רציתי לשתף אתכם

Charmed Or

New member
אופיר ביקש../images/Emo112.gif

[הקטע האחרון שכתבתי, פורסם כבר בבלוג שלי, אז סליחה מראש לאלה שקוראים פעם שניה
]. *הקטע הבא מכיל מסר התאבדותי. תזהרו. מים. הלילה כבר ירד ממזמן. השמיים עטופים באפלה... הירח המלא משתקף על המים. אני מתקרבת לשם, לאט לאט... מרגישה את החול הרך והנעים בכפות רגלי. מתקרבת. עוד קצת... עוד צעד. ועוד אחד. מרגישה לאט לאט את גופי נכנס לתוך המים הקרים. המים עוטפים אותי... ואני ממשיכה ללכת. לאט לאט פני המים עולים עד מתחת לפני. מביטה במים השחורים. לוקחת נשימה עמוקה, מרגישה את האוויר נכנס לראותיי, ממלא אותי באנרגיה. שוקעת. הכל שחור. עמוק. אני זורמת עם המים... עמוק יותר, רחוק יותר מהיבשה. אני מביטה למעלה ורואה את אורו החזק של הירח, משתקף לעברי. מביטה למטה ורואה רק אפלה. מניחה לגופי לזרום, מרגישה את המים על כל חלק בגוף. הרגשה קרירה ונעימה, מלטפת. האויר כבר מתחיל להגמר. אני מרגישה סחרחורת קלה. אני כבר לוזוכרת כמה זמן הייתי מתחת למים. שוחה כלפי מעלה, אורו של הירח מתקרב אלי, ממשיכה לנוע כלפי מעלה. עוד קצת, עוד טיפה.. ואני שם. ראשי עולה מעל פני המים. אני נושמת את האויר הנקי והצלול. הרגשה נפלאה, כאילו נולדתי מחדש. כאילו זאת הפעם הראשונה שנשמתי. אני לוקחת נשימה עמוקה, את כל האוויר שאני מסוגלת וצוללת שוב. צוללת עמוק יותר הפעם, רחוק יותר. מרגישה את המים מסביבי, הפעם פחות קרירים. גופי כבר התרגל לקור. נותנת לעצמי לשקוע. הראש מתרוקן, המחשבות עוזבות אותי. הכאב נשטף ממני. זה רק אני, אני והמים. אני שוב מרגישה את אותה סחרחורת של חוסר האוויר, אבל לא נותנת לה להפריע לי... ממשיכה לשקוע, לטבוע... עמוק יותר. הולכת לאיבוד בתוך המים האפלים האלה. אני כבר לא זוכרת כלום. ראשי ריק ממחשבות, מאותן שאלות. לא מרגישה כלום. כבר שכחתי שאני בנאדם. שכחתי איך לנשום, זה כבר לא מפריע לי. העיניים נעצמות. הגוף נסחף. אני כבר לא מרגישה את המים סביבי, כבר שכחתי איך זה להרגיש. מתה.
 

hilary22

New member
איזה פחד!!!

את כותבת מדהים גם!!אני לא יכלתי להפסיק לקרוא(ולקרוא זה הדבר השנוא עלי)וואוו!!!זה מדהים...!
 

buffgirl

New member
האמת היא שלא אהבתי את הסיום.

המילה "מתה" פשוט.. לא יודעת. תקועה כזו, כאילו היא באה להראות דרמטיות וזהו. אפשר היה לסיים יותר טובל דעתי, אבל סיפור יפה.
 

