רציתי לשאול

[כן ל]

רציתי לשאול

הבנתי שאדם מת כי אדם הראשון אכל מעץ הדעת, מישו יכול להסביר לי מה זה קשור?

 

[מצוה]

תראה

כדי שתבין את זה אתה צריך להבין בתורת הקבלה בכל אופן אצטט לך בענין הזה בדיוק מספר נפש החיים לרבי חיים מוואלוז`ין ז``ל שהיה תלמידו המובהק של הגר``א ז``ל אתה לא תבין אבל נצטט :וזה היה קדם החטא, לא היה כלול אז רק מכל העולמות וכחות הקדשה לבד, ולא מכחות הרע, אבל אחרי החטא נכללו ונתערבו בו גם כחות הטמאה והרע, וממילא ערב אותם על ידי זה גם בהעולמות, מזה הטעם שהוא כלול ומשותף מכלם, והם מתעוררים ומשתנים כפי נטית מעשיו, והוא ענין עץ הדעת טוב ורע: והענין, כי קדם החטא, עם כי ודאי שהיה בעל בחירה גמור להטות עצמו לכל אשר יחפץ, להיטיב או להפך ח``ו, כי זה תכלית כונת כלל הבריאה, וגם כי הרי אחר כך חטא. אמנם לא שהיה ענין בחירתו מחמת שכחות הרע היו כלולים בתוכו, כי הוא היה אדם ישר לגמרי כלול רק מסדרי הקדשה לבד, וכל עניניו היו כלם ישרים קדושים ומזככים טוב גמור, בלי שום ערוב ונטיה לצד ההפך כלל, וכחות הרע היו עומדים לצד, וענין בפני עצמם חוץ ממנו. והיה בעל בחירה ליכנס אל כחות הרע ח``ו כמו שהאדם הוא בעל בחירה ליכנס אל תוך האש, לכן כשרצה הסטרא אחרא להחטיאו הצרך הנחש לבא מבחוץ לפתות, לא כמו שהוא עתה, שהיצר המפתה את האדם הוא בתוך האדם עצמו, ומתדמה להאדם שהוא עצמו, הוא הרוצה לעשות העון, ולא שאחר חוץ ממנו מפתהו. ובחטאו שנמשך אחר פתוי הס``א, אז נתערבו הכחות הרע בתוכו ממש, וכן בהעולמות, וזהו עץ הדעת טוב ורע, שנתחברו ונתערבו בתוכו ובהעולמות הטוב והרע יחד זה בתוך זה ממש, כי `דעת` פירושו `התחברות` כידוע. וזה שאמרו חז``ל כשבא נחש על חוה הטיל בה זהמא, רוצה לומר בתוכה ממש. ומאז גרם על ידי זה ערבוביא גדולה במעשיו, שכל מעשי האדם המה בערבוביא והשתנות רבים מאד, פעם טוב ופעם רע, ומתהפך תמיד מטוב לרע ומרע לטוב. וגם המעשה הטוב עצמה, כמעט בלתי אפשר לרוב העולם שתהיה כולה קדש זכה ונקיה לגמרי, בלא שום נטיה לאיזה פניה ומחשבה קלה לגרמיה, וכן להפך בהמעשה אשר לא טובה, גם כן מערב בה לפעמים איזה מחשב לטוב לפי דמיונו. וגם הצדיק גמור שמימיו לא עשה שום מעשה אשר לא טובה, ולא שח מימיו שום שיחה קלה אשר לא טובה ח``ו, עם כל זה כמעט בלתי אפשר כלל שמעשיו הטובים עצמם, כל ימי חייו, יהיו כולם בשלמות האמיתי לגמרי, ולא יהיה אפילו באחת מהנה שום חסרון ופגם כלל. המשך>>

 

[מצוה]

