רק למי שיש זמן
לפני כחודשיים הודיעה ועדת פרס ישראל, כי הפרס השנה בתחום הכימיה יוענק לפרופ´ רפאל משולם. האיש נעים ההליכות, 70, בעל הדיבור הרך והבהיר, זוכה בפרס בשל תרומתו למחקר הפרמקולוגי. מצד שני, את עיקר פירסומו היחסי עשה פרופ´ משולם הודות למחקר חייו, זה כמעט 40 שנה, שהביא לו גם הכרה עולמית משמעותית: חשיש (צמח הקנאביס). אתם שומעים שם, בוועדה? פרס ישראל לחשיש! לאן הגענו? אתם רואים, מה שמתחיל עם שירים של מחמוד דרוויש ושולמית אלוני, יביא לבסוף להכרה ציבורית במסטולים האלה, אוי ואבוי. טוב, להירגע. פרופ´ משולם, יליד בולגריה, הוא בדיוק ההיפך ממה שניתן לצפות מהדימוי המקובל של גראס בפרט וסמים בכלל. צמחי מרפא מונחים בשורה בכניסה למשרדו הצנוע-מאוד באוניברסיטה העברית, גונבים עוד טיפת שמש בחורף ירושלמי. משולם עצמו כמו מתנצל על קבלת הפרס. "די הופתעתי, באמת. התחום שלי אינו מרכזי". פרופ´ משולם, חוקר צעיר מתחיל להתעסק בחשיש. למה? מסיבה די מוזרה. דווקא המבנה הכימי של החשיש, באותה תקופה, לא היה מוכר. בניגוד למשל לאופיום, או לעלי הקוקה. זו היתה סקרנות טבעית, כי זה חומר אסור ומסוכן? הייתם צעירים בשנות ה- 60 ונדלקתם על דבר פופולרי... לא, אז זה עוד לא היה כל-כך פופולרי. לא, אני פשוט מתעניין בחומרי טבע. בזמן בו החל המחקר, של ד"ר יחיאל גאוני ושלי, לא היה בחשיש שימוש רב בעולם, אפילו לא בארה"ב. בארץ כמעט לא היה שימוש כלל, אפילו לא בקרב אמנים, אולי פה ושם בקרב קהילות, אהממ, מסורתיות. פה ושם בקהילה הערבית. אז הבחירה בנושא לא עוררה שום רעש, שאולי היה מתחולל היום. בפירוש לא. פנינו לקבל מענק מהמכון הלאומי בארה"ב, ונענינו שהבעיה בשימוש בקנאביס כה מצומצמת, שאין להם עניין במחקר הזה. המשכנו במחקר בארץ. היתרון הוא שישראל היא מדינה קטנה, כולם מכירים את כולם. היינו במכון וייצמן והתקשרנו למנהל המכון, שהיה גנרל בפנסיה. ביקשנו שיתקשר למפכ"ל המשטרה, שייתנו לנו חשיש. פשוט וקל. כן. מה, שניסע ליפו לקנות באיזה מקום? אז גנרל אמר לגנרל השני, תשמע, הם אנשים רציניים. תן להם חשיש. חתמנו על כמה מסמכים, ואחרי שבועיים נסענו למשטרה וקיבלנו 5 קילו חשיש משובח. למיטב ידיעתי, זו עדיין עבירה על החוק. כן, אחר כך באמת התברר לנו שמשרד הבריאות צריך לאשר העברת סמים. כעקרון, גם המפכ"ל וגם אנחנו היינו צריכים להיכנס לכלא על סחר ב- 5 קילו חשיש. כמה סמים עברו דרכך עד היום? בשנים הראשונות, לפחות 30 קילו חשיש, בוודאי. וחשיש טוב, כזה שהיום אין כמעט בארץ. היום משתמשים במריחואנה. מריחואנה היא העלים, חשיש הוא השרף. שנה אחר כך