אני מקדישה לך..
משהו שכתבתי פה לפני כמה ימים, ונראה לי שזה יתאים לך, כי התחושות שאת מתארת נכתבו כשאני חשתי אותו הדבר.. ליבי היקר, נחתי במיטה וכתבתי לך.. אני כאילו מכורה לגעגוע,מכורה לכאב.. למה זה קורה?..אין לי הסבר ברור.. מכורה לסבל, מכורה לזיכרון,ואני הרי סנילית.. אז איך זה שאני זוכרת את הדברים שצריך לשכוח?... הרבה למה, ובלי שום תשובה.. נמאס לי כבר לטפל בך לב שלי, אתה מוכן להגדיר לי מטרות ברורות יותר?.. כי נותרתי עם אינסוף שאלות, ובלי תשובה הגיונית אחת. הגיון אף פעם לא היה הצד החזק שלך(בלשון המעטה) אבל מה הקשר אליי?.. מה אתה רוצה ממני?.. תניח לי..!! הסתבכתי כבר. איזה עקשן אתה.אתה אף פעם לא מוותר. אתה טיפוס שמתרכז בדברים השוליים, ב-אנשים- השוליים..!!! בדברים שצריך להרפות מהם. למה אתה לא מבין שלעיתים צריך לשחרר קצת את החבל?.. לתת מנוחה. השכל משתדל להבין דברים שאני מסבירה לו, אבל אתה, תמיד בשלך..!! כאילו- אני מבינה ת'משמעות של קיומך מבינה שהחיים היו חסרי טעם בלעדייך, אבל בבקשה תרפה לפעמים, תן חופש, למחשבות, כמה אתה לעזאזל שוקל שאתה כזה כבד?..! תשתחרר טיפה..זה יעשה לך רק טוב. כל פעם שאני מצליחה להשתחרר ממך, אתה אורב לי בפינה עם חיוך זדוני של:"ברור לך מי כאן הבוס?..!".. אז תשובתי לך, היא שברור לי..אבל תפסיק להזכיר לי בכל הזדמנות, שאתה מנהל לי את החיים. אני חייבת לספר לך משהו מצחיק לב שלי, בהתחלה אני גיחכתי הרבה שלעולם אני לא אתאהב, שאני לא אעשה בך שימוש אף פעם, אבל איך אומרים:"צוחק מי שצוחק אחרון", לך יש תוכניות משלך, שגם אם אני קשורה בהן, אתה אינך טורח לערב אותי בשיקולים שלך,ובהחלטות שבסוף. אולי תשתף אותי במה שאתה מחליט לגביי? (תאמין לי יש לי הרבה מה לייעץ לך), לסיום רק אשתף אותך, בזה שאתה עשית לי הרבה כאב-'לב'(השם שלך..איזה צירוף מקרים.. חחחח ההומור הציני שלי תמיד עזר לי להשתחרר מהמשקעים שאתה מכניס אותי אליהם) בקיצור,בקשה קטנה לי אלייך.. תן לי (ולמחשבות שלי) שעה 1 להיות בשקט,מנוחה,לא להתרכז בך.. תמיד היית כזה דורש 'צומי'(לפעמים אתה קצת מזכיר לי אותי) אל תדאג שלי,אני לא אשכח אותך..! הקיום שלך ממלא אותי.. רק ביקשתי קצת שקט זה כל מה שאני מבקשת.. -שלך.. שירה
