רק חזרתי, וכבר בעיות

רק חזרתי, וכבר בעיות

ראשית, הרשו לי להתנצל על היעדרותי הארוכה. אומר שהיא נובעת מהתעסקות יתר של אבי עם המחשב, שהובילה לקריסת מערכות וניתוח חירום. כמובן שהניתוח עבר בהצלחה. וכעת לבעיה- אני בטוחה שכולכם עדים להתקרבותו של הסילווסטר. ידידי הטוב ביותר, ע´, הציע לי להעביר את הסילווסטר בקוטג´ו ברעננה (להזכירכם, אני מת"א). אציין שהוריו של הנער (בגילי, כמובן) נמצאים ביבשת הגדולה ולא בבית. כמובן שאנוכי הסכמתי (וכמובן התניתי את בואי בכך שהחתיך מהקנטרי לא יציע לי לצאת עד אז). הנער הנ"ל אף תיכנן תוכנית מגובשת כיצד אני אספיק להתייצב למחרת בשעה שמונה ועשרים בבית ספרי התל אביבי. ועכשיו- אתמול ספר סיפרתי את תוכניותי לאימי שתחיה. והיא נזדעזעה מן הרעיון. אציג בפניכם את הנימוקים העיקריים של שני הצדדים, ואימרו לי מי צודק (אני, כמובן) אמא: א. "עדיף שם טוב משמן טוב" הגיברת טוענת שבמידה ויוודע שאנוכי ביליתי את הלילה בחברת בן , שומו שמיים, והוריו לא בבית, ייפגע שמי. ואם ייצא לי שם של ילדה "נותנת" שמי ייפגע אפילו אם זה לא נכון. ב. אמא שלי לא מכירה את ע´, היא לא יודעת מי הוא וגם אם הוא בחור טוב, עלולים להיות אצלו חברים שייפגעו בי. ג. וכעת לסעיף העתיד להתרחש מכולם- כשיבואו חבריו לאנוס אותי, לא יהיה לי קייס לאונס מכיוון שאני מהסכמתי באתי לישון אצלו. שירה: א. אני מכירה את הילד, ובטוחה במאות האחוזים שהוא בחיים לא יעשה לי כלום. ב. בנוגע לשמי הטוב: אלף, רבות מחברותי ישנות אצל חבריהם, ידידיהם ושאר חבריהם המסוקסים. זה עניין מקובל, שאמי אולי נחרדת ממנו עקב פער הדורות, אבל הוא קיים. ג. תרחישיה של אמי נוירוטים במקצת. נדמה לי, שעדיף לסמוך על חבריי הטובים מאשר לחיות את כל חיי בפחד שמה מישהו מהם ייפגע בי. ואני באמת בטוחה, במיוחד עקב המאמצים שעשה אותו נער על מנת להבטיח את שלומי, שהלילה ייצלח בשלום. ד. אציין שנישן בחדרים נפרדים! אמא אומרת שאני אזמין אותו לבוא אלי. כמובן שהרעיון לא ימומש מעולם, מכיוון שאצלי בבית, להזכירכם, שוכנים 3 זעטוטים (יותר או פחות) שעושים רעש, צועקים, רבים, מביכים אותי ומציקים לאורחיי. שלא להזכיר את הורי החטטנים. מה דעתבם?
שירה
 

מיטללל

New member
שירה !