התקשר אלי ראש המכון ההוא מאמריקה. מסתבר, שהמשטרה תפסה בן של סנטור חשוב מעשן מריחואנה, ואותו סנטור נכנס ללחץ, חשב מי יודע מה כבר קרה לבן שלו בראש. הסנטור דאג, הגיע למכון, ושם נזכרו שמישהו בישראל עושה מחקר בנושא. באותו שלב כבר הצלחנו לבודד את החומר הפעיל בחשיש. האמריקאים עניינו אותנו במחקר ביולוגי, שלעריכתו לא היה לנו כסף. מאז ה-National Institute of Drag Abuse תומך בנו, זה 35 שנה ברציפות. בתמצית, מה גיליתם? בקנאביס יש 80 חומרים, קנבינואידים, שנמצאים רק בו, ויש חומר אחד בלבד שהוא פעיל, ה- THC. עבדנו על מבנה החומר, על הסינתזה שלו, ועל המטבוליזם שלו, כלומר, מה קורה לו בגוף. גילינו, בין היתר, שהחומר יוצר חומר בגוף, וחומר נוסף שאיננו פעיל, אבל ממשיך לשכון בגוף במשך כ- 6 שבועות מאז העישון. או או. אתם גיליתם את החומר המלשין. כן, כן. היות שצה"ל מאוד לא מתלהב מעישון חשיש, יש בדיקות שפותחו, הודות לגילוי הזה, בעזרתן ניתן לגלות עישון קנאביס עד 6 שבועות אחרי. יש לי טיעון הגנה, כבודו. הבדיקה של מרשי חיובית, כי הוא נחשף לעישון של אחרים. עישון פסיבי של מריחואנה. טיעון בעייתי. הקליטה מעישון פסיבי די מועטה. יש סיכוי קטן מאוד שמשהו יופיע בבדיקת השתן. הקו שנקבע בבדיקות איננו נמוך. לכן, אגב, גם רוב המעשנים, אם עישנו כמות קטנה מאוד, לא יעברו אותו קו. וכדי להיתפס בבדיקה בגלל עישון פסיבי, אתה צריך, מעשית, לשבת בחדר אפוף מעשנים כבדים מאוד. כחוקרים טובים, בדקתם את החשיש על גופכם? פעם אחת, בסביבות 64-65. אתה יודע, מייד אחרי תחילת המחקר היתה לו תהודה קלה באמריקה, "מעניין". יותר מאוחר החל שם דור הפרחים, משהו כמו 50 אחוז מהאוכלוסיה השתמשו בחשיש, ועוררנו ריגוש אמיתי. אני זוכר שבאוניברסיטאות האמריקאיות תיארו בהתלהבות, על ניירות סטנסיל משוכפל, איך החוקרים מסנתזים את החומר. נחזור לנסיון שלכם. לקחנו את החומר הפעיל ושמנו אותו על עוגה... מה? אתם ממציאי הספייס-קייק! (חיוך נבוך) אה, ובכן, לא בדיוק. תשמע, באותו זמן החומר עצמו, ה- thc, עדיין לא נאסר לשימוש בחוק. אם רציתי, הייתי יכול לפתוח דוכן בטיימס-סקוור ולמכור אותו. כאמור, היינו 10 חברים, 5 השתמשו ו- 5 לא, ואח"כ התחלפנו. התגובות היו שונות. אני זוכר שמישהי הרגישה מעל הכל, מאוד נהנתה. מישהו אחר - שאז היה חבר כנסת - דיבר שלוש שעות ללא הפסקה. אכן חבר כנסת. מי? (מתעלם בחיוך וממשיך) היו בחבורה גם עוד 2 פסיכיאטרים. אחד מהחמישה נכנס לחרדה, וזה מצב טיפוסי. ממה זה נובע? יש דבר כזה, שמכונה "אלרגיה לחשיש"? יש אנשים שסובלים מהחומר? זו לא "אלרגיה" - אלרגיה