רק להיום

[עליזה 63]

רק להיום

לחזק את האמונה "אם אנו דואגים יומיום למצבנו הרוחני, אנו רואים שיותר קל להתמודד עם הכאב והבלבול." טקסט בסיסי, עמוד 92 כשהתחלנו לחפש כוח גדול מאתנו, רבים מאתנו נתקעו באמונות או רעיונות ישנים. אלה נעו מפחד מפני אל קנאי ונוקם ועד חוסר אמונה מוחלט. היו בינינו שחשו כי עשו דברים כל-כך נוראים, שאף כוח אוהב לא ירצה שום קשר אתם, לעולם ועד. אחרים היו משוכנעים שהדברים ה"רעים" שקרו לנו, לא היו קורים, אם כוח כזה באמת קיים. יש צורך בזמן, מאמץ, פתיחות ואמונה כדי להגיע למסקנה שהכוח העליון שלנו קיים והוא יעזור לנו להתמודד עם אתגרי החיים. גם אחרי שהחלטנו להאמין בכוח גדול מאתנו, הרעיונות הישנים שלנו חזרו ורדפו אותנו. בעיות חמורות בחיינו, וחוסר הביטחון שעלול להתעורר בעקבות בעיות כאלה, יכולים להחזיר אותנו לדעות הישנות שהיו לנו בקשר לאלוהים. אם זה קורה, אנו צריכים לאומר לעצמנו שהכוח העליון שלנו לא נטש אותנו אלא מחכה לנו ויעזור לנו להתגבר על הרגעים הקשים שלנו בהחלמה. לא חשוב עד כמה האובדן שלנו גדול ומכאיב, אנו נחזיק מעמד, ונמשיך לגדול אם נחזיק באמונה שהתוכנית שלנו העניקה לנו. רק להיום: עבדתי קשה כדי לבנות את האמונה בכוח עליון שאוהב אותי ויעזור לי להתמודד עם בעיות החיים. כיום, אני אאמין בכוח זה.

 

[אלין ביטון]

בוקר טוב

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

עץ הצרות . פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית. אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ'ר. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן פנצ'ר. אבל הוא עשה את זה בצ'יק צ'ק, וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו. ניסה להתניע ו... כלום. המנוע שבק חיים. איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו. מיד הצעתי לו טרמפ הביתה. כשהגענו אליו הביתה, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו. בעודנו פוסעים על השביל אל עבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. על מפתן הבית, שניה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו. לא יאומן שהאיש קשה היום הזה, שאני עד לעבודה המתישה וליום הנורא שעבר עליו, נמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ ושמחה כשנכנס הביתה. בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. עברנו ליד העץ שבצד השביל והייתי כל כך סקרן שלא יכול להתאפק שאלתי אותו מה זה היה הקטע עם העץ. "אה, זה מאד פשוט", ענה לי "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות ובעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן. ואז, למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם. ואתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות ממנו, תמיד תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם.. אז לכו תדעו, או שבאמת אלוהים שלו מטפל לו בצרות בשעה שהוא ישן (צריך לנסות את זה פעם..) שהשעות שעוברות נותנות פרספקטיבה אחרת לדברים.

 

[NUNA10]

