רק לשתף

[אמא מודאגת3]

הוא רוצה חברה כנראה.

 

[מהכא להתם]

רק לשתף

הלכתי היום לסיבוב בשכונה עם בני המתוק והכלב.שכן ניגש אלי ואמר לי שיפנה לפקח כי הכלב מאוד נבחן. חייכתי אל השכן וקודם כל אמרתי לו מזל טוב לחתונת בתו שצפוייה עוד מספר ימים.הבטחתי שאנסה לחנך את הכלב , אם כי אין סיכוי שזה יצליח במאה אחוז, נפרדנו בחיוך.
הסיטואציה הזו היכתה את בני בתדהמה.
הוא הגיב כך:
1.מאוד יפה שאמרת לו( לשכן ) מזל טוב.
אמר שהוא משבח אותי כי הסברתי לו שלא רק לילדים חשוב מה ההורים חושבים עליהם אלא גם ההפך:שלהורים חשובה דעתם של הילדים.
2.דרש שאקפיד להחביא את הכלב.
כשאמרתי לו בחיוך שהשכן רק מאיים הוא נדהם.
הילד אמר:אבל האיש אמר שיביא פקח.
הסברתי:לא תמיד אומרים מה שמתכוונים ...זה לא התקבל על דעתו.
הוא כעס על חוסר הצדק.אמרתי לו שאחנך את הכלב לנבוח פחות והוא אמר:זה בלתי אפשרי.זה הטבע שלו.זה כמו שתנסי לחנך אדם לא לנשום מאה שנים.זה קשור לסוג ולמין הכלב.כששאלתי מה התכוון במין ענה כמו שיש זאב ופודל( התכוון לגזע).
הדהים אותי שילד כה נבון לא מבין שאנשים לא תמיד אומרים את מה שהם מתכוונים או משנים את כוונתם לאחר שאמרו.
התמימות שלו מתוקה.נוגעת לליבי.ולפעמים מפחידה אותי בטוטליות שלה.

 

[טסרקט]

אבל איך את יודעת שהשכן לא מתכוון להזמין פקח?

אם שכן היה אומר לי ככה הייתי נבהלת וחושבת כמו הבן שלך.
ואיך מלמדים כלב לא לנבוח? אולי הילד צודק, והנביחות קשורות גם לטבע של הכלב, כי אולי זו תקשורת של הכלב ככה הוא מביע משהו?

 

[מהכא להתם]

בקשר לכלב הילד כמובן צודק ..

והסברתי לילד שגם אמא לפעמים אומרת לזרים משהו מתוך אינטרס.זה לא מובן לו וחשוב לי שילמד זאת ולכן מתמללת לו.כן.גם במחיר שהילד ידע כי: אפילו אמא לא אומרת תמיד לכל אחד את מה שהיא באמת חושבת( השכן טרחן זקן , מגעיל,משועמם וחרמן ויש עוד לא מעט

אבל זה לא לילד ולא קשור לפורום פה).
לא אמרתי לילד שהוא טועה עובדתית

.
בקשר לשכן , אין לי וודאות אך היחסים ביננו קורקטיים והכלב אינו נושך כך שנראה לי שנסתדר. משהו בטון של השכן נרגע, השיחה תפסה כיוון אחר ואת זה הילד פיספס ...
אגב, כשאמרתי שהכלב נובח אך אינו פוגע בזבוב ,השכן הסכים איתי אך הילד מחה בתוקף!הוא ציין שהכלב מנסה לבלוע זבובים( אם יש פה למישהו כלב הוא מכיר את זה שהכלב פוער פה על זבובים ולפעמים מצליח ). השכן צחק מהערתו של הילד וסיכמנו שהכלב פוגע רק בזבובים...אבל אין ספק שהילד מפספס משהו בענק למרות האינטילגנציה שלו.

