רק בישראל
טור קטן על רק בישראל שכבתתי,שמפורסם באתר ה"כמעט רשמי" של הסדרה. העם נקעה רגלו! פרחותיי וחננותי, ועכברים ג´ינג´ים יקרים – אני גאה להכריז, על פתיחתו הרישמית של הטור "רק בישראל-הדור הבא, מהדורה מיוחדת" שלי, עצמי ואנוכי, אתי סאמה{ק} בין לאדן. והשבוע בטור – סוגיית העכברושים הג´ינג´יים, סקס סמים וצביקה פיק, וקאמבקים של פריחות אדמוניות. ערב. אני יוצאת מסרט הקולנוע של קטנטנות, שולפת את הפלאפון, ומתקשרת לאמי, לברר האם הפרחה חזרה, והעם נקעה רגלו – ומקבלת את הבשורה המעציבה – לימור לא חזרה! לקח לי כמה שניות של האזנה לטלוויזיה מהפלאפון, ומיד הבנתי -"לשקר אין כנפיים"! העם נקעה רגלו, ואני שברתי את אותה! עבדו עלי! הפרחה חזרה! אצתי רצתי לי הביתה, ממהרת לפתוח את הטלוויזיה, ולראות את פניה של לא אחרת מאשר אורנה בנאי הגדולה, ולידה ארז טל, דוד תקווה, מיקי גבע בתפקיד חדש, הגנון של שמעון בביצוע מרגש לשיר המדהים "נר לו לשמעון נר לו דקיק", אבל עדיין – משהו חסר. מיד מיהרתי לעשות בדיקת מלאי – תפוזים? יש. מיץ תפוזים? גם כן יש. לוגו בכחול וכתום? יש. תפוז ענק חדש ומגניב? יש. אז מה חסר?! מיד הצצתי לאחד מהסטיקרים הססגוניים באולפן, והכל התבהר – לא כל יום בא כלב, בטח שלא עכברוש כמו שוקי! העכברוש הג´ינג´י בעולם, הכלב היחיד ששותה מיץ תפוזים מכוס, ונובח על סבתות חפות מפשע – איננו! ומה זה בעצם רק בישראל בלי שוקי? כמו מיץ תפוזים בלי כוס, כמו לימור בלי שמלה עם פייטים, כמו ארז טל בלי משקפיים, כמו שעיר בלי מכסה! לאחר התייעצות עם חברי שהחליטו שיש דברים בג´ורה, החלטנו שאין חכם הכובש את יצרו, ופה אחד התקבלה ההחלטה להקמת "האגודה להחזרת העכברוש". מאז ועד היום החבר היחיד בה הוא הרצל, נו-זה מהשאוורמה, שעדיין מחכה ששמעון יחזיר לו את הכסף על המיץ תפוזים ההוא ששוקי שתה. אבל לא אמרנו נואש, וכך, בקריאת "העם נקעה רגלו", פתחנו בהפגנה. מאות הצטרפו להפגנה, ובשלטי "תנו לשוקי לנצח", "העם עם העכברוש", ו-"יש לי ביטחון בשלום של שוקי", הפגנו מול משרדי רק בישראל. אתם בוודאי תוהים-"איך ייתכן שלא שמענו על הפגנה גדולה כזו?" ובכן ידידיי – כרגיל התשקורת העוינת מצנזרת, וסותמת את פיות העם, וכך היחידים ששמעו על ההפגנה היו השוטרים שספגו פצצות עמבה מהשווארמה של הרצל. החלטנו לשלוח מכתב לרשות השנייה, ורגע לפני שערכנו הסבה מקצועית לאגודה, יחד עם ש"ס, שדרשו להחזיר את התוכנית עתירת הרייטינג "סקס סמים והרב כדורי", והמרנו את שמה של האגודה ל-"בס"ד. האגודה לחופש הביטוי בתשקורת העוינת", קיבלנו מכתב שהסביר ש"בגלל עומס הפגנות, שידורן של חלקן נדחה או מבוטל." חמושים במלאי עמבה ורוטב אלף הפחים, חזרנו להפגין מול משרדי "מנטה הפקות", כשלפתע מה אנחנו רואים? חבורת אשכנזים יושבים על הגדר, ובידיהם שלטי "שוקי שוב הביתה"! מיד התקרבנו, לראות על מה המהומה, ומה התשקורת העוינת מצלמת, ומוכנים לחשיפה על אנתרקס שהושתל במיץ התפוזים של שמעון, אנחנו מגלים מחשב נייד, מחובר לאינטר-טנט, וכותרת כתומה כחולה "שוקי שוב הביתה!", שמציעה לעם נקועה הרגל לחתום על העצומה להחזרת העכברוש הביתה. איך לא חשבנו על זה קודם?! וכך, עם מלאי עמבה מלא כמעט לגמרי, משום שעצרנו בדרך בשווארמה של הרצל, חזרנו הביתה, אל המחשבים, וחתמנו על העצומה… בקריאת שוקי שוב הביתה, אתי סאמה{ק} בין-לאדן, עזאאבקיסטן. ©PopPy §kITeR™