היא דבר חיסוני - אבל כן, בהחלט. אדם שמרגיש שינויי תחושה ברגשות שלו, ומרגיש שהקיר שניצב בין מה שהוא באמת, לבין העולם החיצוני, מתחיל להתמוטט, יכול להיכנס לחרדה. זה גם תלוי בריכוז החומר. ריכוז גבוה מאוד, ואדם רגיש במיוחד, יכולים להביא לתחושה כאילו אתה יושב ומביט מבחוץ על עצמך. דבר מפחיד ביותר. אפרופו ספייס-קייק, נכון שאכילה או בליעה של החומר אפקטיבית יותר מעישונו? לאו דווקא. הקליטה הטובה ביותר היא דרך הפה, בתרסיס. אדם מרגיש אפקט מיידי, ויכול לכמת את ההשפעה. באכילה ההשפעה היא מאוחרת. יש אנשים שמגיעים לאמסטרדם, רצים לקופי-שופ, מתנפלים על עוגיות ומתבעסים. אוכלים את כל המגש, ואחרי שעתיים נופלים על הארץ. כן, בדיוק ככה. בדיוק. אוקיי. עוד לא אמרת לי מה היתה ההתרשמות שלך? לא משהו מיוחד. האמת היא שלפעמים אנשים, לפחות בפעם הראשונה, לא מרגישים הרבה. לא, לא משהו מיוחד. קצת, אהה, טשטוש, קצת הרגשה של מעל הכל. תשמע, אני אדם די רגיש, אפילו אחרי כוס יין אני מעט מטושטש. מה הסכנות? יש שיבוש בתחושות זמן ומרחק. אדם שהתמש לא תמיד יודע אם משהו נמצא לפניו במרחק 5 או 10 מטר. הוא גם לא תמיד יידע אם משהו קרה לפני חצי שעה או שעה. זו טענה נכונה. מצד שני, הרבה אנשים יושבים, כותבים, מציירים, צוחקים, רוקדים, רואים טלוויזיה. לא בהכרח נוהגים. מנסיוני האישי - הסם שלי הוא אלכוהול - דווקא מי ששתה, עם הבטחון העצמי האופורי, יתחיל לנהוג בלי למצמץ פעמיים. דבר שלא מאפיין מעשני גראס. שימוש בקנאביס דומה, מבחינה זו, לשתיית אלכוהול, אבל לא ברמה מועטה. לא ברמה של כוס בירה. אז מאיפה בא האיסור? הרי לא נרשמו מקרי מוות ממנו. מאיפה בא האיסור? אולי בגלל אנשים שעישנו הרבה ונעשו אגרסיביים. מצפיה שלי, בכלל לא נראה לי שזה מאפיין צרכני חשיש ומריחואנה. ההיפך. נכון, כי זה חומר אינהיביטורי, מרגיע. אגרסיה קיימת רק במקרים קיצוניים, כשמישהו סכיזופרני, וזה נדיר. האיסור אולי נובע מבעיית נהיגה, בעיית זיכרון לטווח קצר, ועוד סכנה שיש לנשים בהריון, הן צריכות להיות מטורפות לגמרי לקחת מריחואנה. לא רק זה, סמים בכלל, אלכוהול וטבק. הוכח קשר בין פגיעה בעובר לאם מעשנת מריחואנה? כן ולא. הוכח שהילד יוצא, בדרך כלל, קטן מילד רגיל, דבר שנעלם מאוחר יותר. מה שעוד הוכח זה תופעות פסיכולוגיות מסויימות ומאוחרות בהן יש שינוי. לא עניין משמעותי, אבל יש, הדברים הם די בשוליים. בסמים אחרים, כמובן, הפגיעה בילד יכולה להיות קיצונית מאוד. גם טבק יכול לעשות צרות לא קטנות. כאן המקרה איננו כזה. מוכרת לך האגדה מסביב לאיסור המריחואנה? שלמעשה, כל האיסור המקורי