Charmed Or

New member
קטע*../images/Emo112.gif

כן, אבל הייתי צריכה להעביר את זה איכשהוא... לסיים את זה במשפט שלפני לא כ"כ מספק. אבל כל אחד ודעתו לא? אגב לכולם- אם באלכם קטעים נוספים, תגידו:]
 

Charmed Or

New member
אוקע../images/Emo112.gif

עוד 2: [מכילים גם מסרים התאבדותיים, אז מי שלא ממש מרגיש בנוח עם הדברים האלה... שלא יקרא]. לבד. יושבת כאן. לבדי. כ"כ הרבה שאלות. וכ"כ מעט תשובות. אני לבד. בתוך אפלה אינסופית. שוקעת. לתוך העצב. האכזבה. אף אחד לא כאן עכשיו. אתה לא כאן. אני לבדי. אין לי מהות. צוללת. עמוק יותר. אפל יותר. רחוק יותר. אין כאן איש מלבדי. חושבת, מה היה קורה אם היו לי תשובות? מה היה קורה אם היית כאן? איתי? אני כבר לא מפחדת. אני יודעת שזה הפתרון. הגשם כבר לא ישטוף את דמעותי. הרוח לא תסחף את העצב הרחק ממני. אני כאן. יושבת באפלה. נזכרת בצחוק קטן, שלא ישמע יותר לעולם. חיוך קטן, שלא יראה עוד לעולם. דמעות קטנות, שלא יזלגו שוב לעולם. ועיניים יפות, עמוקות שלא יפקחו שוב... לעולם. כבר אין דרך חזרה... שקעתי. לקטע השני אין ממש שם, ושוב.. אולי זה יחריד חלק מכם.. אז אם אתם חוששים ואפילו קצת, עדיף שלא תקראו. שקעתי כבר בעבר. ואני שוקעת עכשיו. בתור אפלה אינסופית, שמושכת אותי עמוק יותר. ואם כבר נאבדו התקוות, אין לי משמעות? ואם אפחד עוד לא מצא מהות לחייו, איך אנחנו יודעים שזה נמצא שם?! והדם ממשיך לטפטף... לאט לאט... טיפה טיפה. לנצח. הסכין חותכת עמוק יותר, במטרה להכאיב יותר. אבל זה לא כואב... אחרי שזה כבר נהפך להרגל זה סתם מיכור. מיכור חזק לפציעה עצמית. אני מכורה לשקט. שאין כאן אף אחד מלבדי... הדרך הכי טובה לשקוע. שכל מה שאני שומעת הוא את הדמעות הזולגות, את הדם היורד, את הסכין שנעוצה בעורי. אבל הכל השתנה. אתה כאן. אני כאן. שנינו כאן. נסחפים בנשיקה סוערת. העולם נעלם ואיתו המציאות הכואבת. אין יותר צורך בכאב כבריחה. הרגש העולה בי כאשר שפתיו נוגעות בשפתי, כאשר ידיך נוגעות בידיי, כאשר גופי נוגע שלך, הוא מדהים. מדהים כמוך. במקום לשקוע באופל, אני שוקעת באותן נשיקות רכות של אהבה. במקום לפצוע את עצמי, אני פוצעת את הכאב... עד שהוא נעלם. במקום החשק למוות, נוצר חשק מדהים לחיות. ולחוות אותך. ויש לי אפילו סדרה שאני כותבת: http://blog.tapuz.co.il/darkrose אם באלכם
וזהו:] ליל"ט כולם.
 
תגידי אין לך משהו שמח??

מתתי סתם, חח
חס וחלילה.. מה קורה עם הסיפורים המפחידים האלהה?
ל"ט..
 

dandi221

New member
יפה, את מאוד מוכשרת

ממש יפה. ועמוק. אהבתי יותר את השניים האלו, את כותבת ממש יפה, ותאמיני לי- אני יודעת שזה קשה... אני רק מקווה שבתוך כל השירים, אין את מה שאת באמת מרגישה...
 

hilary22

New member
וואוווו!!

את ממש מוכשרתתת!!!את צריכה ללכת לעיתון או משהו בשביל לפרסם את "מים" אני ממש אהבתי אותו!!
 

hilary22

New member
קראתי פרק מהסידרה!!

יואו איזה יפה...!קראתי את הפרק הזה שאור הרגה מישהו בבית קברות!יואוו איזה פרק מדהים!!!את מוכשרת ברמות מטורפותתתת!!!תשתמשי בזה!!!תכתבי משהו בראש 1 או מעריב לנוער או משהו!!(ברצינות)הם בטוח ישימו את הסיפור שלך שם!
 
למעלה