רק להיום

[מלכה לשעה]

מה ההבדל בין כפרה לסליחה?

בתכנית מדברים שצריך לכפר בפני האנשים שבהם פגענו וגם בפני עצמנו. עכשיו זה הזמן של סליחות ולא כתוב שצריך לבקש סליחה אז מה ההבדל בין סליחה וכפרה?

אוהבים

 

[צופיתי 2]

יש כאן מישהו שיכול להגדיר את עצמו מכור לכעס?

אני מגדירה את עצמי ככה בחודשים האחרונים. אחרי שהייתי מגדירה את עצמי כפסיכוסומטית. הכעס מביא עלי מחלות אבל ההתמכרות שלי היא להתקפות והתפרצויות כעס. אני אשמח לשיתוף על הנושא הזה.

 

[מנחם 77]

רק להיום../images/Emo24.gif

28 לספטמבר תקווה "בהדרגה, אנו נעשים מרוכזים באלוהים יותר משאר בעצמנו, הייאוש שלנו הופך לתקווה." טקסט בסיסי, עמוד 92 כמכורים פעילים, הייאוש היה בן-לוויה קבוע שלנו. הוא היה נוכח אתנו בכל רגע של מודעות. הייאוש נולד מעצם החיים שלנו בהתמכרות פעילה. לא משנה מה ניסינו לעשות כדי שהחיים שלנו יהיו טובים יותר, היינו שוקעים עוד יותר בצרות ואומללות. כל הניסיונות שעשינו כדי שתהיה לנו שליטה כלשהי על חיינו נכשלו. במובן מסוים, ההודאה שלנו בחוסר-האונים, בצעד הראשון, הייתה הודאה ביאוש. הצעד השני והשלישי מוציאים אותנו מהייאוש ההוא לעבר תקווה חדשה, שהיא בת-לוויה של מכור מחלים. אחרי שהשלמנו עם זה שכל הניסיונות שלנו לשנות את עצמנו נכשלו, התחלנו להאמין שיש כוח גדול מאתנו. אנו מאמינים שכוח זה יכול לעזור לנו והוא אכן יעזור לנו. אנו עושים את הצעד השני ואת הצעד השלישי כאישור לתקווה שלנו לחיים טובים יותר, ואנו פונים אל כוח זה ומבקשים ממנו הדרכה. עם הזמן, אנו סומכים יותר ויותר על הכוח העליון שלנו שינהל את חיי היומיום שלנו. הייאוש, שנובע מניסיון ממושך לעשות הכל בכוחות עצמנו, נעלם. רק להיום: אאשרר את ההחלטה של הצעד השלישי שלי. אני יודע שעם הכוח העליון שבחיי, יש לי תקווה.

 

[מכורNA]

בוקר טוב ושבוע טוב ../images/Emo24.gif

 

[מכורNA]

השינוי

 

[מכורNA]

השינוי ../images/Emo24.gif

השינוי --------- זכור תמיד שאתה יכול לשפר במידה מסוימת את מצבו של העולם כשתשנה לחלוטין את ליבך . את נפשך ואת רוחך . משהבנת זאת . עליך ליטול אחריות ולעשות משהו בנידון , ואז יחול השינוי , תחילה שינוי קטן שילך ויגדל עד שיכיל בתוכו הכול . תן דעתך כמה נפלא הדבר כמה מעודד . שאתה יכול לעזור לתקן את מצבו של העולם באמצעות שינוי פנימי ולהקרין את השינויים הללו כלפי חוץ . ברוכים יהיו בעלי המוכנות והפתיחות שרואים את הצורך בשינוי ועושים משהו בנידון : כי הם כמו השמרים בבצק שמאפשרים ללחם לתפוח . בלי השמרים הלחם לא יתפח . בלי שינויים הכול יישאר כמות שהוא , יקפא וימות . ולכן השתנה וגדל בשמחה ובהודיה אמיתיות והיה אסיר תודה שאתה יכול לעשות זאת : התחל לפעול כבר עכשיו.

 

[נעממי5]

אסירות תודה לה' ולכל החברים

לאלו שלקחו חלק בכנס, ולאלו שלא הציליחו להגיע, היה פשוט מדהים! שמחתי לראות את כל החברים, את בוחרת בחיים, את הפרסי, רפיאלי מכור NA ושטול, חבריםוותיקים וחברים חדשים. תמשיכו לבוא בשנה החדשה, שתבוא עלינו לטובה, שנה טובה ומבורכת, נקייה ואיכותית! אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo40.gifציטוט להיום../images/Emo40.gif

הקשב למה שיש ללב לומר. הוא לא הולך למשול בחייך. המסר של הלב הוא פשוט. הוא לא הולך לומר לך שאתה צריך לקנות מעיל בצבע כזה, ומכונית בצבע כזה ובית בצבע כזה. ללב יש רק דבר אחד לומר לך - היה מסופק.

