רציתי לשתף

[איטי המקורי]

רציתי לשתף

היום אחה"צ באה לבקר אותה שכנה לשעבר שמבוגרת ממני בכמה עשורים. תוך כדי שיחה התברר לה שבני אמור היה להיות בגן עם ילד שהיה אצלה במעון פרטי שניהלה בבית, לתדהמתי היא שאלה: איך יכול להיות שהם צריכים להיות באותו גן ההוא דפוק לגמרי... אוטיסט. עניתי לה שהוא לא דפוק בכלל הוא רק אוטיסט וגם הבן שלי שמסתובב כרגע לידה הוא PDD אבל כיוון שהוא כבר יותר גדול והושקעה בו עבודה רבה הוא כבר מדבר ומתקשר וחוסר השקט שלו קצת נרגע. אני יודעת שתמיד יהיו אנשים קטנים עם דעות או פחיטות פה מטופשות ומיותרות אבל חרה לי שהיא שהיתה המטפלת של הילד ומשמשת כיום כסייעת לילדה עם מוגבלות פיזית חושבת כך ומדברת כך.... זהו... עצוב לי.

 

[איטי המקורי]

אותה=אותי

 

[איטי המקורי]

פחיטות=פליטות...ככה זה כשכותבים

בסערת רגשות

 

[vered73]

חושבת חושבת איך לנסח כדי שלא

יכנסו בי ... יכול להיות שזה היה "דפוק" שונה לגמרי מאשר השותפה לעבודה של שברירית? יכול להיות שלהבדיל, זו אישה דלת שפה והתבטאות שכך ביטאה למעשה את ההבדלים הנראים לעין בין הילדים? תחשבי על הנקודה הטובה: עכשיו היא למדה שאוטיסטים מסוימים מתקדמים מנקודת המוצא שלהם, ואולי היא לא תחשוב שכולם דפוקים. תראי, הביטוי "מה אתה אוטיסט" הוא גם משהו שגור. עד האבחון הייתי משתמשת בו לא מעט. קורה לי לא פעם שאני אומרת על מישהו, "מה, הוא דפוק?" אולי אנחנו רגישים ובסיטואציה הספציפית הזו, להבדיל לדעתי ממה שסיפרה שברירית, זה לא נאמר לגנאי אלא כצורת ביטוי רדודה המשווה בין הבנים. היום אגב, אני אומרת לפעמים לילדים שלי שעושים משהו מעצבן, "מה אתם, אוטיסטים? תפסיקו את זה - זה מעצבן אותי!". יש ילדים לא מחונכים שאנחנו מדברות עליהם (אמהות) בשכונה שהם "דפוקים". לשון העם שלצערי גם אני חוטאת בה עד כדי הפיכתה למטבע לשון

העיקר - שהילד הולך למקום טוב, ואת, כאמא שתזדקק לסייעת אולי, ביום מן הימים, תדעי לעמוד על טיבן של המועמדות.