רצף עלילתי 1-6 - סיכום
אז עם חלוף הבגרות במתמטיקה, השלמתי את הטרילוגיה כאשר אני צופה בה בסדר העלילתי ולא בסדר שרובכם צפיתם בו, הטרילוגיה הישנה ואז החדשה. הסיבה שהתחלתי לראות בכלל את סרטי SW היתה ה"באז"- ההתרגשות שאפפה את כול מי שצפה בו, החורים שאנשים ניסו לפצח, התאוריות וגם בגלל שזה פשוט נשמע לי מגניב
. רציתי בהתחלה לצפות בסרטים עפ"י סדר ההוצאה לקולנוע, אך מזלי לא שפר עליי מכיוון שהטריולוגיה הישנה הייתה רק על DVD, ולי אין כזה. לכן בעצם, ממש במקרה, צפיתי בסדרה ברצף העלילתי, כשהמטרה הסופית, היא בעצם לקבל רקע לסרטים הישנים. הסרט הראשון היה חביב, משעשע מעט ורווי אפקטים. הסרט השני עניין אותי למען האמת יותר, כנראה בגלל שאני נתפסת לקיטש (בחורה בסופו של דבר
) ובגלל שהתחלתי להיות יותר מעורבת בכול הקשור לSW (גם בעזרתכם
), וממש עניין אותי לראות איך רפרובליקה הופכת לאיפריה, לחשוף את פרצופו של פלפטין, הקונפליקט והטרגדיה (האם זה מכניס אותי ל"רשימה השחורה" של אלה ששנאו את הסרט השני?
). הסרט השלישי הוא כנראה האהוב עליי. אהבתי בו הכול.הכול. העלילה, המעבר מטוב לרע, את הדמות של אנאקין (אנושית מאוד בעיניי), את סיומה של הטרגדיה, את שברון הלב של אובי וואן, את האכזבה, את הטבח... בקיצור, הכול. מפה, מפסיקים לדבר על אפקטים
. הסרט הרביעי היה חביב, בעיקר בגלל הדמות של האן סולו. הסרט החמישי היה הרבה יותר טוב בעיניי. אהבתי לראות את הדימיון בין אנאקין ללוק, את היחסים בין ליאה להאן סולו ("I know" הבלתי נשכח
), את התפתחותו של לוק לג'דיי (חלק מזה בגלל הגעוגים למועצת הג'דיי ולחבורה בסרטים הראשונים
), את יודה שנראה בתחילה כפסיכי חסר רסן
. גם את הסרט השישי אהבתי, אבל משום מה הוא תפס אותי פחות. אני לא ממש יכולה להצביע על הסיבה, אבל משום מה זה כך. אולי בגלל דובני האיכפתלי ההזויים שהיו שם. למרות זאת, אהבתי את זה שדארת' ויידר חזר בו, שהנבואה התממשה, את הפחד של לוק להיות דומה לאביו. היה טוב, בסיכומו של עיניין. אני מקווה שכתבתי מספיק
. ולזה שהבטחתי לו לרשום את חוות דעתי- קיימתי.
אז עם חלוף הבגרות במתמטיקה, השלמתי את הטרילוגיה כאשר אני צופה בה בסדר העלילתי ולא בסדר שרובכם צפיתם בו, הטרילוגיה הישנה ואז החדשה. הסיבה שהתחלתי לראות בכלל את סרטי SW היתה ה"באז"- ההתרגשות שאפפה את כול מי שצפה בו, החורים שאנשים ניסו לפצח, התאוריות וגם בגלל שזה פשוט נשמע לי מגניב