תשובה לשאלתך

לפני כן ביארנו מה בעצם גרם האדם הראשון על ידי החטא, כעת נבאר את ענין המיתה ``וזה שאמר הוא יתברך לאדם הראשון (בראשית ב, יז) ``כי ביום אכלך ממנו מות תמות``, לא שהיה ענין קללה וענש, כי מפי עליון לא תצא וכו` אלא פירושו, שעל ידי אכלך ממנו, תתערב בך הזהמא של הרע, ולא יהיה תקון אחר להפרידה ממך כדי להטיבך באחריתך, אם לא על ידי המיתה והעכול בקבר. וזהו גם כן הענין מה שאמר הוא יתברך אחר כך (ג, כב) ``הן האדם היה כו` ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם``, והלא חפצו יתברך שמו להטיב לברואיו, ומה אכפת ליה אם יחיה לעולם. אמנם רוצה לומר, שכאשר יאכל מעץ החיים וחי לעולם, ישאר ח``ו בלא תקון, שלא יתפרד הרע ממנו עד עולם ח``ו, ולא יראה מאורות וטובה מימיו, לזאת לטובתו גרשו מגן עדן, כדי שיוכל לבוא לידי תקון גמור, כשתפרד הרע ממנו על ידי המיתה והעכול בקבר. וזהו הענין הד` שמתו בעטיו של נחש (שבת נה שאף שלא היה להם חטא עצמם כלל, עם כל זה הצרכו למיתה מחמת התערבת הראשון של הרע, על ידי חטא אדם הראשון מעצת הנחש. וימשך הענין כן עד עת קץ הימין - ``בלע המוות לנצח`` וגם עוד יתרון, שיתבער אז הרע מן העולם ממציאותו כמו שכתוב (זכריה יג, ב) ``ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ`` וכן כתב השל``ה: בשם ספר מעשי ה` וזה לשונו, שלא ח``ו דרך עונש אמר כן, אלא אדרבה דרך חסד ורחמים אמר לו כן, כי ביום אכלך - תצטרך למות כדי לבוא אל תכליתך, כי כשתאכל - תתגשם במעבה החומר באופן שיהיה מסך מבדיל בינך ובין הבורא, עד שתמות, ותפרד הנשמה מהגוף - לעלות אל מקום מחצבתה, ליהנות מזיו השכינה.

 

[מצוה]

מה זה ``רע``

אני מדגיש שכל מה שאני מצטט זה מספר קבלה ואתם לעולם לא תבינו רק כדי שתבינו כמה אתם לא מבינים אני מצטט: ``בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשר מאמרות, ולתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשר מאמרות`` (אבות ה, א) והנה, הגם שמי יבוא אחר המלך לחקר את אשר כבר עשהו, להתבונן טעם רצון הבורא ית``ש בבריאתו, אך רשות לנו להתבונן במה שכבר בא באורו בזהר הקדוש ובמקובלים, כי השם יתברך רצה להאציל עולמות עד אין מספר, והמציא בתוכם כח אחד, רע, היודע רבונו ומכון למרוד בו. ושעל ידי הברואים העולם רצונו יתברך שמו יוכף הרע, ויתבטל ממציאותו, והיה לאין ואפס. ובכל העולמות לא נכר הרע, רק בעולם הזה, בשוכני בתי חמר. ובעולמות העליונים, גבוה מעל גבוה, שם אין נדנוד רע כלל. ושלמטה מהם - נמצא קצת כח למציאותו ויותר למטה - נמצא כח לרע, אבל עדין הכל בבחינה דקה מן הדקה, לא בפעל ממש חלילה. ובעולמות שהם יותר למטה נמצא - קצת התנוצצות רע, עד שבעולם התחתון - כמעט כולו רע. לולי רחמי הבורא יתברך שמו, אשר גבר חסדו על ברואיו, לברא את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, כח רוחני, כלול מכל העולמות, מעולם תחתון, עד העולם היותר עליון, כח מאסף לכל מחנות מלאכים, שרפים, אופנים, חיות הקדש, ורקיע שעל גבי ראשי החיות, והוא יתאבק וילחם עם כח הרע, ובמעשיו יתגבר עליו וימעיטנו, הלוך חסר ויחסרנו, עד כי יעביר זדון מן הארץ. וכל עיקר מציאות הרע לא תמצא, רק כדי שיתבטל, וליתן שכר למבטלין, וזה שאמר דוד ``בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און`` וגו`, הוא הכח הרע של חטאים. ואם יפלא, מדוע המציא הממציא זה הכח, על זה בא כמתרץ ``להשמדם עדי עד``. רוצה לומר עיקר בריאת כח הרע להחטא ועון, היה להשמדם. ולתן שכר, וז``ש ``ותרם כראים קרני וגו` צדיק כתמר יפרח`` וגו` להוסיף שכרו. (אני מדלג לקטע אחר) וכל אלו העולמות נבראו בי` מאמרות. מאמר הראשון - הוא בהעלם גדול דקה מן הדקה. והב` - למטה הימנו יותר בהתגלות כו`, עד המאמר האחרון והוא ``הנה נתתי לכם וגו` את כל ירק עשב לאכלה`` (בראשית א, כט ל) הוא בגשמיות ממש. וכן רמז דוד (תהלים ק``נ) בעשרה הלולים. הא` הוא - ``הללו אל בקדשו``, גבוה מעל גבוה. והאחרון - ``בצלצלי תרועה``, נגד הדבור האחרון, נגד עולם הזה הגשמי. המשך בתגובות

