פרידה (סליחה על הקיץ', זה לא אופייני)
סדרות הרבה פחות מוצלחות סיימו את דרכן באופן הרבה יותר גרניוזי/אקסטרווגנדי.. או פשוט מיוחד. הפינלה, לא העונתי אלא האחרון, צריך להיות יותר מפרק שצולם כך שהוא מתאים לכל מקרה. זה צריך להיות אירוע משמעותי, לאו דווקא פרק מיוחד של שעתיים אבל פרק שתוכנן ונבנה בידיעה גמורה שהוא האחרון ומרגיש כך. כמו סעודה אחרונה, ולא עוד ארוחה שגרתית שבדיעבד נתברר כי לא יהיו עוד כמוה. אין ספק שהעונה הזאת היא האחרונה, כי לסיפור אין לאן ללכת אלא למופרך, ובניגוד ל"אנטומיה של גריי" וחיות דומות אחרות, זה לא מתאים לגילמור. קווי עלילה מאוסים אכן היכו אותנו בעונות האחרונות (והמושג "גילמור קלאסי" תואם אך ורק את שלוש העונות הראשונות), אבל עדיין נשאר לי טעם טוב מכל פרק ופרק. אני בטוחה שאני אהנה גם מהסיום. אחרי הכל "גילמור" היא סדרה שרואים לא כדי לראות מה יקרה אלא איך הוא יקרה (ומכאן שהסוף ידוע מראש). סתם ציפיתי ליותר, זה הכל.
