רצף מניו אורלינס
לא יכולתי לצלם תמונות - הסוללה של הפלאפון היתה שמורה לצרכים אחרים. אבל אחרי עשרה ימים ב N'awlins אני מרגיש כמו בן אדם חדש.
בכללי - זו עיר מדהימה. כמעט ולא יצאתי מהרובע הצרפתי באמצע העיר. לא היה צורך. שילוב מטורף בין מלכודות-תיירות שפתוחות 24/7 לאוכל מקומי מדהים. למדתי על ההבדלים בין קריאולי (צרפתי-קלאסי יותר) לקייג'ן (מקומי וחצוף יותר), ויש פה תופעות כל כך מהנות...קודם כל, יש ברים גרועים - וגם בברים הכי גרועים יכינו קוקטייל סביר מבלי להרים גבה. יש פה ברים גרועים שקיימים יותר מ100 שנה - כמו הOld Absinthe House על ברבן-סטריט. כל הרחוב הזה הוא בעיקרון אסופה של מלכודות תיירים וברי-ניאון זולים, אבל יש פה כמה יוצאי דופן, והאבסינט-האוס עדיין מתהדר בכמה פריטים בני יותר מ100 שנה בריהוט שלו. תחת זאת, לא הייתי מזמין שם יותר מבירה ושאט של וויסקי אמריקאי.
Bourbon House - Corner of Bourbon & Iberville st.
בראנץ' מוקדם ביום ראשון עם ברמן ארגנטינאי. מעט יקר (חשבון לשני עיקריות ומנת ברבן איכותי יצא 55$ לפני טיפ. זה לא נורא אבל זה נתפס לי מעט יקר). אני אכלתי את Catfish Meuniere שהיה מושלם, לא פחות מזה. עסיסי, טרי, עשוי בדיוק מושלם עם ציפוי עדין ורוטב כל כך טעים. כמובן, בברבן-האוס שותים ברבן - שתיתי את הבלאק-מייפל-היל ברבן ששמעתי עליו רבות והוא אכן היה מעולה. אם כבר יש מבחר כזה אדיר, אז למה לא?
הברבן-האוס מתמחה בפירות ים, כמו כמעט כל מקום בניו אורלינס, ומגיש מיני סוגי צדפות שונות - לא מבין בזה מספיק, לא ניסיתי שם (לצערי). האווירה מעט מטופחת-מדי עם מפות לבנות, מלצרי מים ומלצרי יין ומלצרי אוכל נפרדים אבל המקום מצליח להביא חוויית גורמה בניו-אורלינס.
Buchanal - Bywater, Chartres st. & Poland Ave. -
המקום הזה קנה אותי לגמרי ובזול לחלוטין. בעקבות כל אסונות הטבע שפקדו את ניו אורלינס הקונספט של מסעדה השתנה מאוד - במקום לתקן בכל פעם, הרבה מקומות משתמשים בשירותים ניידים או בפתרונות שונים, דינאמיים, שאינם מבוססים על מקום מהודר ושירות מוקפד אלא על אסופה קומפקטית של מרכיבים עצמאיים. כזה הוא Buchanal. בכניסה לבקתת העץ המוזרה הזו ישנו חדר גדול, עמוס בבקבוקי יין, וורמוט, שרי ועוד - אתה בוחר את היין שתרצה (שרי במקרה שלנו. אולורוסו בהתחלה, פאלו קורטדו מאוחר יותר, מעולים באיכותם), אולי בוחר איזו גבינה איכותית, משלם בקופה, לוקח התכולה ויוצא אל חצר גדולה, עמוסת שולחנות עץ, פלסטיק ומתכת, כסאות מכל הסוגים והגבהים מפוזרים, באמצע כל שולחן בוער לו לפיד-טיקי גדול וברקע - או במרכז למעשה - ג'אז. מוסיקת ג'אז חיה, רגועה אך מדליקה.
יש אוכל - גם אותו מזמינים בנפרד, בקופה אחרת - זו של המטבח, עם תפריט מכובד, זול ומאוד טעים. ניסיתי את התאנים העטופות בבייקון (4 חתיכות, 6$), סלט המקרל המעושן (עם גבינה כחולה ועלים כלשהם. 6$), סטייק סינטה עם אבטיח, צ'ימיצ'ורי ופטריות (16$, 250 גרם בערך), גספאצ'ו (7$), וירקות בגריל - אספרגוס, עגבניות, זוקיני ועוד (6$).