טור קטן על רק בישראל שכבתתי,שמפורסם באתר ה"כמעט רשמי" של הסדרה. העם נקעה רגלו! פרחותיי וחננותי, ועכברים ג´ינג´ים יקרים – אני גאה להכריז, על פתיחתו הרישמית של הטור "רק בישראל-הדור הבא, מהדורה מיוחדת" שלי, עצמי ואנוכי, אתי סאמה{ק} בין לאדן. והשבוע בטור – סוגיית העכברושים הג´ינג´יים, סקס סמים וצביקה פיק, וקאמבקים של פריחות אדמוניות. ערב. אני יוצאת מסרט הקולנוע של קטנטנות, שולפת את הפלאפון, ומתקשרת לאמי, לברר האם הפרחה חזרה, והעם נקעה רגלו – ומקבלת את הבשורה המעציבה – לימור לא חזרה! לקח לי כמה שניות של האזנה לטלוויזיה מהפלאפון, ומיד הבנתי -"לשקר אין כנפיים"! העם נקעה רגלו, ואני שברתי את אותה! עבדו עלי! הפרחה חזרה! אצתי רצתי לי הביתה, ממהרת לפתוח את הטלוויזיה, ולראות את פניה של לא אחרת מאשר אורנה בנאי הגדולה, ולידה ארז טל, דוד תקווה, מיקי גבע בתפקיד חדש, הגנון של שמעון בביצוע מרגש לשיר המדהים "נר לו לשמעון נר לו דקיק", אבל עדיין – משהו חסר. מיד מיהרתי לעשות בדיקת מלאי – תפוזים? יש. מיץ תפוזים? גם כן יש. לוגו בכחול וכתום? יש. תפוז ענק חדש ומגניב? יש. אז מה חסר?! מיד הצצתי לאחד מהסטיקרים הססגוניים באולפן, והכל התבהר – לא כל יום בא כלב, בטח שלא עכברוש כמו שוקי! העכברוש הג´ינג´י בעולם, הכלב היחיד ששותה מיץ תפוזים מכוס, ונובח על סבתות חפות מפשע – איננו! ומה זה בעצם רק בישראל בלי שוקי? כמו מיץ תפוזים בלי כוס, כמו לימור בלי שמלה עם פייטים, כמו ארז טל בלי משקפיים, כמו שעיר בלי מכסה! לאחר התייעצות עם חברי שהחליטו שיש דברים בג´ורה, החלטנו שאין חכם הכובש את יצרו, ופה אחד התקבלה ההחלטה להקמת "האגודה להחזרת העכברוש". מאז ועד היום החבר היחיד בה הוא הרצל, נו-זה מהשאוורמה, שעדיין מחכה ששמעון יחזיר לו את הכסף על המיץ תפוזים ההוא ששוקי שתה. אבל לא אמרנו נואש, וכך, בקריאת "העם נקעה רגלו", פתחנו בהפגנה. מאות הצטרפו להפגנה, ובשלטי "תנו לשוקי לנצח", "העם עם העכברוש", ו-"יש לי ביטחון בשלום של שוקי", הפגנו מול משרדי רק בישראל. אתם בוודאי תוהים-"איך ייתכן שלא שמענו על הפגנה גדולה כזו?" ובכן ידידיי – כרגיל התשקורת העוינת מצנזרת, וסותמת את פיות העם, וכך היחידים ששמעו על ההפגנה היו השוטרים שספגו פצצות עמבה מהשווארמה של הרצל. החלטנו לשלוח מכתב לרשות השנייה, ורגע לפני שערכנו הסבה מקצועית לאגודה, יחד עם ש"ס, שדרשו להחזיר את התוכנית עתירת הרייטינג "סקס סמים והרב כדורי", והמרנו את שמה של האגודה ל-"בס"ד. האגודה לחופש הביטוי בתשקורת העוינת", קיבלנו מכתב שהסביר ש"בגלל עומס הפגנות, שידורן של חלקן נדחה או מבוטל." חמושים במלאי עמבה ורוטב אלף הפחים, חזרנו להפגין מול משרדי "מנטה הפקות", כשלפתע מה אנחנו רואים? חבורת אשכנזים יושבים על הגדר, ובידיהם שלטי "שוקי שוב הביתה"! מיד התקרבנו, לראות על מה המהומה, ומה התשקורת העוינת מצלמת, ומוכנים לחשיפה על אנתרקס שהושתל במיץ התפוזים של שמעון, אנחנו מגלים מחשב נייד, מחובר לאינטר-טנט, וכותרת כתומה כחולה "שוקי שוב הביתה!", שמציעה לעם נקועה הרגל לחתום על העצומה להחזרת העכברוש הביתה. איך לא חשבנו על זה קודם?! וכך, עם מלאי עמבה מלא כמעט לגמרי, משום שעצרנו בדרך בשווארמה של הרצל, חזרנו הביתה, אל המחשבים, וחתמנו על העצומה… בקריאת שוקי שוב הביתה, אתי סאמה{ק} בין-לאדן, עזאאבקיסטן. ©PopPy §kITeR™
