רק עכשיו

[פופקורן 1]

רק עכשיו

אחרי כמעט 21 שנה אני יודעת. איך נהרג אחי. ומאז שאני יודעת אני לא מצליחה להרגע. שאחי נהרג לא אמרו לי מה קרה, וביום הזכרון האחרון הגיע חבר שלו שהיה איתו בנגמ"ש וצפה בו נהרג. אז ככה טנק סטה ממסלולו עלה על הנגמש . אח שלי נהרג במקום , חייל אחר נכרתה רגל והוא מת בדרך לבית חולים עוד אחד התאבד ו י היקר נשאר לספר את הסיפור והוא סובל עד היום מהלם קרב . אח שלי ישן מתחת לנגמש בזמן הפוגה בקרבות והוא אפילו לא ידע ולא היה יכול לברוח. ולא ידע שהוא מת כאילו הלך לישון ולא קם יותר לעולם אז מאז ששמעתי את הסיפור הזה אני לא מצליחה להרגע ולא מפסיקה לבכות. האיש , החייל שדרס את אחי האם הוא ידע לכמה כאב הוא גרם? לכמה עצב ולכמה דמעות.? הוא בטח היום בן אדם חי ומבוגר עם ילדים והוא בכלל לא זוכר שהרג את אחי האהוב. שלכם באהבה דמעות וכאב פופקורן

 

[kevant]

../images/Emo16.gif

 

[BooBee]

מתוקה שלנו ../images/Emo20.gif

כאב לי הלב לקרוא את ההודעה שלך. מחבקת אותך חזק חזק(אם תרצי לדבר יש לך את המספר, נכון?) באהבה גדולה ממני, רויטל.

 

[פופקורן 1]

כואב לי

בובי תשאירי לי עוד פעם טלפון

 

[לונה..]

../images/Emo24.gif פופקורן ../images/Emo24.gif

כואב מאוד, מה שסיפרת. בצורה מסויימת אני יכולה להזדהות איתך. אני בטוחה שהוא מודע לכמות הכאב שהוא גרם. גם לעצב, וגם לדמעות. ואני בטוחה שעד היום, הוא בוודאי מייסר את עצמו, כי אין דבר נורא מלחוות אובדן של אדם קרוב, אז לגרום למוות של אדם אחר? הוא יהיה חייב להיות מודע לכאב, במוקדם או במאוחר, כך שהוא זוכר, אין לו ברירה. וזה תמיד יהיה ככה. אני לא יכולה להמציא תרופה שתרפא את הכאב שלך, אני לא יכולה להשיב אותו, אבל אני כן יכולה להציע את עצמי.. כתף, אוזן, מה שתבחרי.

 

[thesurvivor]

למענך אחיך כדאי לסלוח

אני מתאר לעצמי כמה כעס וזעם הידיעה הזאת גרמה לך . אך החייל שדרס את אח לעולם לא יחיה כמו שצריך וישא את מחיר טעותו כל חייו . אם תכעסי זה לא יחזיר את אח שלך לחיים ולא יחזיר את אותו חייל לחיים . כל-כך הרבה תאונות נוראיות מן הסוג הזה קוראים בצבא . אני מחבק אותך . מותר לך לכעוס . אני מקווה שתסלחי פעם לאותו חייל . ותרגישי טוב יותר לאחר-מכן .

 

[פופקורן 1]

הי

דבר ראשון תודה על תגובתך. ודבר שני זה לא בדיוק ענין של לשכוח או לסלוח זה הענין של ההלם והאכזריות וחוץ מזה אני מאז ששמעתי מה קרה משתדלת לספר לכולם וכמה שיותר כי אני פשוט לא יכולה לשמור את לעצמי כי הכאב כל כך גדול.וחוץ מזה אולי באמת כדאי לכעוס על המלחמה הדפוקה הזאת שגרמה חדבר כזה לקרות ולעוד אסונות אחרים שקרו בה. קיים פה גם כעס וגם צער וגם תחושת החמצה. בכל אופן תודה שהגבת וגם על החיבוק . ודרך אגב מאיפה הבטחון שהוא זוכר בככל? בי פופקורן

 

[thesurvivor]

אני מסכים איתך לכל מילה

המלחמה הורס חיים של משפחות שלמות . הורגים צעירים ,ילדים , חפים -מפשע . אני מזדהה עם כאבך . אני מקווה שהכאב יוקל . הגעגוע לעולם לא יפסק .