- פרם ראוואט אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר של שבוע טוב ואסירות תודה../images/Emo42.gif

אני אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי על משפחה ע-נ-ק-י-ת של מכורים ותחושת שייכות וביחד, על יכולת להרגיש ולהתרגש, להקשיב ולהתחבר, לאהוב ולהיות נאהבת, להבין ולהיות מובנת, לשחרר ולהשתחרר, לנוח, להתרוצץ, להתפעל ולחבק. אני אסירת תודה על הגאווה להיות מכורה, על חופש מהתמכרות פעילה ועל עוד יום נקי. אסירת תודה לכל מי שטרח ולקח חלק בהקמת הכנס

רק להיום - עשרה חודשים ושנים עשר ימי ניקיון

מאיפה מתחילים לתרגם את כל מה שיש בלב ובראש למילים? ים של אנשים מכל הצבעים, הגילאים, הסוגים, מכל קצוות הארץ, כשמכנה משותף אחד לכולם - התמכרות. עד לא מזמן היו לי בלגנים בראש בקשר למושג הזה, הסטיגמה השגויה הזו שכל מכור הוא בהכרח נרקומן, וכל נרקומן הוא בהכרח שלילי איכשהו.. היום יותר מתמיד אני מבינה ויודעת כמה שגויה המחשבה הזו. אחלה כנס חוויתי, ובעקבותיו עוד מסקנות, ככה על הדרך

אהבתי להיפגש עם האנשים מאוחרי השמות, לראות אנשים כמוני, חלק מבולבל חלק נחוש, חלק מהסס חלק בטוח.. הכל יש בNA... ובעיקר ים של חיבוקים ואהבה ובעצם.. זה מה שחשוב לא? זה בדיוק המקום של חסכים שרובנו גדלנו עליו והנה אנחנו מקבלים בשפע ובלי להתאמץ בכלל. קצת קשה לחזור לשגרה, מה גם שלעת עתה הכל עדיין לא ברור כי אני בחופש. סיימתי עם מרכז יום, ואוטוטו נוסעת לעשרה ימים של מנוחה וריפוי אז בינתיים אני פה בלי סדר יום כמו שהיה. כמו שבת ארוכה כזו וחופש גדול של בחירה מה לעשות. אני שוב מודה בליבי ובכתב לכל מי שטרח בכדי להעלות את הכנס הזה, מודה לכל הדוברים שהקדישו מזמנם, ניסיונם וכוחם, ומאחלת לכולנו שנזכה לשנה הבאה. עד אז, שיהיה לנו שבוע של איכות בהחלמה, שתהיה לנו שנה מתודה כדבש, שבכל יום נעשה עוד צעד בדרך אל עצמנו, אל החופש. אוהבתותכם המון

 

[0בוחרת בחיים0]

אוהבים מכורNA ../images/Emo24.gif

 

[שטול1]

שנה טובה מחלימים יקרים ../images/Emo24.gif

 

[שטול1]

בוחרת תפתחי בבקשה ../images/Emo24.gif

אחותי שנה טובה אישית ועוד תודה כפולה ומכופלת על שהשרות שאת עושה בניהול הפורום וחוץ מזה אודה לך אם את יורדת לצומת המפוח ב-10 דקות של בעיות ודברים טובים תאחלי בשמי שנה טובה ומתוקה גם לחברים החדשים שמצאתי בכנס אנשים שלא משתמשים שמצאו דרך חיים חדשה ככל שאלך בדרך זו אין לי ממה לפחד אוהבים שטול

 

[0בוחרת בחיים0]

יגיע ידידי../images/Emo24.gif

בטח שיגיע ולאו דווקא עשר דקות של בעיות... עשר דקות של שיתוף בכל מה שעולה בדעתנו

גם אתה מתבקש למסור בשמי שנה טובה מהולה בשמחת חיים של עוד צעד בדרך אל החופש שבתוכנו, לכל החברים בחדר שם, החל מרפיאלי, אברהם, מטריקס, אברהם ה1, מכורNA ואחיו

וכל חברי NA באשר הם שהלא קצרה היריעה מהכיל את כל השמות. מסור בבקשה את אהבתי, איחולי וחיבוק ענק לכוווולם

אני מרשה לעצמי לאחל שנה טובה גם בשם החדר האילתי כולו.... אוהבים

 

[צופיתי 2]

