רציתי לספר

[sad purple]

רציתי לספר

עבר בערך שבוע מאז שכתבתי כאן לראשונה. בכיתי אז בלי סוף, והיתי בטוחה שזהו, לעולם לא אפסיק. והנה כמו שאמרו לי כאן.. הדמעות פחתו. נכון יש עוד רגעים קשים ובטח עוד יהיו. יש משברים ומשברונים קטנים. אבל יש אור בקצה המנהרה. ויש כוח לקום לעבודה. ויש חשק ללכת לחברים. ויש אנרגיה להסתכל על החיים בעיניים. אתם נפלאים. כי אני יודעת שאי שם במרחב הורטואלי יש מי שיכול לומר מילה... שעושה את החיים ליותר מציאותיים, מישהו שיכול לראות מה אני לא ראיתי כשהיתי במנהרה החשוכה. והכל מתוך רצון, ניסיון ונתינה. תודה על כל תגובה שקבלתי ושאקבל. אגב, יוסי הציע לי לשנות כינוי.. עכשיו זה כבר מתאים... אבל...... איך עושים את זה

יום נפלא.

 

[seeyou]

איך עושים את זה?../images/Emo140.gif

באותה דרך....להסתכל על החיים בעיניים! Life is 10 percent what you make it, and 90 percent how you take it. — Irving Berlin It is better to forget and smile, than to remember and be sad. keep smiling יוסי יש קשר בין שם לגורל... החלפת שם זה כאילו נולדת מחדש.

 

[sad purple]

אבל...

השאלה שלי היתה ממש טכנית. איך אני יכולה לשנותאת הכינוי שלי בתפוז? ניסיתי ולא הצלחתי משום מה... And yes - Life is what you make it

 

[meshi4]

פתחי כרטיס

חדש. בכל משבר בחיים יש תהליך של עיכול,עיבוד ,השלמה וזמן.........והכי חשוב בעיני .אופטימיות ,רצון ונחישות להתגבר ולהמשיך הלאה.זה נכון לגבי כל הקשיים שלנו בחיים. מאחלת לך המון אור בחייך. יום טוב ובהצלחה.