לרגעים תבחננו
New member
רק בתום
רק בתום לגעת בה. להעביר אצבע זהירה על תווי פניה, ללטף בהנאה את לחייה, לשרטט את שפתיה. לשבת עליה להתרפק ולהתרפק. לחוש את גבעות שדיה, לטמון ראש בין עופריה. לחבוק את גופה, להיצמד לישבנה, להליח ברטט מיציה. ולעצום עיניים, להיות רק לבד- אני והיא. רק אנחנו, כאילו אין עולם, אין רוע ואין טוב, אין ישר ואין עקוב. רק תחושת גופה הפועם בחום, רק ידי המחרמנות את ליבה, המכבידות את נשימותיה, מלחלחות את בין רגליה, רק הם אין עוד מלבדם ובלעדם. הללו לעולם. אבל רק בתום.
רק בתום לגעת בה. להעביר אצבע זהירה על תווי פניה, ללטף בהנאה את לחייה, לשרטט את שפתיה. לשבת עליה להתרפק ולהתרפק. לחוש את גבעות שדיה, לטמון ראש בין עופריה. לחבוק את גופה, להיצמד לישבנה, להליח ברטט מיציה. ולעצום עיניים, להיות רק לבד- אני והיא. רק אנחנו, כאילו אין עולם, אין רוע ואין טוב, אין ישר ואין עקוב. רק תחושת גופה הפועם בחום, רק ידי המחרמנות את ליבה, המכבידות את נשימותיה, מלחלחות את בין רגליה, רק הם אין עוד מלבדם ובלעדם. הללו לעולם. אבל רק בתום.
