רשמים מן ה"תהום"

התהוות

New member
רשמים מן ה"תהום"

13-01-05 בני האדם למדו את עצמם מילים ובכך זכו להתקבעות מסוימת. זכו לימים, לשנים. למקומות, לעונות, לשנים. מילים הן רק מילים. חפצים הם רק חפצים. כלים הם רק כלים.... ~ אני. בטח כשאמות (בעוד כמה שניות) הכל ישכח. הכל לא נכון. לא אני. כ"כ לא במקום הראוי, החופשי. ~ אין לי אישיות. ואין מה להגיד עלי. ~ בזמן האחרון אנשים נראים לי כקליפות. ~ אינני מוגבלת כפי שאני חושבת את עצמי. ~ אין שום דבר אישי שבין הקליפות (/בני האדם). ~ לא, איננני מבינה את משמעותו של הכסף ואיני רואה איפה העתיד הזה שכולם מדברים עליו. לא יודעת אם כסף זה חשוב, גם לבכות זה חשוב... לפעמים.
 

התהוות

New member
רשמים מן היום שאחרי

14.01.05 כשאתה יושב שם ומביט גופך מקווץ נשמתך בוערת מוחך כמו קודח בך. עורך מנצנץ מבויש שלוותך מבקשת שקט. כ"כ רוצה להגיע אליך מפוחדת רוצה ללחוש באוזנך ללטף להרגיע איך אליך להגיע? ~~ אין סוף לתובנות. אין סוף להן, להבנות. ~~~~~ יומי האחרון בוער כמו נחש אתעטף בעולם אפתח את חושי אשיר שתיקתי ואהיה.
 

התהוות

New member
ומן הזמן שהיה באחד הימים

וכל מה שאת נשארת איתו זה העכשיו הוא לא קשור למטרות שהצבת ולהגשמתן. הוא עכשיו, פשוט, מוכל.
 

התהוות

New member
אוטובוס

אני אהיה זמרת אני אשיר כן, אני מוכשרת. ראיתי איש שפניו מצולקות עורו שחום שחום מבטו עורר בי גועל נפש. כן אני אהיה זמרת אני אצרח. ~~~ הייתי רוצה לראות דרך עיניך הייתי רוצה להרגיש את עורך רוצה להנות ממגע שפתיך וכיצד הן נוגעות אחת בשניה הייתי רוצה להיות בין אוזניך לשמוע את השיר שאתה מזמזם לעצמך רוצה לפרוח כמו שערה מתוך ראשך רוצה לשמוע אותך (גם כשאתה שותק) רוצה לברוח איתך רוצה להיות לידך (גם כשאתה עצוב) רוצה לגנוח איתך מתבוננת בך... ~~ זה שאני נפרדת מאחרים זאת אשליה. כולנו ביטוי של זרימה אחת. המחשבה שלי מנסה לסתור את זה כל הזמן לייצר אני. כל הזמן משקרת לעצמי שאני נפרדת מהחיים וכל הזמן מאמינה לזה. אולי עכשיו הבנתי מה זה להיות גורם, אולי. אין אני.
 

התהוות

New member
אלכס את יפה

אור נוגה אוחז באגנך מטלטל אותו מצד אל צד גופך מתמסר אליו עינייך עצומות הן נפשך שוחקת אלוהי ברחמך אישה עולמי במבט עינייך אישה חכמתי באגנך אישה אורך מרגיע את הרגע שלי ונזכרת שמעולם לא היינו נפרדות.
 
למעלה