לא אלבום, אבל יו נואו...
מקסימה איתך בהחלט. הוסיפו כמה צבעים, אם כבר. כבר כמה ימים שאני חורשת על זה בנסיעות הארוכות למשל... שני החבר'ה עשו עבודה מצויינת. אבל עם כל הכבוד לסייקו (שיודע על הערכתי אליו כאמן כבר מזמן מזמן), זי.קאיי העיף אותי למימד אחר כאילו אין מחר. אם זה מבחינת הביטים (שאגב, כולם נעשו על ידיו פרט ל"דופק ת'ראש בקיר" שנעשה ע"י קובני) שאני זוכרת את הביטים שהוא היה מתחיל לפני שנה וחצי בערך ומתקשר להשמיע לי, לעומת הביטים האלה פה שפי 1000 יותר טובים; אם זה מבחינת הפזמונים והשירה שלו, שגם כן, תמיד אמרתי לו שהוא יכול להמיס אנשים ברגע עם הקול המדהים שלו; אם זה מבחינת הטקסטים שלו שעלו כמה רבות גבוה יותר ונחרטים במוח עד רמה שבה אתה מוצא את עצמך שר את הדברים האלה כל היום וכו' וכו'... מעל הכל אני חושבת שמה שהכי בולט בו מעבר לביצוע (האגדי!) שלו, זה שהוא רב-גוני בטירוף. מעולם לא מצאתי את עצמי משתעממת ממשהו שלו. האיש הזה יכול לעשות שירים עדינים ונוגעים, שירי סאטלה חולניים, או פתאום להיות לך שילוב של באסטה ריימס ואוניקס ולהכניס לזה גם זי.קאיי (כמו ב"דופק ת'ראש בקיר" למשל)... הוא שנון, מעניין, מצחיק, חודר, ראפר, זמר, מפיק, הכל. במילה אחת - שאפו. (איפה לומייר שיסביר?) באמת מורידה בפניו את הכובע ונותנת לו פול קרדיט על כל מה שהוא עשה ועוד עושה ועל התכנונים שלו ששמעתי... כן ירבו יוצרים כמוהו. לא נשכח כמובן לתת את הכבוד המגיע לסייקו המייייייניאק, לזיו קובני על עבודה טובה ולאוקטובר, שהרבה זמן לא שמעתי ממנו בית שממש נתפס עליי טוב כמו ב"עזבו אותי". שיחקו אותה.