מה שלומך מתוקה? התגעגעתי!
האמת שהתסריטים של אמא שלך באמת מאוד מוגזמים, עם זאת קרו מספיק דברים מזעזעים לנערות בגילך, סיפורים שכולנו שמענו עליהם. אז החששות של אמא איכשהו מובנים. בקשר לטיעון בנוגע לשמך הטוב, הוא מגוחך. בגילך, כמו שאמרת, בנות ישנות אצל ידידים\חברים שלהם ואף אחד לא ממש מרים גבה. אם למישהו יש בעיה עם זה-שיתמודד איתה. את לא צריכה לחיות את החיים שלך לפי החשש של "מה אנשים יגידו." במיוחד שאת אומרת שהתכנון הוא שתשנו בשני חדרים נפרדים.. ואם את מכירה את הנער.. וסומכת שהוא לא ימציא אחר כך דברים (מה התכנונים שלך מהלילה בעצם? והרגשות שלך כלפי אותו נער? ידידות נטו? ולפי מה שאת יודעת, מה הוא מרגיש אליך?) את יכולה ללכת בראש שקט. "לא יהיה לי קייס לאונס מכיוון שאני מהסכמתי באתי לישון אצלו.".. הטיעון הזה דיי זעזע אותי. אני לא אגיב עליו. אבל אל תחשבי אפילו בכיוון הזה... אלוהים ישמור.. קייס. בנוגע לחשש של אמא שלך, קודם כל את יכולה להזמין אותו באחד הימים לבייתך, כדי שהיא תכיר אותו. ושתראה שבסך הכל הוא דיי נחמד (?). את יכולה להבטיח לה שתדברו כל שעה עגולה (כמה מתיש), שיהיה לה את המספר טלפון שלו והפלאפון שלך יהיה זמין כל הזמן, ואת אפילו תעני לו (אצלי בבית הסיכומים הללו עבדו). חוץ מזה, אני לא מבינה, את הנערה היחידה שהוא מזמין? הוא לא עושה מסיבה? (עדיף לצאת). מה הוא בעצם מתכנן ללילה? את לא יכולה לסדר עוד כמה חברות שיבואו איתך אליו? מה שיגרום לאמא שלך להרגיש יותר נוח? את צודקת, אסור לך לחיות את חייך ביחד. וצריך לבטוח בחברים שלנו, כי אם לא, במי נבטח? אם את מכירה את הנער ובוטחת בו, במקומך הייתי מפסיקה לדמיין תסריטים שכאלה, מרגיעה את אמא שלך (בדרכים שפורטו למעלה) ויוצאת ונהינת. דבר אחרון, לא הולכים לבית ספר יום אחרי הסלבסטר. קודם כל כי זה עינוי סיני ללכת לבית ספר אחרי לילה ללא שינה ושכרות, ודבר שני, אף אחד לא הולך לבית ספר, ואת לא רוצה להיות בין חמשת האנשים שכן באים. למה כל כך הארכתי? אין לי שמץ של מושג... מה חדש עם החתיך מהקנטרי?
 

dana2909

New member
סילבסטר ברעננה..

אני חייבת לשאול. מה הביג דיל בלהעביר סילבסטר ברעננה? האם מתקיים מופע אור קולי של פתיחת שמים וקול חצוצרות? בואי נגיד, שהטיעונים של אמא שלך אולי נשמעים לך מוגזמים, אבל מהצד זה נראה תמוה. למה שלא תזמיני עוד איזה 2 חברות (אורגיה!! סתם..) ותעשו משהו קצת יותר שמח.. אלא אם תכננתם להשתרלל ואז מי אני שאעצור אותך, להפך.. לכי על זה.. אני לא יודעת אם תספיקי לעשות הכרה בין אמא שלך לחתן.. סליחה לבחור, אבל שיתקשר לבית ואז תני לה לענות, תני להם להחליף 3 וחצי מילים ופתאום הוא הבן המועדף שלה.. מה שלא יהיה.. נשיקת סילבסטר נעימה לך..
 

erlich

New member
העלת מספר חיוכים על שפתי :)