 

[מצוה]

המשך

וזהו שאמר התנא, בעשרה מאמרות וכו`, ומה תלמוד לומר, רצה לומר מאי נפקא לן להשמיענו זאת. ועוד קשה, והלא במאמר אחד יכול להבראות. ומאמר ראשון של השם יתברך הוא בהעלם גדול, ולמה נשתלשלו כל כך, עד שנעשה רע בהתגלות חזק מאד. והשיב על הראשון להפרע מהרשעים שמאבדים את העולם. ולא ידמה כי את גופו למטה קלקל, כי אם גם למעלה גבה מאוד, באשר האדם עקרו נטוע למעלה. והשיב התנא גם על הקושיא למה באמת החזיק השם יתברך את הרע כל כך, על ידי שנברא בי` מאמרו, וכנ``ל. לכן אמר ``ליתן שכר טוב לצדיקים`` כו`, שע``י מעשיהם הטובים מכלים הרע לגמרי, עד כי מקור כל הרע, והוא הנחש, יכלה רעתו לעתיד. כמו שכתוב (ישעי` י``א) ``ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעונו גמול ידו הדה לא ירעו וגו` כי מלאה הארץ דעה את ה` כמים לים מכסים`` כי בהיות האדם כלול מכל העולמות, מטוב ועד רע, אם יתקן הרע שלו, ובערת הרע מקרבך, וכן מכלל בני אדם, יבער הרע מקרב הארץ. ו``ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים עמו``, כי הרע הוא השונא הגדול בעולם, ועל ידי שיכפו הרע בכל מעשיהם יחזירוהו למוטוב וזהו מה שאמרו חז``ל ``בכל לבבך`` בב` יצריך (ברכות נ``ד) ביצר טוב וביצר הרע. היינו, שגם הוא יענה אמן להתם פשע ולכלות אותו:

 

[מצוה]

תיקון כתיב

על ידי הברואים העושים רצונו וכו`

 

[מצוה]

דרשת רבי חיים מוואלוז`ין

מומלץ לקרוא ``השיבנו ה` אליך ונשובה וכו` (איכה ד, כא) הנה במדרש איתא, אמרה כנסת ישראל לפני הקב``ה שלך היא [דהיינו אתה צריך להיות המעורר תחלה], שנאמר ``השיבנו ה` אליך`` כו`` והקב``ה משיב ואומר, שלכם היא שנאמר (מלאכי ג, ז) ``שובו אלי ואשובה אליכם``. אומרת כנסת ישראל שלך היא שנא` ``השיבנו אלהי ישענו`` (תהילים פה, ב), ומסיים לכך נאמר ``השיבנו ה` אליך ונשובה חדש ימינו כקדם``, כאדם הראשון. הנה בעוונותינו הרבים אנו הולכים בוכוח זה זה זמן כביר וארוך. ולכאורה אין שיך להתעקש בוכוח זה, רק אנחנו כי אנו קשי עורף. אבל הקב``ה שהוא מלך רחמן, יפלא לכאורה שיתעקש כביכול בויכוח עמנו, ונראה כאכזריות ח``ו. אבל הענין, כי ידוע שבגלות מצרים היו הללו עובדי כוכבים והללו (עם ישראל) עובדי כוכבים כמו שכתוב ``משכו וקחו`` (שמות יב, כא), ופירש רש``י משכו ידיכם מעבודת גלולים. וכן בגלות בבל נשאו נשים עובדות כוכבים, ואף על פי כן גאלם השם יתברך ברחמיו המרובים. אבל אנחנו תחת הס``מ, אשר אנחנו בעצמנו מוסיפים לו כח בכל חטא ועון פרטי, ואמרו חז``ל אין הקדוש ברוך הוא נפרע מאומה עד שיפרע משרה תחלה. ואם כן בגלות הזה, איך יהיה נפילת הס``מ, מאחר שאנו מצדדים בעדו, ותומכים בידיו בעונותינו המרובים ומגבירים אותו על עצמנו, וכמו שכתוב ``כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ`` אז ``ותמלוך אתה ה``` וכמו שכתוב ``ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו`` אז ``והיתה לה` המלוכה`` (עובדיה, כא). כי יעקב אבינו עליו השלום הוא מקור והשתלשלות כל הקדושה, ועשו להפך, הוא מקור והשתלשלות כל הקליפות. וכתב בזהר על הפסוק הן עוד היום גדול (בראשית כט, ז) שהס``מ נקרא יום מהומה ומבוכה, ואנו מגדילים אותו ומגבירים את כחו עלינו בחטאינו המרובים רח``ל. (אני מדלג לקטע אחר) וזהו שאמר ``פתחי לי אחותי`` וכו` משל, כמו יתומה אחת, שהיתה בזויה ושפלה משלכת בחוצות, ואין איש מאסף אותה הביתה, ורחם עליה איש אחד ואספה הביתה ואח``כ חמל עליה יותר ולקחה לו לאשה, ולא היו ימים מועטים עד שמרדה בו, וגרשה אותו מביתו החוצה, והוא עומד בחוץ ודופק על הפתח, ומבקש ומתחנן לה, ואומר, זכר נא הימים הראשונים כאשר רחמתי עליך, וכמה טובות שעשיתי לך, וכעת אני בעלך וקרובך עומד בחוץ, והגשם נוטף עלי, עתה פתחי נא לי. והנמשל מובן. וזהו שכתוב (שיר השירים) ``קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל`` כו` המשך בתגובות>

