רק 9 חודשים?

schlomitsmile

Member
מנהל
יש לא מעט הורים מסורים שכמו האמא האמיתית במשפט שלמה, השלימו עם הוצאת הילד מהבית
(כמובן לא ויתרו עליו- מבקרים אותו ומקיימים קשר רציף)
כי הגיעו למסקנה שעם כל הכאב, במצב הקיים, זה מה שעדיף עבורו.
ממליצה מאד להזהר משיפוט מהיר.
 
אנלוגיה יפה בעיניי


 

randy1982

New member
או שרמסו לה את המעט ביטחון שהיה לה

בכוחות שלה כאמא, במקום להעצים ולתמוך....
וחוץ מזה הילד נמסר למשפחה ולא למוסד. יש הבדל גדול.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ויש גם הבדל גדול בין לדבר על משהו ללחיות אותו יש הורים שהגיעו למסקנה שחייו של ילדם- בהווה ו/או בעתיד-
יהיו טובים יותר אם יעבור לחיות במסגרת חוץ ביתית,
הוסטל או משהו אחר.
זו מסקנה כואבת, שלא בקלות הם הגיעו אליה.
את ואני לא הגענו לשם,
לנו יש משאבים להענות לצרכים של הילדים שלנו.
לא שקל לנו, אבל אנחנו לא שם.
אולי אילו המערכת היתה מספקת להם יותר תמיכה,
או תמיכה מסוג מסויים שחסר להם,
הם היו מחליטים אחרת, ואולי לא.
בכל מקרה, לא חושבת שיש למישהו זכות לשפוט את אותם הורים.

כמובן שיש גם הורים שרק מחפשים להפטר מהילד,
אבל את יודעת מה- עם כאלה בטח שלא טוב לילד להשאר.
 

randy1982

New member
אני לא אכנס לסיפורים אישיים שלי

עם הבן שלי, רק על קצה המזלג:
לפני 4 שנים, בוקר אחד התעוררתי עם שפיץ של המטריה בעין.
זה היה חזק, חשבתי שהלכה לי העין. זה היה סוג של "בוקר טוב" כזה.
בהזדמנות אחרת ננשכתי עד זוב דם בטבור שבלט החוצה בהריון.
על סתם מכות נשיכות שריטות דחיפות - אפשר לכתוב ספר בשני כרכים.
אני משערת שהיו הורים שבמצב דומה אמרו
"די. אי אפשר לחיות ככה. אין ברירה, צריך סידור חוץ ביתי".
ואני התעקשתי אחרת.
לא כי יש לי גדוד של משרתים ומטפלים בבית. כה, כי לא ויתרתי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כמו שכתבתי: גם לנו ממש לא קל אבל אם לא הגעת למסקנה שייטב לבנך מחוץ לבית,
אז את לא שם.
"שם" זה מכלול שלם של נסיבות, משאבים, ועוד כלמיני.
ומי שכאן "שם" אינו בהכרח הורה פחות טוב ממך או ממני.
לפעמים צריך הרבה אומץ כדי להודות בכך שקצרה ידנו
מלהעניק לילד כל מה שהוא צריך, ובמקום אחר יהיה לו טוב יותר.
 

mishi22

New member
וואו! שלומית, את יכולה להיות הדוברת שלי?

לא יכולתי להסביר את עצמי יותר טוב ממך!!!!!! (שלומית, סימן קריאה אחד בשבילך, מתנה אישית ממני
)
 

mishi22

New member
אף פעם לא, אבל אם randy1982

אומרת, אז מהיום לוקחת לתשומת ליבי, ז"א, מ-ע-כ-ש-י-ו!

סתאאאם, נראה לך?
 

dina199

New member
האמא האמיתית ויתרה על כל החיים שלה

כדי שהילד שלה יישאר חי.
שלמה ידע את זה , זו החכמה שלו . הרי הוא לא התכוון להרוג אותו, או אפילו להוציא אותו מחזקתה בפועל.
הוא רק רצה להראות שאמא של הילד החי תעשה הכל בכל מחיר (במחיר הכי נורא שיש) כדי שהוא יחייה, ולאמא של הילד המת כבר לא איכפת.
 

mishi22

New member
אוהבת את הפרשנות שלך, דינה, אבל

האמא לא וויתרה על החיים שלה, היא וויתרה על החיים שלה עם בנה.
היא רצתה שהילד שלה יחיה, והייתה מוכנה לוותר עליו בשביל שימשיך לחיות, בשביל הסיכוי שיהיה לו הווה ועתיד גם בלעדיה
 

dina199

New member
לוותר על החיים שלך עם בנך ועוד בנסיבות האלה

זה לוותר על החיים שלך.
 

mishi22

New member
לא. להתעקש שהילד ישאר אצלך

גם כשהמחיר עלול להיות כבד, זה להסתכן בלוותר על החיים שלך.
לוותר עליו, זה לוותר על האפשרות שיחיה איתך.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
במצבים מסויימים,ההתעקשות הזאת היא גם לוותר עליו- לוותר על הסיכוי שלו לחיים טובים יותר,
בגלל קושי לשחרר אותו, קושי להודות בקוצר ידנו.

נדמה לי שאין חולק, שבעקרון, עדיף לילד לגדול בבית הוריו.
אבל החיים לא תמיד תואמים לעקרונות...
 
למעלה