שזה דבר טוב מאוד, ובכלל אני במצב רוח טוב ברגעים אלו כי נחשו מי מרגיש הרבההההה יותר טוב? בכל אופן, לענייננו - שירהל´ה. אני בן נכון? בנות לא ממש יכולות לאנוס אותנו. כי גם כשאנחנו רוצים זה לא תמיד עובד (לא לא, מה פתאום, אצלי הכלללל בסדר!:). אז כשאנחנו לא רוצים
... סתם. גם אם אני הולך לישון אצל מישהי פעם ראשונה אימא שלי מודאגת קצת, במיוחד כאשר מדובר באנשים שהיא לא מכירה או ראתה מימיה (הדאגה בכלל מרקיעה שחקים כאשר ב 8-9 בלילה אני מתקשר - אמא אני ישן אצל אריאלה היום. "מי זו??" מישהי מהצבא "בת כמה היא???" 25 "אתה לא ישן אצלה אני שולחת לך מונית הביתה!" זה לא מתנהל בדיוק ככה (היא לא שולחת מונית אלא אומרת לי לקנות נעלי הליכה טובות עד הבית), ואני לא יודע בדיוק בת כמה אריאלה (זה בערך הגיל הזה אבל) אבל את העקרון הבנת. לצורך העניין אני אזכיר שההורים שלי מאוד מאוד סומכים עלי ומידת החופש שאני מקבל מהם היא יוצאת דופן בהרבה מאוד מובנים. אז בקיצור אין מה לעשות החשש הזה יהיה קיים אצלן תמיד. ואני לא יודע איפה אבאשלך עומד אבל אני יודע שאני לא רוצה שתהיה לי בת מעולם. מעולם. ויש הרבה סיבות :) אגב, אולי לכל משתתפי הפורום, כוונותיך כלפי עלם החמודות מרעננה ברורות, באופן אישי, לי, הן ממש לא. אם כוונותיך מכובדות (באנגלית זה נשמע כל כך יותר טוב!!!) וכנ"ל כוונותיו (למרות שהוא בן, אני נותן לו להנות מהספק מעט) למה לא שתרגיעי את אימך? וגם אם הן לא, אני מניח שחדירה בשעת האפס היא לא מה שתיכננת בראשך היפה, ואי לכך ובהתאם לזאת, אני בכל אופן הייתי מרגיע את אימי שכוונותי מכובדות. בנוגע לעניין האונס שאימך היקרה דאגה להעלות, אני מעולם לא ניצבתי בפני הטיעון הזה כשאימא ביקשה ממני לא ללכת לאנשהו (היא מעולם לא אסרה עלי אגב ואבא פשוט יודע שלא משנה מה יקרה אני איכשהו אצא מזה, וגם אם לא, אז אני אצא מזה) אבל, לאחרונה באמת רבו המקרים, וקשה לי להאמין שכל מקרה שהיה בו "אונס בפגישה" (מושג שלמדתי מבברלי!) כל הסימנים המקדימים היו שם על פני השטח. קשה לי מאוד מאוד להאמין שזה מה שיהיה, אבל למרות הכל, הרבה מאוד מהערכים שאני מאמין בהם מתנפצים יומיומית אל מול עיני (זה לא אומר אגב שאני מפסיק להאמין בהם) ולכן, למרות שאני לא אומר להגיע עם חגורת צניעות (למרות שהאתגר בהחלט עושה לנו את זה לפעמים
) ושוקר טעון, אני אומר בהחלט לבדוק שאת מכירה את הבחור טוב טוב על בוריו. וכשאני אומר בוריו, אני בהחלט מתכוון לכך. באופן אישי, עד היום, ב 100% מהסילווסטרים לא התנשקתי. כנראה שגם הסילווסטר הזה זה מה שיקרה. לא יודע למה כתבתי את זה. אולי סתם בשביל שתהיה לי פעם אחת את הסיומת הזו- אל תתנו לזה לקרות לכם ילדים, ארז.
 

d@r121

New member
אחחח דכאון הסילבסטר...

לא נכנס לזה ואלייך שירה אמרי לאמך שהסיכויים לאונס קטנים מסיכויי מפלגת הגמלאים לעבור את אחוז החסימה מכיוון שהסיבה פשוטה ביותר ידיך הוא הומו מוצהר שאין סיכוי שיגע בך לרעה וב הסיכוייים שתעשו ביחד מסיכת פנים תרכלו על בנות אחרות תראו את הסרט "הסודות של יה-יה" בDVD ותלכו לישון עם עור פנים מתוח ורוגעה יותר...
 

ganooov

New member
אוי, נו... ../images/Emo13.gif

"קייס לאונס" - אונס הוא אונס. גם בין בני זוג נשואים. זה שאת הלכת לישון עם ידיד שלך לא אומר שאם הוא יאנוס אותך (דבר לא הגיוני לפי דבריך) את לא תוכלי לומר שזה אונס. או בצורה יותר בוטה: זה בולשיט לשמו. נו, אמא שלך די פולניה, הייתי אומר
.
 

אושר מ

New member
תקני אותי עם אני טועה

אבל עד לסילווסטר יש עוד זמן. מדוע שלא יבוא אליך יום אחד אחר הצהריים? >אושר, שמבלה את הסילווסטר בבח"א 10<
 

Idan91

New member
שאמא קצת דואגת, ../images/Emo187.gif,

הסבירי לה בעדינות שהיא טועה, ועמדי על שלך. בקיצור, שיהיה לך כיף ברעננה!
 

maayan15

New member
אני מניחה שאין טעם לומר לך...

