רק רציתי לומר תודה
מי שמכיר את מכבים רעות והסביבה - יודע שאם עוברים את צומת שילת, ואת לפיד ונוסעים לכיוון קריית ספר יש שם מחסום עם חיילים, ואם נוסעים לכיוון ירושלים - אחרי איזה 10 דקות נסיעה (הזיזו את המחסום לכיוון בית-סירא!!) יש שם עוד מחסום עם חיילים. וכמובן המחסום בכניסה למכבים - עם עוזי השומר מבי"ס (לא מחסום עם חיילים אבל מה זה משנה). בעקבות כל צווי השמונה שחצי מהחברים של ההורים שלי קיבלו. החלטתי להכין 3 עוגות כל שישי (עוגות שוקולדת כי זה הכי טעים) וליסוע להביא לחיילים שהם בעצם מילואימניקים - הורים של ילדים, שיהיה להם מה לאכול. אני חייבת לציין שאחת החויות היותר מרגשות ומהנות היה לשבת חמש דקות עם המילואימניקים במחסומים ולראות אותם נהנים מהעוגה הביתית. אפילו שהם רחוקים מהבית, ומתוסכלים (כמו כל הישראלים) מהמצב הבטחוני - הייתה שם דקה של שמחה מסויימת. הדרך שלי ושל חברות שלי שהצטרפו אליי (אני שונאת ליסוע לבד) לומר לכל המילואימניקים והחיילים - תודה.
מי שמכיר את מכבים רעות והסביבה - יודע שאם עוברים את צומת שילת, ואת לפיד ונוסעים לכיוון קריית ספר יש שם מחסום עם חיילים, ואם נוסעים לכיוון ירושלים - אחרי איזה 10 דקות נסיעה (הזיזו את המחסום לכיוון בית-סירא!!) יש שם עוד מחסום עם חיילים. וכמובן המחסום בכניסה למכבים - עם עוזי השומר מבי"ס (לא מחסום עם חיילים אבל מה זה משנה). בעקבות כל צווי השמונה שחצי מהחברים של ההורים שלי קיבלו. החלטתי להכין 3 עוגות כל שישי (עוגות שוקולדת כי זה הכי טעים) וליסוע להביא לחיילים שהם בעצם מילואימניקים - הורים של ילדים, שיהיה להם מה לאכול. אני חייבת לציין שאחת החויות היותר מרגשות ומהנות היה לשבת חמש דקות עם המילואימניקים במחסומים ולראות אותם נהנים מהעוגה הביתית. אפילו שהם רחוקים מהבית, ומתוסכלים (כמו כל הישראלים) מהמצב הבטחוני - הייתה שם דקה של שמחה מסויימת. הדרך שלי ושל חברות שלי שהצטרפו אליי (אני שונאת ליסוע לבד) לומר לכל המילואימניקים והחיילים - תודה.