רציתי רק להודיע לכם,ובשמחה!

רציתי רק להודיע לכם,ובשמחה!

ששוחחתי בטלפון עם spectacular. זו היתה לי חוויה מיוחדת במינה....כייף לא נורמאלי... אין בסביבה שלי הרבה כמוה...איזה כייף....
 
יפה לכם

אבל קיבלתם אישור מדירסט
 
שאלת בצחוק,אענה ברצינות..

טל לא תגיע לפגישה איתנו,באופן סופי,לכן היה לי ברור שאני מוכן לשוחח איתה,איזה כייף... תודה על הקישור ששלחת לי,הדפסתי כבר 2 מבחנים,והשלישי מתנגן במדפסת שלי. תודה, ואל תחפשי אותי ב 25-10, אבקש להתעסק רק בבחינה...
 
כמה מילים לגבי דירסט...............

הבחור נתן לי את התחושה שאפשר לסמוך עליו,להיוועץ בו,ובכלל,נטע בי רושם של איש מאד חכם ורציני,מה שיש בו ללא ספק... כייף לי שדירסט נמצא כאן,ואני לא ממש בטוח שהייתי איתכם עד עכשיו,בלעדיו עצם ההרגשה,שאני עושה פעולה הכרוכה בפגישה שלנו,ושלא תסב לו עונג,כמו למשל האפשרות שנשוחח בינינו לפני כן,תעשה לי רע... אבל עם דירסט,כייף עוד יותר להיות כמו שאני,כי אני בטוח שגם הוא היה מכבד בקשה ספציפית של מי מאיתנו.....ועל כך אין עוררין,עם עובדות אני לא נוהג להתווכח.... למדתי מדירסט לא מעט כאן,ועל כך אני חייב לצעוק תודה! אני לא רציני כמו שאני נשמע לכם כאן,(תשאלו את טל,שוחחנו הבוקר..),אני רק מביע דיעה,וכותב לי ככה סתם-ספונטאני... בשעה אחרת,ביום אחר,אולי לא הייתי מגיב כלל, זה אצלי תמיד ככה,מגיב הרבה לפי מצב הרוח שלי.....משתדל לתת חופש לרצון שלי לכתוב או לא לכתוב,ועכשיו סתם בא לי לכתוב.... מישהו מכם מצליח להבין איך הגיעו לפורום שלנו? אותי זה מסקרן,אני מודה,מכיון שגם דרך גוגל לא ניתן לאתר את הפורום. לכו תסבירו עכשיו למי שמעוניין,מה זה הפורום הזה... לא באתי לכאן למצוא חברים,באתי לשוחח,כמו שאני אוהב,באתי להקשיב כמה שאני מסוגל ומצאתי חברים נהדרים! ועכשיו אני אפנה לכם שאלה,שלא ממש יש לי עליה תשובה. שאלה הקשורה למצב הפוך! למה זה צריך להיות ככה,שהרבה מאד אנשים משננים לי לא פעם את העניין הנ'ל פחות או יותר ככה: "כשאני מגיע למקום שיש בו הרבה אנשים,כמו כאן בריקודים,אז אני בא לרקוד, ולא לחפש מישהי(ותאמינו לי,הם מחפשים...),כי אם אני לא מראה שאני מחפש, ואני רק מציע לה לרקוד,אז בדרך כלל יוצא שנוצר כבר הקשר..." שמעתי את זה לא פעם בחיי,מאנשים בוגרים,לא טיפשים,ותהיתי ביני לביני,למה אני לא מסוגל לפעול ככה,ולמה אני ישיר כמו שאני,ולא ממש הייתה לי על כך תשובה... אני לא מסוגל ליצור קשר עם בן אדם,שאני חפץ בחברתו,באמצעות ההזמנה הזו לרקוד.... חסר לי המון מידע,ואין אני מסוגל לפעול בלעדיו,ללא איזו שיחה מקדימה... חשוב לי להסתכל לה בעיניים,לחייך אליה,להשמיע לה שאני מה שאני,שהיא תחפוץ בי בגללי,ולא בגלל שיש שיר שמתנגן ברקע... נו בנות,תגידו משהו,אבל רק את האמת...דירסט,גם אתה..
 
ודבר קטן נוסף,להגנה עצמית!

הולך לי,כשאני משוחח איתן.... אני עושה את זה לאט,ובעדינות...נשים זה הדבר הכי עדין שאני מכיר...
 

