רציתי לשתף אתכם
ולהכניס לפה משהו מעט שונה... היא לחצה על הכפתור והמילה עצור נדלקה באור אדום אבל משום מה הנהג פסיספס את אתחנה ועצר רק לאחר שמישהו הסב את תשומת ליבו שמישהו רוצה לרדת, היא יצאה מן האוטובוס, הדלת נסגרה בשניה ששמה את רגליה על המדרכה והואטובוס המשיך בדרכו, מישהו עבר ונתקע בה והמשיך ללכת ואחריו עוד אחד, זה לא שחלילה היה צפוף ברחוב דווקא היה מרווח אבל היא היתה רגילה לזה, היא הסתכלה על הבניין מולה והרימה מבטה למעלה הבניין היה גבוה והשמש סינוורה אותה אז היא סוככה בידה והמשיכה להביט עד שעבר עוד מישהו ונתקע בה שוב, הפעם היא כמע נפלה אבל הבחור עדיין לא שם לב, היא נגשה לדלת ונעמדה מאחורי כל האנשים שהמאבטח בדק אותם, כשהגיע תורה היא פשוט נכנסה ונגשה למעלית, היא נכנסה ונדחפה בין כל האנשים ובהתה בכל המספרים שהתחלפו עד אשר הגיעה לגג, היא יצאה החוצה והתקרבה למעקה רוח קרה נשבה היא התיישבת לרגע על המעקה והסתכלה למטה, אנשים החלו להתקהל מסביב "עכשו בם שמים לב אליי" היא חשבה בלי קול ולאט לאט נעמדה והסתכלה קדימה, היא היא שמעה את הקולות של האנשים המבוהלים חלקם ניסו לשכנע אותה שזה לא שווה את זה ואז בליל לחשוב פעמיים היא נתנה לעצמה ליפול, הרוח נגעה בפניה היא ראתה את האנשים המבוהליפ לא יודעים מה לעשות, הדרך למטה היתה ארוכה אבל היא שמה לב איך האנשים מתקרבים ומתקרבים ואז היא שמעה את צילצול האמבולנס שמתקרב ומתקרב ו... נחבטה ברצפה. היא פקחה את עיניה הוציאה את היד מהשמיכה וסגרה את השעון המעורר , אולי, יום יבוא היא חשבה, זה לא יהיה בחלום, אולי יום אחד היא תצליח.
ולהכניס לפה משהו מעט שונה... היא לחצה על הכפתור והמילה עצור נדלקה באור אדום אבל משום מה הנהג פסיספס את אתחנה ועצר רק לאחר שמישהו הסב את תשומת ליבו שמישהו רוצה לרדת, היא יצאה מן האוטובוס, הדלת נסגרה בשניה ששמה את רגליה על המדרכה והואטובוס המשיך בדרכו, מישהו עבר ונתקע בה והמשיך ללכת ואחריו עוד אחד, זה לא שחלילה היה צפוף ברחוב דווקא היה מרווח אבל היא היתה רגילה לזה, היא הסתכלה על הבניין מולה והרימה מבטה למעלה הבניין היה גבוה והשמש סינוורה אותה אז היא סוככה בידה והמשיכה להביט עד שעבר עוד מישהו ונתקע בה שוב, הפעם היא כמע נפלה אבל הבחור עדיין לא שם לב, היא נגשה לדלת ונעמדה מאחורי כל האנשים שהמאבטח בדק אותם, כשהגיע תורה היא פשוט נכנסה ונגשה למעלית, היא נכנסה ונדחפה בין כל האנשים ובהתה בכל המספרים שהתחלפו עד אשר הגיעה לגג, היא יצאה החוצה והתקרבה למעקה רוח קרה נשבה היא התיישבת לרגע על המעקה והסתכלה למטה, אנשים החלו להתקהל מסביב "עכשו בם שמים לב אליי" היא חשבה בלי קול ולאט לאט נעמדה והסתכלה קדימה, היא היא שמעה את הקולות של האנשים המבוהלים חלקם ניסו לשכנע אותה שזה לא שווה את זה ואז בליל לחשוב פעמיים היא נתנה לעצמה ליפול, הרוח נגעה בפניה היא ראתה את האנשים המבוהליפ לא יודעים מה לעשות, הדרך למטה היתה ארוכה אבל היא שמה לב איך האנשים מתקרבים ומתקרבים ואז היא שמעה את צילצול האמבולנס שמתקרב ומתקרב ו... נחבטה ברצפה. היא פקחה את עיניה הוציאה את היד מהשמיכה וסגרה את השעון המעורר , אולי, יום יבוא היא חשבה, זה לא יהיה בחלום, אולי יום אחד היא תצליח.