 

[arana1]

כולם מפספסים

הישירות האוטיסטית, שמתבטאת גם במבט, וכמבט, אינה חסרת עומק אלא מבטאת נטייה ויכול לעומק אחר, זו שפה שונה, או יותר נכון גישה אחרת לשפה, שאינה מובנת כהלכה ולכן גם לא נתמכת ומתקשה להתפתח כהלכה

היחס בין הישיר לעקיף מהווה את אחד משאלות היסוד הכי עמוקות של הקיום והזהות
הקיום והזהות הנורמטיבית מבוססים על תפישה ומימוש מאוד מסויימת של היחס הזה
דיבור כפול,אירוניה,שקרים לבנים,ציניות...
יחד עם זה
ובדיוק בגלל זה
אנשים נורמטיבים לא מסוגלים להבין שהישירות האוטיסטית לא מבטאת שטחיות או חוסר יכולת להבין סאבטקסט אלא פשוט נטיה מולדת לתחושה עמוקה ורחבה יותר של סאבטקסט
שכיום היא נחשבת כמכשילה וכעדות לחוסר מיומנות חברתית רק בגלל שאנחנו עדיין בחברה המבוססת על ניצול השפה לרעה

אנשים שלא משתמשים בשפה כמסיכה הם אנשים פגיעים יותר
גם גופנית
אבל מצד שני יש להם גם יכולות לא רגילות לחקר האמת ולתחושה עמוקה ורגישה של הקיים מסביב

גם האוטיסטים מבינים שימוש כפול ורב משמעי בשפה
אבל בצורה אחרת
עמוקה יותר
כזאת שלא נשענת על היכולת והצורך להסתיר את הרע בשביל להסתדר בחברה
אלא נשענת וזקוקה לישר הנשען על ריבוי הזוויות שמאירות את הדרך הנכונה
זה נתפש בטעות כנאיביות
כחוסר מודעות למורכבות
אבל זאת מודעות למורכבות הרבה יותר עמוקה
כזאת שנוגעת באפשרות לחיות ולהתקיים גם בזכות האמת ולא רק בעזרת השקר

חבל שבינתיים לא נמצאה דרך להבין את זה ולעודד את זה
אבל אני בטוח שעם הזמן גם זה יתאפשר

 

[dina199]

לא להבין `בין השורות`

זה הרבה מעבר לתמלול. ואם התמלול לא מסתדר עם הגיון א"סי (שהוא מאוד מאי הגיוני) יש סיכוי שהתמלול לא ישיג את מטרתו

 

[פרח לי יפה ורוד]

יש גם מבוגרים שאומרים מה שהם חושבים

ושחוסר היושר של הסביבה מקומם אותם.
הבעיה שהסביבה לא מבינה את זה ומניחה שגם אנחנו משקרים כמו כולם.
מהבחינה הזאת הלואי שכולם היו אספים.

 

[מהכא להתם]

נכון מאוד

וזה עניין תרבותי.הכל עניין של מינון.
חייתי זמן מה בארה"ב והיה קשה לי עם מה שנתפס בעיני כצביעות מוגזמת עד כדי כך שלפעמים התקשיתי להבין מה האדם מולי אומר ב א מ ת.
בחזרה לעניינו, רוב האנשים מדברים בקודים.לא אומרים לשכנה שהיא מכוערת, לירקן שהוא מריח מזיעה וכו' .הבן שלי מדבר גלוי מידי עם מבוגרים ( לא מדבר עם ילדים בגילו או קטנים ממנו).
מבחינתי, השיעור הראשון בtom שהתחלתי ללמד את בני הוא :אל תניח שכל דבר שמישהו אומר לך הוא אמת לאמיתה.
לפעמים אנשים יגידו לך אפילו דבר והיפוכו! או סתם שטות שהם לא מתכוונים אליה.רוב הילדים מבינים זאת לבד.למשל, מתי הגננת מתכוונת למה שהיא אומרת ומתי לא.
כרגע הוא לוקח כל מה שמישהו אומר כתורה מסיני .ואני מנסה להראות לו שזה לא כך.ובתקוה שבהמשך גם יותר יסנן את מה שהוא אומר ויתאים אותו למצב.

 

[פרח לי יפה ורוד]

העניין הוא שזה משהו שאני הבנתי רק בשנים

האחרונות.
וזה גורם לי להסתכל בצורה ביקורתית ואולי אפילו כועסת ועויינת ומתוסכלת על כל האנשים האלה...
האם ברור שזה הדבר הראשון שצריך ללמד ילד?
להרוס את האמון שלו בבני אדם?
לא נראה לי...

 

[arana1]

עדיף להשלות אותו ?