Deerest

New member
|אני מסמיק|

אני יכול להדפיס? זה מורכב מה שאתה מתאר בחצי השני, לא יכול להגיב לך על זה עכשיו. בקצרה - הרצון, בעיקר רצון יתר, לפעמים עובד בדיוק הפוך.
 
זה אכן מורכב,אני יודע,

לעיתים אני זורק לאויר סוגיות שכאלה,שמאפיינות את התהיות שלי על החיים שעליהם אני תוהה,מין אבסורדים שכאלה...ואולי הם כלל לא אבסורדים,אך הם לא ממש נתפסים אצלי. בכל אופן,אולי אני נחשב לאדם בעל יכולת הישרדות גבוהה כנראה,כי מצד אחד אני מכיר את החוקים של המקומות בהם אני נמצא,(כן,כמעט תמיד,ובכל מקום...),ומצד שני,אני יכול לא לפעול על פיהם,לפעול בדרכי,בעדינות ובאופן מקורי,ועוד לצאת מזה נשכר.....עושה לי טוב לחשוב על זה כעת!!! אצלי,רצון יתר של מישהו אחר,או מישהי אחרת,להכיר אותי,לא דחה אותי אף פעם,ואני מדבר על עצם הרצון,בלי נתונים נוספים... אני מאד מעריך שניגשים ומשוחחים איתי,וזה קורה מעט,כי לא לכולם יש את הכח,ואת היוזמה,ואולי את היכולת הזו,(כנראה שצריך..),אך לי יש סקרנות אישית לעולם הסובב אותי,כולל סקרנות לבני אדם,ואני תמיד יוצר סיטואציות שמאפשרות לי לספק את יצר הסקרנות שלי,הרצון לשוחח,להכיר,וכשאני מאפשר אני בכל פעם מופתע מחדש.......באמת,גם לטוב,וגם לרע...ואני למד כל יום שמראה של אנשים הוא הדבר הכי מטעה שקיים בטבע,אין על כך(כמעט)מחלוקת!! וזה היופי שבדבר! אני מסתכל על מישהי/ו,הוא/י נראים לי x,ופתאום הם y,ועד שאני משוחח איתם אני תמיד רק טועה בהם....... איזה כייף שיצאו לי מילים,שרציתי לאמר אותם הרבה זמן!
 
אתה

לא סומך אתה לא סומך שהדברים יקרו בכל מקום ואירוע יש את האמצעים של ההתקשרות במסיבת רקודים אנשים באים לרקוד ולשמוח כאן שניים צריכים להקסים בריקוד ריקוד זה גם סוג של שיחה ואתה בוחר אחרת למה?
 
אני אדם מוגבל בקטע התקשורתי!

