רציתי לשתף

אנשים כן משתנים במובן מסוים...

כלומר הם לא נהפכים למישהו שונה לחלוטין, אבל אנשים למשל לומדים להתגבר נניח על ביישנות, או כאלו שזלזלו בהשכלה פורמלית ואז מוציאים תואר בגיל מבוגר...
 
הם לא. הם יכולים להשתפשף ולהתלטש קצת

לא לשנות את תכונות האופי הבסיסיות שלהם מהקצה לקצה
 
אגב, על המזל שלי עכשיו אנחנו שכנים

כן כן, לפני כמה חודשים ירדתי לחנות של הירקן מול הבית, ואת מי אני רואה שם, שותה בירה בבר?
פעם הוא היה חתיך, עכשיו השמין כמו חזיר (הוא אמר לי שזה כי הוא הפסיק לעשן).
אללה יסתור חשבתי לעצמי כשראיתי אותו, וגם כשעשינו סמול טוק נימוסי: איזה מזל שהוא טס מחיי.
 
אולי הוא השמין בגלל דכאון..

מהפרידה ממך?


ויכול להיות שהוא פשוט אכל בריא כשהוא היה בחברתך כי את אוכלת כך, אבל הוא אוכל אחרת כשהוא לבד (או מושפע מסביבה שבה אוכלים פחות בריא). בכל מקרה, אם הצלחתם לשוחח סמול טוק בלי לחנוק אחד את השני, מצבכם טוב.
 
חחחחח זה הגיוני, מגיע לו


אבל לא בגלל הפרידה ממני, כי כשהחלטתי להעיף אותו, אני הקפדתי קודם לעשות לו את המוות והחזרתי לו פי 4 על כל מה שהוא עשה לי.
הוא חי עכשיו עם איזה פראיירית גרושה שמוכנה לעשות הכל בשביל שיהיה לה גבר בבית, אפילו שהוא חרא של גבר עם חבילות (יש לו ילדים ומזונות) .... לא חסרות פוסטמות כאלו בספרד.
 
היה לי בן זוג

שמהרגע הראשון שיצאנו ביקש שארזה בשבילו. הסברתי לו שאם ארזה זה יהיה אך ורק בשבילי. שיקח אותי כמ ושאני או לא בכלל.
יצאתי איתו שנה שלמה, (התחלתי דיאטה כבר לפני ההכרות המשכתי אותה רזיתי לא מעט אבל הפסקתי באיזה שהוא שלב )
אבל זה תמיד היה שם ותמיד חשבתי על זה
במה שלבשתי במה שאכלתי.
לפעמים נתתי לו פרשנות למרות שהוא בכלל לא חשב ככה.
זה הגדיל לי את תחושת הנחיתות וקיבלתי על עצמי מבקר נוסף, היום אניאפילו יותר רגישה מבעבר.
 
למעלה