לפני כחודשיים הודיעה ועדת פרס ישראל, כי הפרס השנה בתחום הכימיה יוענק לפרופ´ רפאל משולם. האיש נעים ההליכות, 70, בעל הדיבור הרך והבהיר, זוכה בפרס בשל תרומתו למחקר הפרמקולוגי. מצד שני, את עיקר פירסומו היחסי עשה פרופ´ משולם הודות למחקר חייו, זה כמעט 40 שנה, שהביא לו גם הכרה עולמית משמעותית: חשיש (צמח הקנאביס). אתם שומעים שם, בוועדה? פרס ישראל לחשיש! לאן הגענו? אתם רואים, מה שמתחיל עם שירים של מחמוד דרוויש ושולמית אלוני, יביא לבסוף להכרה ציבורית במסטולים האלה, אוי ואבוי. טוב, להירגע. פרופ´ משולם, יליד בולגריה, הוא בדיוק ההיפך ממה שניתן לצפות מהדימוי המקובל של גראס בפרט וסמים בכלל. צמחי מרפא מונחים בשורה בכניסה למשרדו הצנוע-מאוד באוניברסיטה העברית, גונבים עוד טיפת שמש בחורף ירושלמי. משולם עצמו כמו מתנצל על קבלת הפרס. "די הופתעתי, באמת. התחום שלי אינו מרכזי". פרופ´ משולם, חוקר צעיר מתחיל להתעסק בחשיש. למה? מסיבה די מוזרה. דווקא המבנה הכימי של החשיש, באותה תקופה, לא היה מוכר. בניגוד למשל לאופיום, או לעלי הקוקה. זו היתה סקרנות טבעית, כי זה חומר אסור ומסוכן? הייתם צעירים בשנות ה- 60 ונדלקתם על דבר פופולרי... לא, אז זה עוד לא היה כל-כך פופולרי. לא, אני פשוט מתעניין בחומרי טבע. בזמן בו החל המחקר, של ד"ר יחיאל גאוני ושלי, לא היה בחשיש שימוש רב בעולם, אפילו לא בארה"ב. בארץ כמעט לא היה שימוש כלל, אפילו לא בקרב אמנים, אולי פה ושם בקרב קהילות, אהממ, מסורתיות. פה ושם בקהילה הערבית. אז הבחירה בנושא לא עוררה שום רעש, שאולי היה מתחולל היום. בפירוש לא. פנינו לקבל מענק מהמכון הלאומי בארה"ב, ונענינו שהבעיה בשימוש בקנאביס כה מצומצמת, שאין להם עניין במחקר הזה. המשכנו במחקר בארץ. היתרון הוא שישראל היא מדינה קטנה, כולם מכירים את כולם. היינו במכון וייצמן והתקשרנו למנהל המכון, שהיה גנרל בפנסיה. ביקשנו שיתקשר למפכ"ל המשטרה, שייתנו לנו חשיש. פשוט וקל. כן. מה, שניסע ליפו לקנות באיזה מקום? אז גנרל אמר לגנרל השני, תשמע, הם אנשים רציניים. תן להם חשיש. חתמנו על כמה מסמכים, ואחרי שבועיים נסענו למשטרה וקיבלנו 5 קילו חשיש משובח. למיטב ידיעתי, זו עדיין עבירה על החוק. כן, אחר כך באמת התברר לנו שמשרד הבריאות צריך לאשר העברת סמים. כעקרון, גם המפכ"ל וגם אנחנו היינו צריכים להיכנס לכלא על סחר ב- 5 קילו חשיש. כמה סמים עברו דרכך עד היום? בשנים הראשונות, לפחות 30 קילו חשיש, בוודאי. וחשיש טוב, כזה שהיום אין כמעט בארץ. היום משתמשים במריחואנה. מריחואנה היא העלים, חשיש הוא השרף. שנה אחר כך התקשר