, שכבי לידה ושהוא גם יעשה כמוך
הוא לא חייב להחזיק אותה אלא "רק" להיות שם
אל תתנו לה להגיע למצב של בכי היסטרי
אם יש בכי קל - מייד הרגיעי אותה והמשיכו להיות כל הזמן בקשר עין איתה
ככל שהוא ימשיך ויראה נוכחות
היא לאט תתן לו צאנס להתקרב אליה
תינוקות לא פריירים
גם לא ילדים

הם יודעים בדיוק מי רוצה בטובתם וקל , קל מאוד
לרצות אותם

"רק" להיות שם עבורם
&nbsp