השירות על הפנים - אבל זו לא הנקודה פה. הנקודה היא האווירה וכפי שאפשר לתאר מכמות המנות הייתי פה פעמיים. פעם ראשונה בתחילת השבוע, כאוריינטציה נסחפת אחרי מיני מקומיים, ופעם שניה בסופו, כשהגברת השמנה שרה והשבוע שלי נגמר, או אז גיליתי גם את הקומה השניה - בר עץ, מיזוג אוויר (חשוב בניו אורלינס של הקיץ), קוקטיילים מעולים - אבל בלי המוסיקה החיה של החצר. מסתבר שהמקום הזה מהווה יעד עלייה לרגל של אושיות אלכוהול בעולם אז קחו בחשבון שבפסטיבלים שונים הוא יהיה מפוצץ וזה פחות כיף - לעמוד עם בקבוק יין וכוסות ולחכות לשולחן שיתפנה ואז לריב עם אחרים על כסאות פנויים...
SouBu - Chartres & Bienville.
יש ברי קוקטיילים ראויים בניו אורלינס, לא הכל הוא Dive-Bars של תיירים וילדי-מכללות אמריקאיים. המקום הזה מתיימר להיות כזה, ונכשל לחלוטין. הניסוח העדין אך מתנשא של התפריט מרמז על השקעה אדירה בקוקטיילים, אבל בפועל היה לי פה את הסאזרק (קוקטייל מקומי, קוניאק, וויסקי שיפון, פיישודס ביטרס, סוכר ואבסינט) הפחות מוצלח מבין כולם. האוכל היה סביר אך יקר - עם סטיק אנטריקוט (150 גרם, 20$), נקניקיית תנין (אוכל מקומי מקובל אבל פה זה לא היה טעים. 8$) וצ'יפס (סטנדרטי לחלוטין, 7$). הברמנים אמנם עסוקים כל הזמן, אבל נראה שהם מרוכזים יותר בהכנת הקוקטייל מאשר בלתת שירות - ואנחנו חיכינו יותר מחצי שעה לקבל יחס. אם מי מכם מוצא עצמו בניו אורלינס ומחפש להרגיש קצת אווירת קוקטיילים ראויה אני ממליץ יותר על Cure, Cane& Table או על Arnauds' French 75 Bar - שהיה פשוט מדהים. מקום ענק, עם מלא חדרים שונים, אפשר פשוט לקחת קוקטייל (מאוד מוצלח) ולטייל באחוזה הזו באמצע ניו אורלינס והיא מדהימה ביופיה.
Coops' Bar - Decatur & Ursullines st.
הג'מבלאיה הכי טובה בניו אורלינס. ג'מבלאיה, מסתבר, היא מעין מנת-חבלים. חבל לזרוק, אז מערבבים הכל ביחד. אורז דביק מתובל, נקניקיות חרוכות בגריל, שרימפס, גמבה, פלפל, בצל, שום ועוד. הבירה המקומית סבירה ותו-לא, היא נקראת Abita ואפשר למצוא אותה בכל מקום. אבל ביחד עם ג'מבלאיה צריך בירה ולא איזה קוקטייל מתוחכם. מאוד מומלץ להגיע לפה לארוחת צהריים.
Carousel Bar, Hotel Monteleone, 214 Royal St.
אחד מהברים הקלאסיים של ניו אורלינס שקיים מאז...אולי 1930 בערך. המקום מלא בסופי שבוע, אבל בצהריים - ובניו אורלינס זה בסדר לחלוטין לשתות בצהריים - אפשר לשבת שם לMilk Punch הכי טעים בניו אורלינס. לא זול (11$ לקוקטייל). גימיקי (הבר באמת מסתובב. אתה מתיישב במקום אחד ומסיים במקום אחר לחלוטין). אבל חוויה נוסטלגית מחייבת ושווה את המאמץ
היו עוד הרבה, באמת הרבה מקומות בפרק הזמן הקצר שלי בניו אורלינס. העיר הזאת ממכרת. מוסיקה חיה בכל מקום, ברבן איכותי, קוקטיילים טובים, אוכל מעולה (אם כי משמין ושמן משהו...), אווירה קומונלית, כמעט קיבוצית רווחת בכל העיר...תענוג. באמת תענוג מומלץ. לא עוד עיר-אמריקאית-טיפוסית אלא מקום באמת מיוחד.