אלי ראש המכון ההוא מאמריקה. מסתבר, שהמשטרה תפסה בן של סנטור חשוב מעשן מריחואנה, ואותו סנטור נכנס ללחץ, חשב מי יודע מה כבר קרה לבן שלו בראש. הסנטור דאג, הגיע למכון, ושם נזכרו שמישהו בישראל עושה מחקר בנושא. באותו שלב כבר הצלחנו לבודד את החומר הפעיל בחשיש. האמריקאים עניינו אותנו במחקר ביולוגי, שלעריכתו לא היה לנו כסף. מאז ה-National Institute of Drag Abuse תומך בנו, זה 35 שנה ברציפות. בתמצית, מה גיליתם? בקנאביס יש 80 חומרים, קנבינואידים, שנמצאים רק בו, ויש חומר אחד בלבד שהוא פעיל, ה- THC. עבדנו על מבנה החומר, על הסינתזה שלו, ועל המטבוליזם שלו, כלומר, מה קורה לו בגוף. גילינו, בין היתר, שהחומר יוצר חומר בגוף, וחומר נוסף שאיננו פעיל, אבל ממשיך לשכון בגוף במשך כ- 6 שבועות מאז העישון. או או. אתם גיליתם את החומר המלשין. כן, כן. היות שצה"ל מאוד לא מתלהב מעישון חשיש, יש בדיקות שפותחו, הודות לגילוי הזה, בעזרתן ניתן לגלות עישון קנאביס עד 6 שבועות אחרי. יש לי טיעון הגנה, כבודו. הבדיקה של מרשי חיובית, כי הוא נחשף לעישון של אחרים. עישון פסיבי של מריחואנה. טיעון בעייתי. הקליטה מעישון פסיבי די מועטה. יש סיכוי קטן מאוד שמשהו יופיע בבדיקת השתן. הקו שנקבע בבדיקות איננו נמוך. לכן, אגב, גם רוב המעשנים, אם עישנו כמות קטנה מאוד, לא יעברו אותו קו. וכדי להיתפס בבדיקה בגלל עישון פסיבי, אתה צריך, מעשית, לשבת בחדר אפוף מעשנים כבדים מאוד. כחוקרים טובים, בדקתם את החשיש על גופכם? פעם אחת, בסביבות 64-65. אתה יודע, מייד אחרי תחילת המחקר היתה לו תהודה קלה באמריקה, "מעניין". יותר מאוחר החל שם דור הפרחים, משהו כמו 50 אחוז מהאוכלוסיה השתמשו בחשיש, ועוררנו ריגוש אמיתי. אני זוכר שבאוניברסיטאות האמריקאיות תיארו בהתלהבות, על ניירות סטנסיל משוכפל, איך החוקרים מסנתזים את החומר. נחזור לנסיון שלכם. לקחנו את החומר הפעיל ושמנו אותו על עוגה... מה? אתם ממציאי הספייס-קייק! (חיוך נבוך) אה, ובכן, לא בדיוק. תשמע, באותו זמן החומר עצמו, ה- thc, עדיין לא נאסר לשימוש בחוק. אם רציתי, הייתי יכול לפתוח דוכן בטיימס-סקוור ולמכור אותו. כאמור, היינו 10 חברים, 5 השתמשו ו- 5 לא, ואח"כ התחלפנו. התגובות היו שונות. אני זוכר שמישהי הרגישה מעל הכל, מאוד נהנתה. מישהו אחר - שאז היה חבר כנסת - דיבר שלוש שעות ללא הפסקה. אכן חבר כנסת. מי? (מתעלם בחיוך וממשיך) היו בחבורה גם עוד 2 פסיכיאטרים. אחד מהחמישה נכנס לחרדה, וזה מצב טיפוסי. ממה זה נובע? יש דבר כזה, שמכונה "אלרגיה לחשיש"? יש אנשים שסובלים מהחומר? זו לא "אלרגיה" - אלרגיה היא