רשמים מהמרינספורט
אתמול, אספנו את הפקלאות מוקדם מהרגיל בעבודה ויצאנו אני וחבר אל המרינספורט, הלא היא התערוכה הבנ"ל הראשונה לשייט צלילה וספורט ימי. שייט - לראשונה נוכחתי בגודל שצבר הענף בארץ (מספר בתי הספר המציעים קורסים לרשיון משיט, חברות שונות המציעות למכירה מוצרים שונים ומשונים לענף השייט (גם מכשירי הצלה ונווט GPS - עמידים נגד מים, עד איזה עומק ??) היתה במקום גם תצוגה של יאכטות. מפרשיות וגלשנים - מספר דוכנים המציעים מרכולתם לגבי הצוללים ... דוכנים של מועדונים וחנויות המוכרים לכולנו (בכוונה אין אני מזכיר שמות לא ליצור מהומה אם אשכח מישהו :O) ההתאחדות הציעה ביטוחי צלילה (מחיר רגיל, אבל למי שהצטרף דרך צוללי- ישראכרט ניתנה חולצה במתנה) לצוללי הריף היה מבצע דומה (ביטוח+חולצה) אטרקציות מיוחדות לא מצאתי בין הדוכנים, התאכזבתי מאוד מכך שלא היתה במקום תצוגת ציוד (אישית, רציתי לראות את שעוני הצלילה של SUNTTO, הריף הציגו 3 שעונים בלבד). ציוד נוסף שהיה לתצוגה\מכירה היה של מדוזה, וגם כאן יחסית דל. (אז אם אתם מחפשים הנחות לרגל התערוכה לציוד - זה לא המקום וחבל שכך אופס ... זה המקום אם אתם מחפשים יאכטה קטנה הנמכרת רק במסגרת התערוכה במחיר של 19K $ לערך !!) ולחלק האומנותי , הוא שעשה לי את האתמול. צפינו בהרצאה של אברהם מעיין (18:30 אולם 4), הרצאה המלווה בשקופיות על חווית הצלילות באיי קוקוס - צלילה בתוך מרק סמיך של כרישי פטיש הממתינים בסדר מופתי בתור לתחנות הניקוי, ובזמן מעברם שם במהירות איטית הם חושפים את בטנם הלבנה ל"ספרים" המקומיים העושים מלאכתם נאמנה. ולצוללנים, ברי-המזל יש לציין, לא נותר אלא לרדת לעומק של 25-30 מטר (צלילות ניטרוקס בעיקר) לתפוס מקום טוב בטריבונות (להיות מוגנים מהזרימה ולחסוך באויר) ולצפות במופע המרהיב. הרצאה מעניינת ומעשירה, שקופיות מדהימות, ובכדי ליצור קנה מידה כלשהו, לפחות לאלה שנכחו במפגש אצל הגרזנית וצפו בסרטו של ביקו - אתם ראיתם את הטוב ביותר! :O) וכעת לקינוח, בשעה 20:00 אולם 6 - ההקרנה הסגורה (??) של סרטו של איליה (לא זוכר את שם המשפחה - SORRY) "שכרון מעמקים" המתאר את התופעה וסיפורם של 4 מקרים, 3 טראגיים ואחד ספק עצוב ספק קומי, כולם סביב ה BLUE_HOLE. הסרט ... (מחפש את המילה המתאימה לתיאור החוויה המלווה אותי עד עתה ...) מקסים, קטעי ראיונות עם שותף לצלילה שאיבד את חברו, סיפורו של חייל בחופשה שנסע לצלול בBLUE HOLE ואח"כ צילומי הרובוט הימי של חיל-הים מחלץ את גופתו. אח"כ, אתנחתא קומית (אם הם לא היו כאלה מגוחכים זה לא היה מצחיק) המתארת איך באמצע שנות ה 70, שלושה חברה (אחד יוצא השייטת) עושים בדיוק ההפך ממה שלמדנו שצריך לעשות בצלילה ובכל זאת, יוצאים שלושתם בשלום מצידה השני של הנקבה האחד ללא אויר והשני מחוסר הכרה (מונשם, וחוזר להכרה רק בחוף) ולמחרת שוב יורדים לראס-מוחמד ויורדים ל 45 מטר. ולבסוף, הקטע החזק של הסרט, יורי - מדריך צלילה אשר חיפש בן-זוג לצלילת