אבן טבעית כרצוף ליחידת דיור מחייב אחזקה
הישראלי הצוי אינו יודע לתחזק, לא מבין למה צריך תחזק, חושב שניקיון זו תחזוקה ובודאי שלא יוציא כסף על תחזוקה...אבל יהיה לו תמיד כסף להוציא על שיפוץ מלא כי לא תחזקו כמו שצריך... כל אבן טבעית, שיש בפי העם, מחייב הנחה מקצועית עם חומרי מליטה לבנים בלבד, ליטוש, ווקס ופוליש וסילר לאיטום. כל הנ"ל אמור לעלות הרבה יותר מרצוף של קרמיקה סינית עם "חיתוך ליזר" דמויית שיש למשל והרבה יותר באחזקה. לכן השיש, מאז ומתמיד היה לעשירים בלבד...אלו שגם לא מנקים בעצמם ומחזיקים מכונת ניקוי רצפות. כל אבן טבעית עשויה לספוג כתמים באם לא תעבור את הטיפולים שהוזכרו. ה"גרניט פורצלן" זו הוכחה להצלחה שיווקית של "נגב קרמיקה" שהצליחה למצב את הקרמיקה הזו כקרמיקה יוקרתית ולכן יקרה וכפי שציין כאן מישהו - חבל על הכסף. זה סתם יקר ולא משתלם. הקרמיקות הפרקטיות ביותר הן אלה עם ריבוי גוונים, לא מבריקות ובעובי שנע בין 6-9 מ"מ בכפוף לגודלן. לדירה סטנדרטית בארץ, קרמיקה במידות של יותר מ-45/45 תראה לא שייכת עד מוזרה ביותר כי הדירות יחסית קטנות. אם בוחרים בקרמיקה "משוישת" (צורת שיש), רצוי לעלות איתה מהרצפה גם לקירות בשירותים ובמקלחות. זה נראה יותר מהודר והמחירים של הקרמיקה הזו אינם בשמים (בין 45-75 ש"ח/מ"ר כולל מע"מ, אצל הסיטונאים). "שומשום" הוא סוג של חול, יחסית גס, בו משתמשים בתערובת להכנת אריחי טרצו שעבר זמנם, אבל בגלל אופנת ה"רטרו", חוזרים פה ושם אצל כמה אדריכלים ואדריכליות והטענה שהם קולטים כל לכלוך ומשמרים אותו בתוכם נכונה מאוד. קשה מאוד לשמור על סוג כזה של רצוף ללא כתמים לאורך זמן, בודאי שלא עם ילדים. אשר לטענות על שברים בפינות הקרמיקה, אלא נובעות מהתקנה לא נכונה של רצפים שאינם מבינים מה הם עושים. ההנחה הנכונה היא של מילוי כל השטח בטיט, לפני הנחת הקרמיקה, כך שעם התקשותו, הקרמיקה תקבל "גב" של חוזק בכל שיטחה. מצב כזה ימנע סדיקה בפינות. המלצה נוספת - בלי רובה. תעשו לעצמכם טובה גדולה ואל תבצעו קרמיקה עם מרווחים. איך עושים זאת? קונים קרמיקה ישרה ומדוייקת שעולה קצ יותר ולא את הזבל הכי זול. הקרמיקה הטובה מגיעה בלי עיוותים, במידות מדוייקות ולכן אין צורך במרווחים גדולים מ-1 מ"מ ביניהן, אשר לתוכם עולה ה"מיץ, של הטיט בעת ההנחה. כל סוגי הרובע מתפרקים ושלא יספרו לכם סיפורים. זה רק עניין של זמן וזה מתחיל להתפרק עוד לפני גמר השיפוץ.
