ליאתוש הכל טרי, כואב, מדמם, בלתי נתפס! אכזרי ורע! מכיוון שהרע מכל כבר קרה ובעצם שום דבר לא מנחם ואנחנו נשארנו כאן, לכן אין ברירה! צריך לחיות את ההווה. איך? בימים האלה שהכאב הוא כמו אגרוף פתאומי בלב, בנשמה, בפנים, בידיים, בבטן, בראש צריך לנשום כל נשימה בפני עצמה.לחיות כל דקה בפני עצמה. להיות שם. אין ברירה צריך לתת לדברים לקרות. מותר לך להיות חלשה! תבכי ותשחררי. טוב שאת כבר כאן כותבת. אנחנו כאן בשבילך (ובשבילנו) כי באמת אנחנו מבינים אותך מהמקום הכי קרוב של הזדהות והכרות עם האסון הזה. יקרה שלי, אני אתן לך ככל שאוכל כדי לעזור לך.
אנחנו כאן ,,, שבט חזק ותומך ,,, כולנו פה עבורך ועבור עצמינו ... מאחלת לך לעבור ימים אלה עם תמיכה חמה של משפחתך ... תתרפקי ותתפרקי כעט כשאת מוקפת במשפחתך ... וכל בעיה שאלה את מוזמנת לפנות אליי ... שלך . טלי