לא מה שרציתי, חלק...
מה שיכול אולי לעצור אותי עכשו זה שאצטרך לעדכן את הצוות ואין לי כוח.
אבל אולי גם אין לי כוח לעצור את עצמי, ולהשאר נלחמת כל הזמן לבד, שידעו... אבל אז... לא יודעת כבר מה.
אין לי כוח
אין לי סבלנות לאף אחד
לא מצליחה לראות ברור
לא רוצה לדבר עם אף אחד
אפילו שאתם אומרים דברים צודקים
אני יודעת להגיד את זה גם, וגם יותר טוב ממכם
תנו למות בשקט
(לא מתכוננת להרוג את עצמי, אבל כמו שהפסיכו' אמרה: את בעצם מתאבדת כל יום קצת. יופי.)
למרות שאני מרגישה ממש כמו בשורה האחרונה שלך. כלומר אצלי זה הפוך, אבל גם מבולמוסים אפשר למות בסופו של דבר, הכבד שלי כבר לא עומד בזה.
הלוואי שיהיה לנו טוב, ויהיה, אני מאמינה בך מאוד!!! אוהבת.
חושבת שעדיף פשוט להגיד את זה
במקום להמשיך לעבוד על כולם כאילו מנסה
וליפול אחרי יום,
אז כבר לא לנסות, בשביל מה,
זה לא מחזיק מעמד וסתם אשליה כאילו עושה מה שצריך
זה לא אמיתי.
ואז מה? לא יודעת.