../images/Emo63.gif יומן מופע ../images/Emo13.gif
אז ככה,
הקדמה יום חג ! ! , הלהקה האהובה על רובינו אם לא על כולנו פה, התאחדה. הלהקה שאנחנו בעצמינו, אוהדי הלהקה אמרנו שהגיהנום יקפא לפני שאלה יתאחדו, וכל זה בגלל הסכסוכיים הפנימיים, שכנראה נפתרו על טהרת האהבה האנושית.
ההד התקשורתי שהתפתח בעקבות האיחוד, היה כמעט חסר תקדים, עולם שלם התכונן לאיחוד הזה, וגם כאן, בישראל כל מקורות התקשורת עסקו בזה, כל האתרים דיווחו על ההופעה ועקבו בהתפתחויות, סקרים, תגובות. נושא האיחוד עלה לראש התודעה הציבורית. אני לא ציפיתי לכזאת תגובה.
ההופעה עצמה
לדעתי, הפתיחה הייתה טיפה חלשה..Breath, בוצע באופן מתון יחסית, נשמע כמעט מתוך הכרח. בMoney חל שיפור מועט, היה ניתן להשקיע בו יותר מבחינה מוזיקלית, וחבל, חבל מאוד. Wish you were היה כבר עולם אחר, יותר מרגש, יותר אינטימי, וזה לא בגלל שהשיר הוא כזה, או בגלל שיש לי חולשה למילים של השיר בהקשרים לא קשורים (או שאולי כן?), בכול אופן, היה כבר יותר נעים לשמוע אותו. Comfortably Numb, הלך ממש טוב, גם ההתחלה , והסולו, אוי הסולו!, מרגש כל פעם מחדש, גילמור כבר ממש נכנס לזה ..הסולו ממש הרטיט..היה עוצמתי, ממש חתם את זה עם טעם של עוד.
הלהקה בהופעה
לא יודע מה איתכם, אבל ההופעה שידרה המון ריחוק, בהתחלה בכלל, גילמור בא עם פרצוף נעול, ו-ווטרס בקצת יותר קלילות. הם עמדו שניהם מאוד רחוק אחד מהשני, וכששרו דוטאים, נראה כי שרו לקהל ולא שמו לב אחד לשני בכלל. בשני השירים האחרונים הם כבר נכנסו לזה יותר, אבל לא אחד עם השנh, אלא יותr עם הקהל, ויותר רגועים. נקודת האור היחידה הייתה החיבוק בסוף המופע, אבל חוץ מזה ,בקושי סימנים של להקה אחת ..אלא ארבעה אנשים אקראיים.
ומה עכשיו?
אז ככה, נכון שכולנו רוצים עוד חומר כי זאת הלהקה המועדפת עלינו, ורוצים סיבוב הופעות, כי זה מתבקש מאיתנו בתור אוהדים. אבל לדעתי האישית, ראיתם אותם היום על הבמה, הם כבר זקנים, עייפים, לא נראה לי שזה בראש סדר העדיפויות שלהם עכשיו, להתחיל עם כל זה. "עם פינק פלויד, אנחנו רק צריכים לדרוש מאיש התאורה שלנו שיסתיר אותנו לגמרי, כך שאף אחד לא יוכל לראות אותנו בכיסאות הגלגלים שלנו" אמר רייט ב1996, אמר וצדק. לדעתי האיחוד לא צריך לסמל עכשיו המשך ללהקה, אלא לסמל סוף טוב לכל הסיפור ,להראות שדברים בסוף לא נגמרים בצורה העויינת אלא בדרך הטובה.