יתומה בלית ברירה
New member
רציתי לשתף בכאב..
רציתי לשתף אתכם בידיעה שנודעה לי רק אחה``צ... ידיעה שמאד הרגיזה אותי! יש את הקטע הזה שבנ``א מתחיל ללמוד במקום חדש, אין אף אחד שמכיר אותו, אף אחד שיודע מי הוא באמת... אלא אם כן הוא מגיע עם חברים שהכיר קודם ללמוד או שהוא בעצמו מספר מי הוא בחברה... כפי שאתם יודעים איבדתי את אמא לפני שנתיים וקצת... תקופה קצרה אחרי האבדן התחלתי ללמוד במקום חדש, רחוק מהבית, מקום שאף אחד לא ישפוט אותי בסיבת האבדן. ובכוונה בחרתי במקום בלתי מוכר מהסיבה הפשוטה הנ``ל. עכשיו אני בשנה שניה במקום הזה... (מרגישה כבר 30 שנה שם...) ותמיד חשבתי שאני עם עצמי... תמיד חשבתי שמה שקורה אצלי זה קורה אצלי ומעבר לזה כלום! אני לא סוג של בנ``א שמדבר הרבה בחברה ומספר על עצמו, אבל אני מאד מעורה בחברה... כפי שהבנתם אני בתקופה ממש מגעילה,תקופה שסוחטת לי את כל דרכי ההתמודדות שנותרו בידי, את כל הכוחות. תמיד דגלתי בגישה שילד שבוכה בביה``ס סימן שיש משו מעבר לבכי הקטן הזה... ותמיד השתדלתי להפנים את הרגשות שלי ולא להביע את דעתי כשמדובר ברגש חזק שעלול להתבטא בבכי... אתמול הגעתי ללימודים והשתחררתי כי הייתי נראית כמו הצרות של כל עמ``י, מה שאומר שכל מי שרואה אותי דואג לומר לי את לא נראית טוב, את חיוורת, העיניים שלך נפוחות... וכו`. היום, לאחר ששמעתי שלא יקבלו את הפרויקט שלי שעבדתי עליו במשך שעות לא שעות, לא ישנתי ולא אכלתי, אני עם חום כבר שבועיים ומשו ואחרי כל המאמצים לא יקבלו את הפרויקט - די נפגעתי! שיחקתי אותה מקבלת תעסק בסבבה וכשכבר לא יכולתי פשוט בכיתי. אני בדיכאון. דיברתי עם חברה שלי ואני רק בוכה... ואז היא אומרת לי שאני צריכה להרגיש טוב מכל מיני סיבות..ולא הבנתי אותה! אז אמרתי לה דברי איתי דוגרי מה את רוצה לומר..ואז היא אמרה לי שהיא יודעת שאני יתומה וזה כואב לה. למען ה`!! אני לא מבינה אותך! ועכשיו שאת רואה שאני עצובה את עוד באה לומר שאת יודעת?? מי בכלל רצה שתדעי?? ואת עוד אומרת שכל הכיתה יודעת מזה?!! לא רוצה שתדעו! לא חשבתי שתדעו! זה כואב לי מספיק בשביל שעכשיו תשפטו אותי כסוג ב`! ועל זה אני נדהמת! עד כמה אנשים יכולים להיות חסרי טאקט!טוב,גם ככה אני יתומה אז אפשר להמשיך ולדרוך על היבלות הנוספות שרגישות אצלי... /tapuzforum/images/emo7.gif ואם לומר את האמת אני רוצה את אמא שלי! אמא שלי שתבין ותנחם ולא תשפוט! סליחה על ההתפרצות.
רציתי לשתף אתכם בידיעה שנודעה לי רק אחה``צ... ידיעה שמאד הרגיזה אותי! יש את הקטע הזה שבנ``א מתחיל ללמוד במקום חדש, אין אף אחד שמכיר אותו, אף אחד שיודע מי הוא באמת... אלא אם כן הוא מגיע עם חברים שהכיר קודם ללמוד או שהוא בעצמו מספר מי הוא בחברה... כפי שאתם יודעים איבדתי את אמא לפני שנתיים וקצת... תקופה קצרה אחרי האבדן התחלתי ללמוד במקום חדש, רחוק מהבית, מקום שאף אחד לא ישפוט אותי בסיבת האבדן. ובכוונה בחרתי במקום בלתי מוכר מהסיבה הפשוטה הנ``ל. עכשיו אני בשנה שניה במקום הזה... (מרגישה כבר 30 שנה שם...) ותמיד חשבתי שאני עם עצמי... תמיד חשבתי שמה שקורה אצלי זה קורה אצלי ומעבר לזה כלום! אני לא סוג של בנ``א שמדבר הרבה בחברה ומספר על עצמו, אבל אני מאד מעורה בחברה... כפי שהבנתם אני בתקופה ממש מגעילה,תקופה שסוחטת לי את כל דרכי ההתמודדות שנותרו בידי, את כל הכוחות. תמיד דגלתי בגישה שילד שבוכה בביה``ס סימן שיש משו מעבר לבכי הקטן הזה... ותמיד השתדלתי להפנים את הרגשות שלי ולא להביע את דעתי כשמדובר ברגש חזק שעלול להתבטא בבכי... אתמול הגעתי ללימודים והשתחררתי כי הייתי נראית כמו הצרות של כל עמ``י, מה שאומר שכל מי שרואה אותי דואג לומר לי את לא נראית טוב, את חיוורת, העיניים שלך נפוחות... וכו`. היום, לאחר ששמעתי שלא יקבלו את הפרויקט שלי שעבדתי עליו במשך שעות לא שעות, לא ישנתי ולא אכלתי, אני עם חום כבר שבועיים ומשו ואחרי כל המאמצים לא יקבלו את הפרויקט - די נפגעתי! שיחקתי אותה מקבלת תעסק בסבבה וכשכבר לא יכולתי פשוט בכיתי. אני בדיכאון. דיברתי עם חברה שלי ואני רק בוכה... ואז היא אומרת לי שאני צריכה להרגיש טוב מכל מיני סיבות..ולא הבנתי אותה! אז אמרתי לה דברי איתי דוגרי מה את רוצה לומר..ואז היא אמרה לי שהיא יודעת שאני יתומה וזה כואב לה. למען ה`!! אני לא מבינה אותך! ועכשיו שאת רואה שאני עצובה את עוד באה לומר שאת יודעת?? מי בכלל רצה שתדעי?? ואת עוד אומרת שכל הכיתה יודעת מזה?!! לא רוצה שתדעו! לא חשבתי שתדעו! זה כואב לי מספיק בשביל שעכשיו תשפטו אותי כסוג ב`! ועל זה אני נדהמת! עד כמה אנשים יכולים להיות חסרי טאקט!טוב,גם ככה אני יתומה אז אפשר להמשיך ולדרוך על היבלות הנוספות שרגישות אצלי... /tapuzforum/images/emo7.gif ואם לומר את האמת אני רוצה את אמא שלי! אמא שלי שתבין ותנחם ולא תשפוט! סליחה על ההתפרצות.