דבר חיסוני - אבל כן, בהחלט. אדם שמרגיש שינויי תחושה ברגשות שלו, ומרגיש שהקיר שניצב בין מה שהוא באמת, לבין העולם החיצוני, מתחיל להתמוטט, יכול להיכנס לחרדה. זה גם תלוי בריכוז החומר. ריכוז גבוה מאוד, ואדם רגיש במיוחד, יכולים להביא לתחושה כאילו אתה יושב ומביט מבחוץ על עצמך. דבר מפחיד ביותר. אפרופו ספייס-קייק, נכון שאכילה או בליעה של החומר אפקטיבית יותר מעישונו? לאו דווקא. הקליטה הטובה ביותר היא דרך הפה, בתרסיס. אדם מרגיש אפקט מיידי, ויכול לכמת את ההשפעה. באכילה ההשפעה היא מאוחרת. יש אנשים שמגיעים לאמסטרדם, רצים לקופי-שופ, מתנפלים על עוגיות ומתבעסים. אוכלים את כל המגש, ואחרי שעתיים נופלים על הארץ. כן, בדיוק ככה. בדיוק. אוקיי. עוד לא אמרת לי מה היתה ההתרשמות שלך? לא משהו מיוחד. האמת היא שלפעמים אנשים, לפחות בפעם הראשונה, לא מרגישים הרבה. לא, לא משהו מיוחד. קצת, אהה, טשטוש, קצת הרגשה של מעל הכל. תשמע, אני אדם די רגיש, אפילו אחרי כוס יין אני מעט מטושטש. מה הסכנות? יש שיבוש בתחושות זמן ומרחק. אדם שהתמש לא תמיד יודע אם משהו נמצא לפניו במרחק 5 או 10 מטר. הוא גם לא תמיד יידע אם משהו קרה לפני חצי שעה או שעה. זו טענה נכונה. מצד שני, הרבה אנשים יושבים, כותבים, מציירים, צוחקים, רוקדים, רואים טלוויזיה. לא בהכרח נוהגים. מנסיוני האישי - הסם שלי הוא אלכוהול - דווקא מי ששתה, עם הבטחון העצמי האופורי, יתחיל לנהוג בלי למצמץ פעמיים. דבר שלא מאפיין מעשני גראס. שימוש בקנאביס דומה, מבחינה זו, לשתיית אלכוהול, אבל לא ברמה מועטה. לא ברמה של כוס בירה. אז מאיפה בא האיסור? הרי לא נרשמו מקרי מוות ממנו. מאיפה בא האיסור? אולי בגלל אנשים שעישנו הרבה ונעשו אגרסיביים. מצפיה שלי, בכלל לא נראה לי שזה מאפיין צרכני חשיש ומריחואנה. ההיפך. נכון, כי זה חומר אינהיביטורי, מרגיע. אגרסיה קיימת רק במקרים קיצוניים, כשמישהו סכיזופרני, וזה נדיר. האיסור אולי נובע מבעיית נהיגה, בעיית זיכרון לטווח קצר, ועוד סכנה שיש לנשים בהריון, הן צריכות להיות מטורפות לגמרי לקחת מריחואנה. לא רק זה, סמים בכלל, אלכוהול וטבק. הוכח קשר בין פגיעה בעובר לאם מעשנת מריחואנה? כן ולא. הוכח שהילד יוצא, בדרך כלל, קטן מילד רגיל, דבר שנעלם מאוחר יותר. מה שעוד הוכח זה תופעות פסיכולוגיות מסויימות ומאוחרות בהן יש שינוי. לא עניין משמעותי, אבל יש, הדברים הם די בשוליים. בסמים אחרים, כמובן, הפגיעה בילד יכולה להיות קיצונית מאוד. גם טבק יכול לעשות צרות לא קטנות. כאן המקרה איננו כזה. מוכרת לך האגדה מסביב לאיסור המריחואנה? שלמעשה, כל האיסור המקורי