לא יכולתי לצלם תמונות - הסוללה של הפלאפון היתה שמורה לצרכים אחרים. אבל אחרי עשרה ימים ב N'awlins אני מרגיש כמו בן אדם חדש.
בכללי - זו עיר מדהימה. כמעט ולא יצאתי מהרובע הצרפתי באמצע העיר. לא היה צורך. שילוב מטורף בין מלכודות-תיירות שפתוחות 24/7 לאוכל מקומי מדהים. למדתי על ההבדלים בין קריאולי (צרפתי-קלאסי יותר) לקייג'ן (מקומי וחצוף יותר), ויש פה תופעות כל כך מהנות...קודם כל, יש ברים גרועים - וגם בברים הכי גרועים יכינו קוקטייל סביר מבלי להרים גבה. יש פה ברים גרועים שקיימים יותר מ100 שנה - כמו הOld Absinthe House על ברבן-סטריט. כל הרחוב הזה הוא בעיקרון אסופה של מלכודות תיירים וברי-ניאון זולים, אבל יש פה כמה יוצאי דופן, והאבסינט-האוס עדיין מתהדר בכמה פריטים בני יותר מ100 שנה בריהוט שלו. תחת זאת, לא הייתי מזמין שם יותר מבירה ושאט של וויסקי אמריקאי.
Bourbon House - Corner of Bourbon & Iberville st.
בראנץ' מוקדם ביום ראשון עם ברמן ארגנטינאי. מעט יקר (חשבון לשני עיקריות ומנת ברבן איכותי יצא 55$ לפני טיפ. זה לא נורא אבל זה נתפס לי מעט יקר). אני אכלתי את Catfish Meuniere שהיה מושלם, לא פחות מזה. עסיסי, טרי, עשוי בדיוק מושלם עם ציפוי עדין ורוטב כל כך טעים. כמובן, בברבן-האוס שותים ברבן - שתיתי את הבלאק-מייפל-היל ברבן ששמעתי עליו רבות והוא אכן היה מעולה. אם כבר יש מבחר כזה אדיר, אז למה לא?
הברבן-האוס מתמחה בפירות ים, כמו כמעט כל מקום בניו אורלינס, ומגיש מיני סוגי צדפות שונות - לא מבין בזה מספיק, לא ניסיתי שם (לצערי). האווירה מעט מטופחת-מדי עם מפות לבנות, מלצרי מים ומלצרי יין ומלצרי אוכל נפרדים אבל המקום מצליח להביא חוויית גורמה בניו-אורלינס.
Buchanal - Bywater, Chartres st. & Poland Ave. -
המקום הזה קנה אותי לגמרי ובזול לחלוטין. בעקבות כל אסונות הטבע שפקדו את ניו אורלינס הקונספט של מסעדה השתנה מאוד - במקום לתקן בכל פעם, הרבה מקומות משתמשים בשירותים ניידים או בפתרונות שונים, דינאמיים, שאינם מבוססים על מקום מהודר ושירות מוקפד אלא על אסופה קומפקטית של מרכיבים עצמאיים. כזה הוא Buchanal. בכניסה לבקתת העץ המוזרה הזו ישנו חדר גדול, עמוס בבקבוקי יין, וורמוט, שרי ועוד - אתה בוחר את היין שתרצה (שרי במקרה שלנו. אולורוסו בהתחלה, פאלו קורטדו מאוחר יותר, מעולים באיכותם), אולי בוחר איזו גבינה איכותית, משלם בקופה, לוקח התכולה ויוצא אל חצר גדולה, עמוסת שולחנות עץ, פלסטיק ומתכת, כסאות מכל הסוגים והגבהים מפוזרים, באמצע כל שולחן בוער לו לפיד-טיקי גדול וברקע - או במרכז למעשה - ג'אז. מוסיקת ג'אז חיה, רגועה אך מדליקה.
יש אוכל - גם אותו מזמינים בנפרד, בקופה אחרת - זו של המטבח, עם תפריט מכובד, זול ומאוד טעים. ניסיתי את התאנים העטופות בבייקון (4 חתיכות, 6$), סלט המקרל המעושן (עם גבינה כחולה ועלים כלשהם. 6$), סטייק סינטה עם אבטיח, צ'ימיצ'ורי ופטריות (16$, 250 גרם בערך), גספאצ'ו (7$), וירקות בגריל - אספרגוס, עגבניות, זוקיני ועוד (6$).
