אריסטו זו בעיה - כי הוא דיבר על "מהותם של דבר
ים" ולצערו לא חי במאה העשרים ואחת, ולא זכה לראות דברים רבים.
עם זאת
גם אריסטו הביולוג היה מסכים שהשרידה והצורך להפיץ את הגנים כופה התנהגויות על בני אדם ובעלי חיים [ כולל צמחים, שמשום מה לא נחשבים כחיים על ידי צמחונים וטבעונים אלימים הרוצחים אותם ללא הרף ], בין היתר ה"יופי" הזה - שלדעתי יופי כמושג הוא המצאה אנושית, שהרי פעם סימטריה, הרמוניה, חיתוך הזהב נחשבו כשיאי היופי, והיום דווקא הדיספרופורציה, הדיסהרמוניה וחיתוכים אחרים נחשבים כיופי, - הוא מושג שברירי ולא אובייקטיבי, וכבר , כידוע לנו ניסה קאנט לבודדו ולהפכו לאובייקטיבי, כלומר לא כפוף לקטגוריות השכליות של קליטת המציאות [ סובייקטיביזם ] בטענתו שהיופי הוא נטול כל אינטרס אנושי באשר הוא, הוא קיים לעצמו ונתפס כ-יפה מעצם מהותו ככזה [ וחזרנו לאריסטו בדילוג מהיר ].
איזה כיף שצילום אחד מעורר מחשבות כאלה. תודה