סוג התקשורת שלי,הוא סוג של תקשורת ישירה,לא כזו שיכולה להיווצר ע'י הזמנה של אישה לריקוד,בכדי לשוחח איתה,וע'י כך גם להכיר אותה. מין ההיבט של הצרכים שלי,הם לא שונים מצרכים בסיסיים של כל גבר,רק שאצלי,נניח ואני מזמין מישהי לרקוד,לפני שאני מכיר אותה בכלל,זה בידיעה שאני גם ארצה לדבר איתה,כי אחרת לא הייתי מזמין אותה לרקוד. אני לא מעוניין רק לרקוד-ולשתוק,אני מעוניין לרקוד עם מישהי שמשדרת לי שיש לי סיכוי גם לשוחח איתה,לעניין אותה,וההיפך,ומכאן תבוא ההזמנה שלי אותה,לרחבת הריקודים. ומכאן אני אשאל אותך עכשיו: למה אני צריך קודם להזמין אותה לרקוד,"ולדבר איתה בשפת הריקוד",אם כבר מלכתחילה אני מעוניין לדבר איתה בשפת בני האדם בארץ ישראל,השפה העברית? לא נראה לי סביר העניין הזה,ויותר מכך אני אומר לך,שלי זה נראה די לא אמיתי כל העניין הזה,של התירוץ להכיר אישה חדשה,ע'י זה שאני מזמין אותה לרקוד. למה לא להיות ישיר,ולגעת בפואנטה,להתקרב אליה קודם,ואחרי כמה דקות לדעת שאיתה אני באמת רוצה לרקוד? האם את יודעת כמה גברים הולכים לאיבוד במקומות הללו? נותנים לשדיים לעשות את העבודה לעיניים,ואחרי ריקוד משותף של שעתיים, הוא יושב איתה שנייה בצד,ורק שואל אותה מהיכן היא בארץ,ומיד מסתבר לו שהוא פיספס,ש"זה לא זה",ועוד כהנה וכהנה.... אצלי,מספיק שאני רק מפגין שם נוכחות,בכדי לדעת(לפחות אני-לעצמי),שאני מגיע לרקוד אמנם,אך המטרה שלי היא הזוגיות החדשה,מישהי שאוכל לרקוד איתה,לשוחח איתה,לצאת איתה,לגור איתה,לשכב איתה,לעשות לה ילד...!!! ואת כל זה את מצפה שאני אעשה בשיטת "מפעל הפיס"? להזמין בחורה ולדבר איתה שעתיים בשפת הסימנים? את לא יודעת שאני איש של מילים? לא כמו דירסט,ולא באותו המובן,אבל אני נחשב בהחלט לאדם עם בטחון,שמשרה אותו על הסביבה,אדם סקרן לאנשים,תקשורתי וחברותי,ועם כל המטען הזה שלי,אני לא מסוגל,כמו שאת אומרת "לסמוך" על ה"חיש גד" הבא,שיביא לי את הזכיה הנכספת! את יודעת מה יפה אצלי ואצלך,אישה? שדרך הפורום הזה,אני מוצא אותנו מאד מאד שונים,וזה יפה,כי אני מוצא שאת ברורה,שאני מבין אותך בין המילים,ובכלל,כבר אמרתי לך,אין סיכוי שהיינו מתחתנים פעם,וזה לא הימור. אני מוגבל בהחלט בקטע התקשורתי,כי בחלק הזה של התקשורת,שמבוססת על "יצא לי הפעם בסדר,כן או לא"?,אני כנראה גרוע! אצלי,כל בחורה שאני מזמין לרקוד,היא מישהי שאני מתחבר אליה,עוד לפני שנכנסתי איתה לרחבה. מה דעתך?
 

spectacular

New member
עוזי, לא תמיד

יוצא דבר מתוך דבר, ריקוד הוא ריקוד, אם אתה נהנה ממנו , אז זהו. אם מתוך הריקוד צומחת היכרות יופי, וזה לא סותר לחשוב שהזמנה לריקוד היא מעין רצון להתקרבות, ושפת הסימנים היא שפה נהדרת... וסתם שאלה מפגרת למה לעשות לה ילד? תעשה לה כיף.....
 
דיברתי על המטרה הסופית,

כי לרקוד עם 55 נשים בשנה זה הרבה. את לא חושבת? כל הגברים הנורמאליים שאני מכיר,ושאוהבים לקפץ,רוצים כולם,לרקוד עם האשה שאיתם,ואכן,חלקם נשואים,או רוקדים עם החברה שלהם. מבחינתי,אני פנוי להובלה,למרות שאני עדיין נשוי בהליכים,וגם אני הייתי רוצה מישהי כזו. ובינתיים,עדיין אני חש(מה לעשות?ככה אני חש!),שלקפץ עם מישהי,שלפני כן לא ישבתי לשוחח איתה,זה לא בא בחשבון כנראה,מבחינתי. וכשאני משוחח איתה,ואחרי זה גם רוקד איתה,זה תמיד מוביל תמיד,ל: בית הקפה!
 

שקדייה

New member
התערבות מס' 1

נכון שלא שאלו אותי.. אבל אני אביע את דעתי בכל זאת..
וכמו פולניה טובה אני אענה על השאלה בשאלה... אם אתה מעוניין ליצור קשר, לדבר, למה לא תזמין אותה לקפה? כשאני יוצאת לרקוד- אני עושה זאת כדי לרקוד. אני מתרכזת במוסיקה, בקצב , באוירה.... לא בא לי שידברו איתי, לא בא לי שישאלו אותי.. אני לא במקום של לתת מעצמי. כשמזמינים אותי לקפה.. הכל נראה אחרת. אתה מעיד על עצמך שאתה אדם של תקשורת ישירה- אז למה לא להיות ישיר?
 
בינגו!

לא רק שאני מזמין לקפה,אני בדרך כלל מזכיר רשת בתי קפה גדולה כמקום לשבת ולדבר יותר... אני יודע איך אתן חושבות,פחות או יותר,וטוב לי עם זה. ואני בהחלט נהנה כשאני רוקד,ואני רוקד,הרבה... אבל,אני מזמין לקפה כשאני מקבל "כן",בעיניים שלה,וברוב רובם של המיקרים זה מסתדר לי.
 

