הלילה היא בכתה כמה פעמים ורק הבוקר עלה בדעתי שאולי היא רק
בכתה מרעב ולא מכאב, כי התרופות גורמות לתיאבון מוגבר, ואני מנסה כעת לתת לה מטעמים בכל פעם שהיא בוכה ובינתיים זה עוזר, אז באמת הייתי טמבל ללילה אחד אבל אם זה מה שעושה לה טוב, מחכים לה הרבה כייפים.
היא די מנותקת מהסביבה ומאוד שקועה בעצמה, אבל אתמול באה לבקר אותה בתי, אותה לונה הכי אוהבת בעולם, והיא התעוררה פתאום ורצה אליה ואלי ואל החבר שלה והיתה מאושרת כמו פעם, ואחר כך נרדמה לה בידיים כמו תינוקת.
גם אני רוצה שהיא תישאר איתי עד הרגע האחרון, אבל לא במחיר של סבל. מקווה שגם כאן זה יצליח.