עומק בBLUE HOLE, עם חילוצה של הגופה (מעומק של 110 מטר) הועלתה גם מצלמת הוידאו שלו שתעדה את צלילתו האחרונה. בתחילה רואים את יורי נכנס למיים ומרכיב פילטר אדום על עדשת המצלמה, כבר בירידה ניתן לראות בן הזוג שלו לצלילה שהתחיל לרדת רחוק ממנו. בהמשך ניתן לשמוע את נשימותי של יורי ולראות את קצב הירידה המהיר שלו לסביבה ההופעת מצבעונית ... לכחולה ... לשחורה ... ורק התאורה של המצלמה עם הפילטר האדום מראה את החלקיקים באים אל מול העדשה במהירות מדהימה המרמזת קלות על מהירות הירידה למטה. בשלב מסויים שומעים את צפצוף שעון הצלילה של יורי, ולרגע השעון נכנס לפריים המצלמה וניתן לראות עומק של מעלה ל 70 מטר .. ושוב לאחר שניות מספר בכדי לראות טוב יותר והשעון הפעם ב 90 מטר .... אח"כ על הקרקעית (בבלו הול בעומק של 100 + מטר יש מן בליטה, כמעין מרפסת, שם נעצרים חלק מהדברים בדרכם מטה אל השחור העמוק) ושם מסתיימת חווית הצלילה של יורי, וגם הסרט של איליה. לאחר הסרט התקיים דיון בנושא, (לא פחות מעניין). אחד מהדברים שלקחתי עימי אתמול, מאולם 6, היה חיזוק נוסף לכך שאת בן הזוג לצלילה צריך לבחור בקפידה. ואצלי, הצלילה הינה תחביב-ספורט להנאה לכייף האישי לנשמה ... ולא תחרות של מי מגיע עמוק יותר עם תערובת רגילה או עשירה ... ושימרו על עצמכם שם למטה .... אלון . נ.ב. ניב, ללא ספק המשפט של הדיון היה שלך "שלושה בשנה זה בכלל לא הרבה ... זה בכלל לא הרבה ... " לדעתי .. זה יותר מידי בשלושה בשנה.
אתמול, אספנו את הפקלאות מוקדם מהרגיל בעבודה ויצאנו אני וחבר אל המרינספורט, הלא היא התערוכה הבנ"ל הראשונה לשייט צלילה וספורט ימי. שייט - לראשונה נוכחתי בגודל שצבר הענף בארץ (מספר בתי הספר המציעים קורסים לרשיון משיט, חברות שונות המציעות למכירה מוצרים שונים ומשונים לענף השייט (גם מכשירי הצלה ונווט GPS - עמידים נגד מים, עד איזה עומק ??) היתה במקום גם תצוגה של יאכטות. מפרשיות וגלשנים - מספר דוכנים המציעים מרכולתם לגבי הצוללים ... דוכנים של מועדונים וחנויות המוכרים לכולנו (בכוונה אין אני מזכיר שמות לא ליצור מהומה אם אשכח מישהו :O) ההתאחדות הציעה ביטוחי צלילה (מחיר רגיל, אבל למי שהצטרף דרך צוללי- ישראכרט ניתנה חולצה במתנה) לצוללי הריף היה מבצע דומה (ביטוח+חולצה) אטרקציות מיוחדות לא מצאתי בין הדוכנים, התאכזבתי מאוד מכך שלא היתה במקום תצוגת ציוד (אישית, רציתי לראות את שעוני הצלילה של SUNTTO, הריף הציגו 3 שעונים בלבד). ציוד נוסף שהיה לתצוגה\מכירה היה של מדוזה, וגם כאן יחסית דל. (אז אם אתם מחפשים הנחות לרגל התערוכה לציוד - זה לא המקום וחבל שכך אופס ... זה המקום אם אתם מחפשים יאכטה קטנה הנמכרת רק במסגרת התערוכה במחיר של 19K $ לערך !!) ולחלק האומנותי , הוא שעשה לי את האתמול. צפינו בהרצאה של אברהם מעיין (18:30 אולם 4), הרצאה המלווה בשקופיות על חווית הצלילות באיי קוקוס - צלילה בתוך מרק סמיך של כרישי פטיש הממתינים בסדר מופתי בתור לתחנות