לחשוף אותו ללא הגנה לגישות שאינו מוכשר להבין ולפענח ?
מה שיבטיח לו עמדת נחיתות קבועה ולימוד איטי מאוד וכואב מאוד של האמת המאוד לא נעימה על סביבתו האנושית ?

חברה שלי גם לא יודעת לשקר
היא פשוט לא יודעת לעשות את זה
והיא ממש לא טיפשה
להפך
חוסר היכולת שלה לשקר מתבטא כיכולת מוכחת ומוכרת ומוגרת כחוקרת בתחומה
אנשים קצת שכחו כמה אמת זה דבר נפלא
ופרגמטי
אלא מה
בגלל מוסכמות הסביבה והדרך שבה התשתיות משקפות אותן אז אנשים הזקוקים ומוכשרים לאמת מתקשים ויתקשו מאוד להתקיים
אז או שנשקיע מאמץ בלהפוך גם אותם לשקרנים
או שננסה לבנות סביבה שבה יש קצת יותר מקום גם לאמת

האמת זה לא להגיש לשכנה שהיא מכוערת וזקנה
זאת לא האמת
האמת כוללת גם רגישות לכאב ולמצוקה ולפחד של האחרים

 

[מהכא להתם]

כשהאמון בזרים הוא מוגזם אז כן.צריך להרוס

זה אפילו מסוכן תמימות קיצונית.
ברמה הראשונה , אמון בכל דבר שאדם מוציא מהפה יוצר ציות מוגזם לכללים שזה עוד צרה קטנה.
ברמה השנייה,אני לא רוצה להרחיב את הדיבור על מה שעלול לקרות לילד שמאמין לכל אחד.מפחיד מידי !

 

[dina199]

והאם הפיתרון זה ללכת לקיצוניות השניה ?

איך אפשר לחיות בעולם שבו אסור להאמין לאף אחד ?

 

[מהכא להתם]

אי אפשר לחיות חיים ( מאושרים) בלי להאמין

לאיש. וצריך להגיע לאיזה איזון. יש כאלו שאפשר לסמוך על דבריהם ויש שלא.
חשבתי שבהנתן שהילד כה תמים הידיעה שבעולם לא כל הנוצץ זהב-תעיר אותו לאפשרות הזו וכך יתאזן.
בינתיים הוא מאמין לכל דיכפין בכל עניין ודבר .סומך בעיניים עצומות.
אני רוצה לעורר בו זרע קטן של ספק.
שלא יהיה "פתי מאמין לכל דבר".
אבל אני בהחלט מבינה על מה את מדברת.

 

[ענתנוי]

במי להאמין?

אמונה זה הדבר הכי חשוב בשביל בני אדם, אבל לדעתי אתם מפספסים את העיקר.

אנחנו חייבים להאמין בעצמנו ולהניח שלעולם לא נוכל באמת להאמין למישהו אחר, גם אם הוא לא משקר - כי כל אחד חי ב"עולם" אחר ואמת של אחד היא לא תמיד אמת עבור האחר....

כל הילדים תמימים ומאמינים למבוגרים, וזה התפקיד שלנו - לעזור להם להשתחרר מהאמונה בנו ולהאמין בעצמם ואצל אוטיסטים זה פשוט מתחיל מוקדם יותר.

המקרה של השכן עם הכלב הוא דוגמה לתגובה נכונה במצבי אי-וודאות ואת זה צריך ללמד - איך להתגבר על הפחד והכעס, ולעצב את המציאות במקום להיכנע לה.
אני מאמינה שהשכן שמאיים יכול גם לבצע, כי יש לי מספיק ניסיון עם שכנים מגעילים, ולמרות זאת יכולה לרכך את הזעם ולהפוך אותו למשהו אחר בלי להתחנף או להשתמש בשקרים לבנים.....

