את לא לבד, כולנו היינו שם...
כולנו היינו ב"סרט" הזה ועברנו אותו ואפילו שרדנו כדי לשתף בחוויות.
דבר ראשון שאני יכולה לכתוב כדי לעודד אותך - זה עובר וזה הולך משתפר.... ואת אפילו לאט לאט תשכחי כמה זה קשה.
דבר שני - יש לך עזרה! תתפעלי אותם. ולא רק במה שקשור לתינוקות אלא לעזרה בבית. כביסות, אוכל וכו'... חמותך מגיעה פעם ב... אז כשהיא בבית שתכין לך קופסאות אוכל ותשלח לך אוכל מוכן. זו גם עזרה.
אחת העצות הטובות ביותר שקבלתי בפורום הזה, לפני כמעט חמש שנים כשעוד הייתי בהריון היתה לצאת, לצאת ולצאת. היציאות מהבית טובות לך וטובות לילדים. תארגני תיק עם כל מה שצריך מראש ותמלאי בו לפני היציאה רק דברים שלא ניתן לאחסן מראש, כמו בקבוקים או חלב שאוב. תצאי לטייל, לא חייבים פארק בשביל זה. הם יהיו רגועים יותר ואת תנשמי אויר צח וגם תגלי שיהיה לך אפילו דקות בשביל קפה שתקני "על הדרך".
לא כל כך הבנתי ממה בעךך לחוץ אבל אם הוא עבודה, את זו שקובעת את סדר היום שלך ושל התינוקות ולא הוא. כשתחזרי תספרי לו כמה כיף היה וכמה שהילדים היו רגועים. בהתחלה זה ייה קשה והם יבכו אבללאט לאט כולכם תתרגלו... אני ילתי בנובמבר ולמעט ימים ממש ממש גשומים יצאתי איתם כל יום, אפילו לשעה בבוקר ולרוב גם טיול אחה"צ.
עצה מעולה נוספת שקבלתי כאן - אם הילדים שלך אוכלים תמ"ל, תתני להם בטמפרטורת החדר, לא צריך לחמם כל פעם מחדש את הבקבוקים. הילדים אוהבים את זה ומתרגלים לזה. אני הנקתי, שאבית ובמקביל גם קבלו תמ"ל, זה חוסךהרבה זמן.
ולסיום - תינוקות בוכים כי זו הדרך שלהם לבטא את עצמם. בקרוב את תלמדי לזהות מה כ בכי אומר ואם הם רעבים, רטוביםאו עייפים. ברגע שתביני את זה ותלמדי שבכי זה לאו דווקא ממצוקה, תתחילי פחות "להתרגש" מהבכי ותתפקדי הרבה יותר טוב. לי לקח זמן להפסיק להתרגשמכל בכי ובמיוחד מבכי במקביל, אבל ברגע שעשיתי את זה, הכל זרם הרבה יותר טוב.
ממרומי גיל 4.5 (שנים) אני יכולה להגיד לך שזה משתפר, והקשיים של ההתחלה מתחלים בקשיים אחרים (כי לכל גל הקושי שלו) אבל בחיים לא הייתי מוותרת על חוויית גידו התאומים. זו המתנה הכי טובה והכי גדולה שקבלתי. אין על שני חיוכים על הבוקר, ועל חיבוק קבוצתי כשנפרדים בבוקר בגן... אין שום חוויה שתחליף את זה.
ועם כל הקושי, אח"כ גם חושבים על הבאם בתור (ולראיה- אני בהריון - הפעם עם יחיד
).
שיהיה בהצלחה!!!