השירות על הפנים - אבל זו לא הנקודה פה. הנקודה היא האווירה וכפי שאפשר לתאר מכמות המנות הייתי פה פעמיים. פעם ראשונה בתחילת השבוע, כאוריינטציה נסחפת אחרי מיני מקומיים, ופעם שניה בסופו, כשהגברת השמנה שרה והשבוע שלי נגמר, או אז גיליתי גם את הקומה השניה - בר עץ, מיזוג אוויר (חשוב בניו אורלינס של הקיץ), קוקטיילים מעולים - אבל בלי המוסיקה החיה של החצר. מסתבר שהמקום הזה מהווה יעד עלייה לרגל של אושיות אלכוהול בעולם אז קחו בחשבון שבפסטיבלים שונים הוא יהיה מפוצץ וזה פחות כיף - לעמוד עם בקבוק יין וכוסות ולחכות לשולחן שיתפנה ואז לריב עם אחרים על כסאות פנויים...
SouBu - Chartres & Bienville.
יש ברי קוקטיילים ראויים בניו אורלינס, לא הכל הוא Dive-Bars של תיירים וילדי-מכללות אמריקאיים. המקום הזה מתיימר להיות כזה, ונכשל לחלוטין. הניסוח העדין אך מתנשא של התפריט מרמז על השקעה אדירה בקוקטיילים, אבל בפועל היה לי פה את הסאזרק (קוקטייל מקומי, קוניאק, וויסקי שיפון, פיישודס ביטרס, סוכר ואבסינט) הפחות מוצלח מבין כולם. האוכל היה סביר אך יקר - עם סטיק אנטריקוט (150 גרם, 20$), נקניקיית תנין (אוכל מקומי מקובל אבל פה זה לא היה טעים. 8$) וצ'יפס (סטנדרטי לחלוטין, 7$). הברמנים אמנם עסוקים כל הזמן, אבל נראה שהם מרוכזים יותר בהכנת הקוקטייל מאשר בלתת שירות - ואנחנו חיכינו יותר מחצי שעה לקבל יחס. אם מי מכם מוצא עצמו בניו אורלינס ומחפש להרגיש קצת אווירת קוקטיילים ראויה אני ממליץ יותר על Cure, Cane& Table או על Arnauds' French 75 Bar - שהיה פשוט מדהים. מקום ענק, עם מלא חדרים שונים, אפשר פשוט לקחת קוקטייל (מאוד מוצלח) ולטייל באחוזה הזו באמצע ניו אורלינס והיא מדהימה ביופיה.
Coops' Bar - Decatur & Ursullines st.
הג'מבלאיה הכי טובה בניו אורלינס. ג'מבלאיה, מסתבר, היא מעין מנת-חבלים. חבל לזרוק, אז מערבבים הכל ביחד. אורז דביק מתובל, נקניקיות חרוכות בגריל, שרימפס, גמבה, פלפל, בצל, שום ועוד. הבירה המקומית סבירה ותו-לא, היא נקראת Abita ואפשר למצוא אותה בכל מקום. אבל ביחד עם ג'מבלאיה צריך בירה ולא איזה קוקטייל מתוחכם. מאוד מומלץ להגיע לפה לארוחת צהריים.
Carousel Bar, Hotel Monteleone, 214 Royal St.
אחד מהברים הקלאסיים של ניו אורלינס שקיים מאז...אולי 1930 בערך. המקום מלא בסופי שבוע, אבל בצהריים - ובניו אורלינס זה בסדר לחלוטין לשתות בצהריים - אפשר לשבת שם לMilk Punch הכי טעים בניו אורלינס. לא זול (11$ לקוקטייל). גימיקי (הבר באמת מסתובב. אתה מתיישב במקום אחד ומסיים במקום אחר לחלוטין). אבל חוויה נוסטלגית מחייבת ושווה את המאמץ
היו עוד הרבה, באמת הרבה מקומות בפרק הזמן הקצר שלי בניו אורלינס. העיר הזאת ממכרת. מוסיקה חיה בכל מקום, ברבן איכותי, קוקטיילים טובים, אוכל מעולה (אם כי משמין ושמן משהו...), אווירה קומונלית, כמעט קיבוצית רווחת בכל העיר...תענוג. באמת תענוג מומלץ. לא עוד עיר-אמריקאית-טיפוסית אלא מקום באמת מיוחד.