כל יום התחלה חדשה ../images/Emo141.gif

מתוך "כל יום התחלה חדשה" "החוכמה של כל הזמנים וכל התרבויות מדגישה את הכוח העצום שיש למחשבות שלנו להשפיע על אופיינו ועל נסיבות חיינו." כפי שאנו חושבים, כך אנחנו. אנו קיבלנו במתנה את הכוח האישי שלנו כדי לעשות בחירות נבונות ועל ידי כך נחליט מי אנחנו. המעשים והבחירות שלנו ביחד יוצרים את האופי שלנו, והאופי שלנו משפיע על נסיבות חיינו. כוח המחשבה שלנו יעבוד לטובתנו כשאנו חושבים באופן חיובי, או יפעל לרעתנו. כשאנו מדמיינים את המזל הטוב שלנו, זה יכין אותנו לקראתו. כאשר אנו מדמיינים את הסיום המוצלח של משימה, זה יחזק ויגדיל את המחויבות ואת המסירות שעלינו לחדש יום יום כדי להשלים אותה. כאשר אנו מדמיינים את הצעדים החיוניים להשגת מטרה כלשהי, זה ממקד את המאמצים שלנו כדי שלא נהסס בדרך אליה. המחשבות שלנו עובדות בעוצמה לטובתנו. ובאותה עוצמה פוגעות בנו כאשר הפחדים חודרים לכל המחשבות שלנו. התוכנית נותנת לי כוח אישי חיובי; הוא נמצא בקשר שיש לי עם הכוח העליון שלי. ההשקפה והגישה שלי לגבי החיים משקפת עד כמה חזק הקשר שלי עם אלוהים. אני אעבוד עם אלוהים ואדמיין את הדברים הטובים שעוד יקרו לי.

 

[מלכה לשעה]

../images/Emo20.gifשבוע טוב ויום נעים

אוהבים.

 

[0בוחרת בחיים0]

אחלה שבוע מלכה../images/Emo47.gif

היית בכנס? איך היה לך? התלהבת כמוני?

אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

לא יודעת אם אני מכורה לכעס../images/Emo24.gif

האמת היא שאם אני מסתכלת רגע פנימה אני לא בטוחה בכלל שאני יודעת לכעוס, לפחות לא על מישהו אחר מלבד

והרי זהו ההרס העצמי לא? אני נוטה להאשים את עצמי בכל מה שקורה, גם כשברור לי ש"הוא התחיל"... אני מבררת לעצמי כל הזמן מה החלק שלי בסיטואציה ואפילו לוקחת על עצמי יותר מזה. זה היה נכון עד לא מזמן. עד שלמדתי להבין שאין לי מקום לכולם על הכתפיים שלי. מעבר לזה ואולי קצת קשור, לפני קצת יותר משנה, חשבתי שאני מכורה לרוע, כאילו לכאלה שעושים לי רע... ועמוק יותר - לתחושה של קורבנות, כי אני הרי "יודעת לסבול". אח"כ, אחרי שחפרתי קצת חשבתי שאני מכורה לעוצמות של רגש... לא חשוב איזה - יכול להיות שמחה או עצב, אני פשוט מעצימה את אותו רגש עד קצה גבול היכולת שלי... (ועוד לא הכרתי בעצמי כמכורה "בתנאים המקובלים"

) ואז, כשהיו לי סיבות למסיבות אמרתי שאני צריכה לנוח מזה, ולעשן משהו.... או לשבור כלים ולהרוס את כל מה שיש בכדי לבנות מחדש... מה איתך? איך זה מתבטא אצלך? אוהבים

 

[צופיתי 2]

תודה על השיתוף ../images/Emo24.gif

אצלי זה ממש סם. כשאני כועסת זה סימן שבעצם אני רוצה לסרב למשהו או למישהו וזקוקה לכעס כדי להעיז ולהגיד לא. כל רגש שקשה לי להרגיש הופך לכעס. אני מרגישה חזקה כשאני כועסת. אני גם מתפרצת על האנשים הקרובים לי. אלה שסולחים....

 

[0בוחרת בחיים0]

אחלה נושא בימים אלה../images/Emo13.gif

אבל לא יכולה לענות כרגע משום שאני בדרך החוצה.. מבטיחה לעצמי לענות מאוחר יותר. ובינתיים, מעניין מה חושבים החברים לא? אז הנושא שלנו הוא ההבדל בין כפרה לסליחה וכל חבר רשאי להתחלק כמה שבא לו

אוהבים

 

[שטול1]

סליחה וכפרה ../images/Emo52.gif

עם דרכתי למישהו בטעות או בכוונה על הרגל אני מבקש סליחה בהנחה שלא נגרם נזק רב יותר מאי נעימות זמנית . אבל, אם דרכתי למישהו על הרגל בטעות או בכוונה וכתוצאה מזה התרסקו עצמות כף הרגל והוא נזקק לאשפוז ממושך ניתוחים מכאיבים וכיוצא בזה סליחה אינה מספיקה במקרה זה ואני צריך לכפר על מעשי לאשפז את הנפגע בבית חולים לבקר אותו ולסעוד אותו ולפצות אותו על הסבל ועל אבדן ימי עבודה זו כפרה וזה ההבדל מהמקום שלי ועל דעתי דעות נוספות יתקבלו בברכה אוהבים שטול