רציתי לשתף אתכם

[מיכאלוס קוסינוס]

רציתי לשתף אתכם

במקרה השבוע התגלגל אליי ספר שירה שנקנה על ידי חברי בשבוע הספר... אחד השירים שיותר אהבתי בו "כאריה המזדנב לדיר" ------------------ על אדמת הארץ הבוכיה, אני עומדת באוזלת ידי כציפור הנאנקת בדמי חייה על אהבה שחרש פסעה בודדת. ושוב אני רואה אותו בשמיים המאורגמנים כרכבות עבר- פסיעה שקטה כזעקה נוראית. יש אש ותמרות עשן ואהבתי לרעי כמותם

 

[Rivendell]

מה עם זכויות יוצרים?

מי כתב ומתי, כי יש כאן סכנה לעבריה על החוק.

 

[מיכאלוס קוסינוס]

אני לא טיפש.......

לא הייתי מסתכן בכך............ זהו שיר שחובר על ידי אלמונית. כל הספר הוא ספר שירה של יוצרים אלמונים ששישרהים קובצו יחד. מה אתה חושב על השיר?

 

[Rivendell]

שניה, אני צריכה עוד לברר את זה - כי

למרות שהמחברת אלמונית, להוצאה עדיין יש זכויות יוצרים. אני אעשה בדיקה רצינית ואחזור אליך. וממש לא חשדתי בטיפשות, כמו שאמרתי

 

[מיכאלוס קוסינוס]

ריווי....התקשרתי לחבר ו...

בדקתי איתו איזו הוצאה זו, ואז הוא תיקן אותי שזה בכלל לא של הוצאה. הספר לא נקנה אלא חולק לו בשבוע הספר. מדובר ל חבורת יוצרים אלמונים שאספו את יצירותיהם כרכו אותם וחילו את הספר למבקרים בשבוע הספר. נרגעתי.... נו, אז מה את אומרת על השיר?

 

[Rivendell]

אויש, אתה מתקיל אותי ../images/Emo13.gif

אני חייבת בכל זאת לברר את העניין. אני לא עד כדי כך בקיאה בחוק. אני אשאל מי שכן, ואז אני אראה. לדעתי לא אמורה להיות עם זה בעיה, אבל חבל להסתכן! מצטערת

 

[מיכאלוס קוסינוס]

או קיי

אני מחכה לתשובתך....

 

[Rivendell]

והנה תשובתי ../images/Emo13.gif

מצטערת על אי הנוחות, אבל בדברים כאלה אני מעדיפה safe than sorry. אם מדובר בחבורת יוצרים שהוציאו חוברת בעצמם - אז הם ויתרו על זכויות היוצרים שלהם בכך, ולכן מותר לפרסם שירים משם. בקיצור, כולנו בסדר

ואת השיר הזה, האמת, לא ממש הבנתי. אבל קח בחשבון שאני לא חובבת שירה גדולה. מה שכן, אם שמת אותו כאן כנראה שאליך הוא כן דיבר - אז בוא תפרט, אולי אני אראה משהו אחר.

 

[מיכאלוס קוסינוס]

אכן דיבר אליי......

השיר בעיני הוא מלא עוצמה. אפשר לנחש שהשיר קשור לשירת השואה שכן "הארץ הבוכייה" "שמים מאורגמנים" "רכבות עבר" ו"יש אש ותמרות עשן" כולם יחד נותנים את תמונת השואה בשל האיזכורים. אני רואה כאן תמונה של אישה עצובה, כזו שכל עולמה חרב עליה. היא נשאבה אל תוך המלחמה במהירות הבזק, אל תוך מחנה ההשמדה מבלי לדעת איך, ועכשיו היא מבכה על "הארץ הבוכייה" על גורלה המר. בנוסף היא מבכה על אהובה מהימים של לפני המלחמה,ימים של אושר ושלווה, בה הם היו כזוג יונים, כציפורים חופשיות אולם כעת" הציפור נאנקת בדמי חייה"-האהבה שלהם מתבוססת בדם, בדמם. שנות המלחמה, היאוש, הכאס והסבל ערפלו אותה ואת מחשבתה עד שהיא אינה כבר כיצד לבטוח בבני אדם וכיצד לאהוב. את אהוב ליבה הנושן היא מתארת "ואהבתי לרעי כמותם". כלומר, הדוברת השרה משנה את הפתגם הידוע והחיובי "והאהבת לרעך כמוך", ומשתמשת בו בקונוטציה שלילית: כמותם- כמו הנאצים. ואהבתי לרעי(=לאהוב ליבי הנושן) כמותם(=כמו הנאצים). זהו שיר קשה שחובה בתוכו המון, שכן הוא מתאר לא רק את הרגשתה של שהדוברת השרה אלא את הרגשתם של רבים אחרים ששרדו פיזית את השואה אולם נפשם הפצועה לא שרדה אותה.

 

[כוכב אחד לבד מעז]

אני דווקא

לא נפלתי מהכסא. "ואהבתי לרעי כמותם"? מה? ואני דווקא חובבת שירה עד מאד מאד.

 

[מיכאלוס קוסינוס]

אז כנראה שלא הבנת.......