../images/Emo79.gif שיר היום ../images/Emo202.gif

ס י ג ל י ו ת . דיויד ברוזה מילים: סוברדו לחן: סוברדו תירגום: יהונתן גפן היא התחתנה והיא מאושרת למרות שבעלה היה מן שד ופרד כל הזמן מצוברח קבוע והוא אפילו לא אומר מדוע שלוש שנים שהיא מקבלת מגבר זר מתחת דלת מכתבי שירה אליה הם מאירים את עלומיה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט. לילות שלמים שהיא לא נרדמת עליו בהקיץ היא חולמת הוא בטח גבר עם לב רומנטי נשמה טובה וחיוך סימפטי שלוש שנים הוא סובל בשקט כן לפעמים היא כמעט צועקת ומה אם בעלה יודע היא מסתירה את מכתביה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט. כשבעלה חוזר הביתה עייף מהעבודה זורק מבט שואל למטה הוא לא אומר כן והוא יודע אם היא תדע בטח תשתגע כן זה הוא שכותב אליה הוא האהוב, הוא חלומותיה ומה אם בעלה יודע היא מסתירה את מכתביה. מי זה כותב לך ילדונת גלי מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח מי בתשיעי בכל נובמבר בלי ברכה, בלי שם או רמז שולח לך סיגליות בזר קשור בסרט.

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

בוקר טוב ושבת שלום ! שבת של מנוחה ורוגע שבת של אהבה שבת כיפית לכולם .

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

אם תסגרו את הדלת בפני טעויות, גם האמת לא תוכל להכנס.

- רבינדראנאת טאגור אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר של יומולדת מבורכת ../images/Emo42.gif

אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי, שהביא אותי למקום בו אני נמצאת היום, מוקפת בחברים אוהבים ומחבקים, בת למשפחה תומכת ומפרגנת, בדרך חיים חדשה ומודעת, כשאני מגלה מדי יום משהו חדש על עצמי, לרבות האומץ להתחבר וליהנות מחיים חופשיים מהתמכרות פעילה. אני מודה על היכולת לשמור בקלות יחסית, ורק בעזרת כל אלה, על עוד יום נקי רק להיום. רק להיום - שישה חודשים ועשרים ושמונה ימי ניקיון

יומולדת... לכאורה יום רגיל בחוץ, השמש זרחה כרגיל, רוח נושבת, שקט מופתי על הבוקר.. ובפנים - לונה פארק שמח. משחזרת את ערב אמש, אחרי הפגישה שהיתה חגיגה לפני עצמה, ציון דרך שהיתה לי הזכות לקחת בו חלק, ירדנו חברותא גדולה לויליג'. רקדנו קצת, שמענו מוזיקה, דיברנו, ובעיקר מה שהרגשתי היתה האהבה שבאויר. בסביבות אחת ומשהו המשכנו כמה חברים להרי אילת, לשכב על שמיכה בשקט ובחושך ולראות המון כוכבים נופלים, לדבר החלמה, כמו קבוצה טיפולית תומכת ואוהבת מעומק הנשמה. אחרי כל זה עוד הלכנו לשתות קפה אצל חברה, ובסביבות ארבע.. קרסתי מעייפות. הגעתי הביתה לישון. התעוררתי לא מזמן, מרגישה טוב. הלב מתרחב כמו בימים ההם אלא שעכשיו זה לא בעקבות שום חומרים, זה רק אני, החיים, היכולת שלי לקבל וליהנות שלא ידעתי שקיימת בי בכלל. אני לא זוכרת מתי חגגתי יומולדת בלי סוטול. מי חשב שזה אפשרי בכלל? והנה זה אפשרי ואפילו לא נופל בהרגשה לעומת שנים קודמות. משהו קרה לי אתמול בהרים. השקט, החיבור לטבע, חברים אוהבים, "פתאום" גיליתי בתוכי עוד מימד של אסירות תודה, משהו עצום כזה, עמוק בפנים..הלב מתרחב וכאילו עומד לפרוץ החוצה מהחזה, חיוך שכמו מובנה על הפרצוף, רפיון מוחלט של הגוף כשמסביב שקט ענק צללי הרים ושמים ענקיים זרועי כוכבים, כמו הייתי ילדה של היקום, ילדה של אלוהים. תחושה של "לא צריכה שום דבר כרגע", פשוט תודה ענקית על מה שיש... אז תודה על מה שיש, ועל מה שעוד יבוא. תודה ענקית אלוהים!!! מאחלת לכולנו אחלה שבת, חמה, אוהבת, נקייה ואיכותית. אוהבים