 

[dina199]

הסכנה היא שהילד כזה יחשוב

שאף דבר נוצץ זה זהב. איך הוא יוכל להגיע לאיזון כשכל הזמן מזהירים אותו שמסוכן להאמין לכל אחד?
כי אצל ילדים (וגם מבוגרים) כאלה אין אמצע. שמאמינים לכולם או שלא מאמינים לאף אחד.
אני לא אומרת את זה כביקורת עלייך, אלא כדבר שרצוי לקחת בחשבון. המצב הזה קורה בכל מקרה, ללא קשר אם אני מציינת את זה או לא

 

[arana1]

אפשר ללמוד למי להאמין ולמי לא

אם למשל, לאוטיסטים יש גישה מסויימת לאמת, והם לא מתחברים לכל הקטע של דיבור כפול ונוטים יותר להבין דברים מילולית, גם, אז מאוד יתכן שאוטיסט יכול להאמין לאוטיסט

זה לא באמת נורא מסובך
בן אדם שנוטה לדבר אמת יכול לזהות ולהאמין ולבטוח באדם אחר שנוטה לדבר אמת
ודרך הבטחון הזה לזהות טוב יותר אנשים שנוטים להישען על היכולת לשקר

היכולת לשקר נתפשת לאנשים כקיצור דרך מוצלח והכרחי
היא מעגלת המון פינות וסוגרת המון קצוות פתוחים
ולכן רגעית ומיידית זה נתפש כחלק מאוד מהותי מהכישורים החברתיים
אלא שמשום מה לאוטיסטים זה הרסני
זה הורס להם את תחושת העצמי
את דימוי הגוף
ואת היכולת להבין את מקומם בעולם
ולכן להם זה מתאים פחות

הסביבה לא מסוגלת להבין את זה ומטבעה נוטה לנצל את זה לרעה
שוב
יש כאן משהו שבבסיסו הוא נפלא
אבל בחברה שבה אנחנו חיים בדיוק לכן הוא הכי מועד לניצול לרעה

 

[arana1]

יתכן וזה בלתי אפשרי

ההתאמה הזאת למצב
חושב שבגלל זה הרבה אוטיסטים פשוט לא מדברים וזהו
כי בסך הכל יש קשר בין הדיבור החיצוני לפנימי
אם אתה נכפה לדבר דרך כפילויות שאינן תואמות לזהותך
לדרך שבה אתה חש את העולם
את משתיק את עצמך
ואצל אוטיסטים זה יכול להתפתח לבעייה מאוד קשה כי הישירות שלהם נובעת גם מזה שהם חשים את המילים בצורה מאוד גופנית ופיזית
ולכן
אם אי אפשר לדבר ישר עדיף פשוט לשתוק
אלא שלצערנו גם עמדה זו מכניסה אותך לבעיות מאוד קשות בחברה כיום
בקיצור
פשוט לא נותנים לחיות

 

[אמא מודאגת3]

יש לי בעיה עם הדברים שכתבת

כאן, יש לך ילד חכם שיודע להבדיל בין טוב לרע,
יש לך ילד שצודק,
ילד שאומר את האמת למה את מפחדת מהתמימות שלו? ממה את מפחדת בדיוק? מהאמת?
למה לפחד מהאמת? נבחות של כלב מאוד מפריעות לסביבה הבן שלך הבין את זה ואמר את האמת, ויתכן מאוד שהשכן לא רק מאיים, אנשים מתלוננים על נביחות כלבים! ואם הנבחרות ימשכו כנראה שיגיש תלונה
מאז תגידי לבנך?
הבן שלך אומר את האמת ולפעמים לנטי"ם מאוד קשה לקבל את האמת.
אם בני האדם היו מתנהגים כמו גישתו של בנך היה לנו עולם יותר יפה, אני לא רואה בכלל קשר בין הבנתו של בנך להבדיל בין טוב לרע לסימפטומים אוטיסטי..
אנחנו דורשים התחשבות בנו ואם יש לנו ילד שמבקש התחשבות באחר למה לראות את זה כמשהו שקשור לתמימות טוטלית מפחידה?

 

[אמא מודאגת3]

ואם אני לא טועה

בנך לא אובחן על הספקטרום?

 

[מהכא להתם]

כנראה שלא כל כך הבהרתי את עצמי.

הילד לא סבור שבקשתו של השכן להפחית את נביחות הכלב מעשיות כיון שהוא סבור שטבעו של כלב לנבוח כפי שטבעו של אדם לנשום.הוא בן שש וחצי
ודואג לכלב שהוא כמו אח שלו ולא לשכן .
אני אמנם משוחדת אבל נראה לי שבדבר אחד צדקת: הוא באמת ילד חכם! ומתוק בצורה יוצאת דופן

...