שקדייה

New member
איך אנחנו חושבות באמת?

כי עם עלית על הנוסחה של "איך נשים חושבות", דע לך שאתה מחזיק פוטנציאל של מיליונים... דווקא הנחת עבודה כזו נראית לי כמקדם נזקים קל ביחסים עם נשים... נשים, כמו גברים (או לפחות כמו רובם..
) הן בני אדם.. אין לנו שטאנץ של מחשבה. דברים שלי נראים נורמלים, טבעיים ורצויים ..יכולים לגרום לחברתי או לאחותי להתפלץ, וההיפך.
 
העיקר שאת מאמינה במה שאת כותבת

אני מחזיק בדעתי,מתוך ידיעה,ולא מתוך איזו הגנה על מיני. אישה היא לא רק בן אדם,היא אישה שמחונכת להיות כזו,מגיל 0! כנ'ל אנחנו,ואנחנו גם הרב שונים ולא רק הרבה שווים! אני חושב שהראייה שלך את הדברים די מצומצמת,עד לגבול הפמיניסטי,אולי. וכן,יש לדבר על הכלל,על הרוב,שמחזיק באיזה שטאנץ מחשבתי. אני לא אפרט לך מסיבותיי שלי. וגם אצלי,דברים שנראים לי נורמאליים,יכולים לגרום לסבא שלי להתפלץ..
מה רצית לאמר בזה? מה הקשר בין זה לבין מה שכתבתי? אל תיראי את הדברים רק בשחור לבן,חישבי ועני לי בבקשה.
 
אתה

לא סומך עליה שהיא תתרשם ממך. אתה רוצה להיות בטוח שהצלחת להרשים אותה ולהפך. חבל... לראות אותך רוקד ונהנה יעשה לך את העבודה בלי מאמץ.
 

Deerest

New member
אתה יודע, עוזי

לקח לי המון שנים להבין ולהפטר (לא לתמיד) מהגישה העקיפה. זה שלא רוצה לקבל תגובה שלילית (לאיש מכירות זה ממש לא טוב) מפתח טכניקות להסתיר את כוונותיו, לתמרן את "קורבנו" למקום הרצוי בלי שירגיש. להזמין לריקוד כאשר המטרה היא אחרת, זה קרוב משפחה רחוק של תכונה זו. אני הייתי ניגש לרקוד עם זו שכבר ישבתי איתה לפני כן, נוצר קשר כלשהו, דברנו, הסתכלנו וקיים אצל שנינו רצון להתקדם הלאה, למשהו משותף, אולי אינטימי יותר - ריקוד. כך גם בחוף הים, בעבודה, בכל מקום שמאפשר מפגש חד פעמי, לא מחייב. הנוקט בגישה העקיפה שלא יתפלא על כך שאין מבינים אותו. אני מניף אצבע בעד הדיבור הישיר, בעד לומר במפורש מה אתה רוצה. בהנחה שאתה יודע...
 
זהו דירסט,שאני לא מסוגל להזמין

לרקוד,כי אני רוצה להכיר אותה,זה ממש העניין... ואם זה קרה לי,אז זה קרה לי כשידעתי שאין כאן שום אינטרס שלי,להמשיך את הקשר למשהו רציני! כן,אני מודה,שכאן אין לי בעייה עם זה. אני חש שזוהי תכונה באה במקור,בגלל יושר שלי עם עצמי. לא אוהב לשקר אחרים,כשיוצא שאני חש שקרן. עבורי זה לשקר לי,כשאני מזמין אותה לרקוד,כי אני רוצה להכיר אותה,מעבר למימד של התקשורת הבלתי אמצעית,התחום שלי,אבל... הרבה פעמים זה משמש לי כרועץ! תנסה לנחש מדוע,בסדר? התשובה למטה יותר,אך תנסה לנחש... גיליתי שלא כולם כמוני,מעטים מאד רואים בישירות המסויימת דרך מקורית ונכונה,ורובם מעדיפים את הדרך המקובלת. ואני הרבה פעמים נשמע מראיין,לא בכוונה,ולא בגלל שהייתי מראיין,אלא סתם,כי נולדתי כזה.....אוהב לשאול,ועוד יותר,להישאל.
 
למעלה