הניקוי, ובזמן מעברם שם במהירות איטית הם חושפים את בטנם הלבנה ל"ספרים" המקומיים העושים מלאכתם נאמנה. ולצוללנים, ברי-המזל יש לציין, לא נותר אלא לרדת לעומק של 25-30 מטר (צלילות ניטרוקס בעיקר) לתפוס מקום טוב בטריבונות (להיות מוגנים מהזרימה ולחסוך באויר) ולצפות במופע המרהיב. הרצאה מעניינת ומעשירה, שקופיות מדהימות, ובכדי ליצור קנה מידה כלשהו, לפחות לאלה שנכחו במפגש אצל הגרזנית וצפו בסרטו של ביקו - אתם ראיתם את הטוב ביותר! :O) וכעת לקינוח, בשעה 20:00 אולם 6 - ההקרנה הסגורה (??) של סרטו של איליה (לא זוכר את שם המשפחה - SORRY) "שכרון מעמקים" המתאר את התופעה וסיפורם של 4 מקרים, 3 טראגיים ואחד ספק עצוב ספק קומי, כולם סביב ה BLUE_HOLE. הסרט ... (מחפש את המילה המתאימה לתיאור החוויה המלווה אותי עד עתה ...) מקסים, קטעי ראיונות עם שותף לצלילה שאיבד את חברו, סיפורו של חייל בחופשה שנסע לצלול בBLUE HOLE ואח"כ צילומי הרובוט הימי של חיל-הים מחלץ את גופתו. אח"כ, אתנחתא קומית (אם הם לא היו כאלה מגוחכים זה לא היה מצחיק) המתארת איך באמצע שנות ה 70, שלושה חברה (אחד יוצא השייטת) עושים בדיוק ההפך ממה שלמדנו שצריך לעשות בצלילה ובכל זאת, יוצאים שלושתם בשלום מצידה השני של הנקבה האחד ללא אויר והשני מחוסר הכרה (מונשם, וחוזר להכרה רק בחוף) ולמחרת שוב יורדים לראס-מוחמד ויורדים ל 45 מטר. ולבסוף, הקטע החזק של הסרט, יורי - מדריך צלילה אשר חיפש בן-זוג לצלילת עומק בBLUE HOLE, עם חילוצה של הגופה (מעומק של 110 מטר) הועלתה גם מצלמת הוידאו שלו שתעדה את צלילתו האחרונה. בתחילה רואים את יורי נכנס למיים ומרכיב פילטר אדום על עדשת המצלמה, כבר בירידה ניתן לראות בן הזוג שלו לצלילה שהתחיל לרדת רחוק ממנו. בהמשך ניתן לשמוע את נשימותי של יורי ולראות את קצב הירידה המהיר שלו לסביבה ההופעת מצבעונית ... לכחולה ... לשחורה ... ורק התאורה של המצלמה עם הפילטר האדום מראה את החלקיקים באים אל מול העדשה במהירות מדהימה המרמזת קלות על מהירות הירידה למטה. בשלב מסויים שומעים את צפצוף שעון הצלילה של יורי, ולרגע השעון נכנס לפריים המצלמה וניתן לראות עומק של מעלה ל 70 מטר .. ושוב לאחר שניות מספר בכדי לראות טוב יותר והשעון הפעם ב 90 מטר .... אח"כ על הקרקעית (בבלו הול בעומק של 100 + מטר יש מן בליטה, כמעין מרפסת, שם נעצרים חלק מהדברים בדרכם מטה אל השחור העמוק) ושם מסתיימת חווית הצלילה של יורי, וגם הסרט של איליה. לאחר הסרט התקיים דיון בנושא, (לא פחות מעניין). אחד מהדברים שלקחתי עימי אתמול, מאולם 6, היה חיזוק נוסף לכך שאת בן הזוג לצלילה צריך לבחור בקפידה. ואצלי, הצלילה הינה תחביב-ספורט להנאה לכייף האישי לנשמה ... ולא תחרות של מי מגיע עמוק יותר עם תערובת רגילה או עשירה ... ושימרו על עצמכם שם למטה .... אלון . נ.ב. ניב, ללא ספק המשפט של הדיון היה שלך "שלושה בשנה זה בכלל לא הרבה ... זה בכלל לא הרבה ... " לדעתי .. זה יותר מידי בשלושה בשנה.