 

[מצוה]

‏>>

ואיתא במדרש, שתמתי פירוש תאומתי, רצה לומר כי כמו שהתאומים כשיש לאחד מהם חלי הגוף רח``ל גם השני מרגיש בה מעט, כך כשישראל הם בצרה, ח``ו גם הקב``ה כביכול משתתף עמהן בצערן כמו שכתוב ``עמו אנכי בצרה``. ואין לשער ולהעריך גדל הצער של השכינה כביכול, וכמו שמצינו שאמר המגיד להבית יוסף שאם היית יודע ומרגיש גודל צער השכינה כביכול מעונותיך, לא היה ערב לחכך שום דבר מאכל, ולא היה לבך נוטה לתן שהם מאכל בפיך מגודל המרירות על זה. ואם היינו מכונים בכל התפלות ובקשות רק על צער השכינה כביכול, בודאי היינו זוכים להיות נענים על בקשתנו, ולהגאל גאולה שלמה. אבל אשמים אנחנו בעצמנו שאין אנו משימים על לבנו כלל צער השכינה כביכול, ואין אנו מבקשים רק על צערנו ודאגת פרנסתינו, לכן אין אנו נושעים רק מעט הנוגע לפרנסתנו, להחיות את גויתנו, ואנחנו קרוצי חומר, אין אנו משיגים כלל התענוג הרוחני שיהיה לעתיד לבוא. והשכינה כביכול צריכה להתלבש בהשר של אותה אמה שישראל נתונים תחתם, כדי שיתקימו ויהיה להם פלטה מעט בין העובדי כוכבים. וזה שרמזו חז``ל בחידתם ומליצתם, (שבת קמה דאמרי אינשי, ``במתא שמאי, בלא מתא תותבאי`` כי במתא, רוצה לומר בזמן שהבית המקדש היה קים על מכונו ושרתה השכינה בעיר הקדש, שמאי, ר``ל אז היה השם מתגדל ומתקדש לעיני כולם, אבל בלא בלא מתא, ר``ל כיון שנחרב הבית ונסתלק השכינה מהעיר, תותבאי, ר``ל אני צריך להתלבש בשר שלא אותה אמה שישראל גלו תחתם, ולהשפיע להם רב טוב, כדי שיבא מזה איזה תמצית גם לישראל, להחיות את גויתם, ויתקימו ביניהם. בקיצור נשארה השאלה מה הויכוח בין כנסת ישראל לקב``ה שישראל אומרים השיבנו ה` אליך ונשובה והקב``ה ``מתעקש`` על שובו אלי ורק אז ואשובה אליכם. התשובה היא (אני מדלג קטע שאשלים אותו יותר מאוחר) וזה שאמר במדרש שהתחלנו בו שהשיב הקב``ה שלכם היא שנא` ``שובו אלי ואשובה אליכם`` ופירש הפסוק בעצמו ``אמר ה צבאות`` ופירשו חז``ל אות בצבא שלו, רצה לומר כי אינו נפרע משום אומה עד שנפרע משרה ``שבצבאו תחלה``, והס``מ אשר אנו בעצמנו מגדילים ומגבירים את כחו עלינו בעונינו המרובים. וכנסת ישראל בקשה עוד ``השיבנו אלהי ישענ`` ר``ל שעל כל פנים תושיע ותסיע אותנו לעשות תשובה שלמה. ומסים לכך נאמר ``חדש ימינו כקדם``, כאדם הראשון, ר``ל כמו שפתח לו הקב``ה פתח לתשובה, כן בקשה שיסיעה ג``כ לעשות תשובה שלמה בכדי להגאל גאולה שלמה אמן כן יהי רצון.