איפה היו הטעויות שלך (לא אומרים לאמא שבבית של הילד המדובר אין הורים!!) מה שכן, תעמדי על שלך!..בלי לצעוק, צעקות לא אובדות...הכיני טיעונים מראש, תתפסי את אמא שלך שותה קפה ותתחילי לדבר בלי הפסקה.. במקרה הכי הכי גרוע תאמרי "אמא, אני הולכת!" ותלכי...לפחות תהני... ואח"כ יבוא הכאב ראש... בסה"כ אני מבינה למה היא מפחדת...אבל אין מה לעשות ככה העולם בימינו מה נעשה?.לא נצא מהבית?? אל תגידי לו לבוא אלייך אם את יודעת שלא תהנו..זה סתם ייעצבן..
 
תראו, תשמעו...

כמובן שברעננה אין שום דבר שאין בת"א, מלבד הבית של אותו אדם. הסיבה שאני נשארת לישון אצלו הי פרקטית בעיקרה, שכן אין שום סיכוי שאני אגרור עצמי מרעננה לת"א באמצע הלילה. בנוגע לשאלותיה של מיטל ואחרים, אני וע´ רק ידידים . זה ברור לשנינו, ואפנה אתכם למשפט "התניתי את בואי בכך שהחתיך מהקאנטרי לא יציע לי לצאת עד אז" על מנת להבהיר שברור לשנינו שזו לא "דייט". אמא סומכת עלי שלא נקיים סקס פרוע עד אמצע הלילה, או לפחות היא אומרת שהיא סומכת. היא פשוט טווה סיפורי זוועה. הטיעון העיקרי שלי הוא די קשה להבנה. כשאני אומרת שאני מכירה אותו, ובטוחה שהוא לא יעשה לי כלום, זה נשמע כמו נאיביות של ילדה. אבל אני קוראת עיתונים, מודעת לסיכונים, ובכל זאת בטוחה במאת האחוזים שהוא לא יעשה לי כלום. זה לא שאני לא מבינה את החששות של אמא, הן ברורות לי. אבל השורה התחתונה היא שעם כל הכבוד לפחדים שלה, אני לא מפחדת, אז שלא תשרה אותם עלי... כמובן שהויכוח בבית עדיין בעיצומו...
שירה
 
בינינו,

אני נוטה להבין קמעה את אמא שלך. אל תצרחי, תקשיבי. את אמנם הילדה הגדולה שלה, היא אמורה לסמוך עלייך, אבל מה נעשה, היא לא סומכת על הבחור השני, ולא ממש יודעת מה עובר לך בראש. אם הגיע הזמן לעשות לה שיחה רצינית והרפיית המושכות בצורה סופית, אז תעשי את זה. את גם צריכה להבין שהיא באמת דואגת, ויפה הציעו החברים שהבחור יפציע בביתך עד לסילווסטר כדי שהיא תוכל לתהות על קנקנו. אני לא בטוחה שזה מה שירגיע אותה, אבל איכשהו פשרה צריכה להימצא. נוכחות של עוד אנשים (בנות ובנים) בסביבה, עשויה להרגיע אותה? טלפונים כל שעה יעשו לה את זה? משהו? נסי להגיע איתה לפשרה, ורק שתדעי שהמלחמה רק התחילה. אין מה לעשות, גם לה קשה לתת לך ללכת בעיניים עצומות, ואני לא מתכוונת ל"ללכת" לבחור, אלא ללכת באופן בוגר וסופי מתחת כנפיה. הגזמתי? יכול להיות. אז מה.
 
גם המחשב שלי עושה לי בעיות

וברצינות - לסיכום הדברים החכמים שנאמרו, יש לחדד ולשאול: האם בכוונתך לעלות על באריקדות (בעברית: ללכת עד הסוף) או שאת מחפשת פשרה חכמה? כי הוצעו כאן כמה פשרות חכמות: ביקור הבחור בביתך, שכנוע עוד חברה או שתיים לישון שם (לי זה נראה הפתרון הכי טוב מכל כיוון שהוא, למקרה הזה שהצגת), ועוד. אבל אם את מחליטה שזה לא ענין של מה שיקרה שם, אלא זה הענין העקרוני של מה שאמא שלך תגיד לך לעשות או לא, או של כמה הם סומכים עלייך - בקיצור: מאבק על גבולות ההגדרה העצמית שלך, אזי אנחנו בקטע אחר לגמרי. לדעתי, זה הבירור שאת צריכה לעשות עם עצמך (ואולי כבר עשית אותו) - ומכאן להמשיך הלאה. כך או כך, שיהיה לך מוצלח.
 
למעלה