אילנה מדוע למחוק?../images/Emo24.gif
את מביעה כאן כאב ומשתפת בכאב גדול. וזה נפלא שיש לך את היכולת לשתף אותי ואת כולם ברגשותיך. רק אני רוצה לתת לך טיפ קטן: אנו נפגעים כי אנו בוחרים להפגע. עלינו תמיד לזכור שהזולת הוא בסך הכל מראה משקפת של מה שהוא בתוכנו. אני גם רוצה לציין את הבעיתיות של העברת המסרים מעל צג המחשב. המחשב הוא כלי הוא קופסא ללא רגשות דרכו אנו מעבירים אינפורמציה מתוך עולמנו ומתוך עולם הפרושים שלנו. הוא גם מסך מפריע וחוצץ. בצד השני יושב אדם אחר עולם אחר בעל עולם פרושים משלו. בשיחה רגילה אנו נתקלים לא אחת בבעיתיות של העברת מסר אחד משדר השני קולט לא בדיוק כפי שהתכוונו. על אחת כמה וכמה הענין מסתבך עם הוספת צג המחשב ביננו. אז ראשית ברגע שאנו קוראים את הדברים חלה עלינו אחריות לקרוא את הכתוב אינפורמטיבית ולנסות לקרוא אותו בכל מיני זויות התבוננות לפני שאנו רצים לפרש אותו ולפני שאנו בוחרים להפגע מהדברים. את הרי חותמת בחתימתך שבהתבוננות ובאהבה אפשר להגיע לשלמות. אז כנראה במקרה הנ"ל התכוונת לשדר דברים בהומור כי היית במצב רוח טוב זה שקרא את המסר היה במצב רוח כועס ובין העברת המסר לקליטת המסר נוצר באג... רציני ואז המילים החוזרות שלו התפרשו כחיצים מרושעים ואכזריים. אבל אולי לרגע בואי נתבונן הפוך, אולי מה שהאדם השני שלח כתגובה אינם חיצים בכלל ואת פרשת אותם כחיצים. אולי האדם דוקא מציע עזרה? אז בואי נעצור לרגע, ננשום עמוק, ננשוף. ניגש אל המשפטים שנרשמו ונקרא אותם בטון אחר ומזוית אחרת. נסיר את הפגיעות שלנו ובעצם נחסום את הדלת מלהפגע. בכך אנו מסירים את הכאב שנוצר כתוצאה מהפגיעות. נשלח באמת את האור ששלחת אל האדם ונסלח לו. אני מאמינה שכהרף עין ברגע שנסלח למילים ולאדם שניסה לשדר לנו מסר אנו נסלח מיד לעצמנו. אני באופן אישי שולחת לך המון אור וטוענת שאת בדרך הנכונה... מדוע? כי המסלול בחיבור אל האור עובר דרך הכאב דרך הסבל מעבר דרך חלל ריק ומשם החיבור אל האור קצר. אז אילנה את בדרך אל ההארה שלך וכל שנותר לך הוא בעצם להודות לאותו אדם שהביא אותך לסיטואציה בו יכולת להתבונן יותר טוב על הדברים. ואני מודה לבורא עולם שנתן לי את ההזדמנות לנסות ולהבהיר לך את הדברים. מודה אני לך אילנה על תשומת הלב שהקדשת לי וקראת את דברי
