רציתי להגיד.....

[פנתרית סגולה]

רציתי להגיד.....

העינוי והרצח שמיליוני בעלי חיים עוברים, גם בארץ, ובליסת גופותיהם המתות, גורמים לי כאב נפשי עז.
והנה, מעשית אינני עושה דבר. כמו בכל תחום אחר בחיי. בזמנו ניסיתי להשתלב בקבוצה האידיאליסטית הנקראת "אנונימוס" ולא צלח. אני אמנם משלמת להם סכום קצוב מסוים - תרומה חודשית, כבר שנים. כמובן, אני נמנעת מלאכול בשר ודגים, ודי מדברת עם אנשים על החשיבות שבכך , כשמזדמן.
עם זאת, אי הפעולה הממשית שלי נובעת מאיזו "עצלות" פנימית, המונעת ממני כל פעולה בכלל.
נדמה לי שכבר כתבתי פה בעבר על נושא הצמחונות שלי.
אני חושבת ש"חוסר החשק" לפעולה הוא עניין שיש לדון בו בשיחות עם פסיכולוגית.

 

[כלנית כחולה1]

זו פשוט שרשרת המזון שהטבע קבע.

אינך חייבת להשתתף באכילת בשר אבל אינך יכולה לשלול או לבקר את האחר על עשותו כך.

 

[פנתרית סגולה]

עפ"י הטבע, עפ"י הגוף שלנו, החלש יחסית לטורפים,

אנחנו דווקא הקרבנות של האריה, הדוב, התנין וכן הלאה.
באדם התפתח מוח גדול שאיפשר לו במשך הדורות לפתח נשק. אבל המוח הגדול גם כרוך בפיתוח מצפון. ואני אומרת: לא ייתכן להיות שימפנז בנשמתך, ובעל יכולת להחזיק רובה בטכנולוגיה שלך. אני בהחלט מבקרת את מעני ורוצחי בעלי החיים חסרי הישע, ובהחלט את טורפני הבשר שנתחי גופות מדממים הם ש"עושים להם" את ההנאה.
&nbsp

 

[nemmy]

ובגדים את לובשת?

את יודעת מי מייצר בגדים? ילדים סינים בתנאי עבדות.
טלפונים סלולרים ומכשירי אלקטרוניקה למיניהם? כנ"ל.
למה אכפת לך יותר מתרנגולות ומפרות מאשר מבני אדם?

 

[פנתרית סגולה]

איכפת לי מאד מעבדות ילדים

וגם מהרס הטבע ע"י המכרות (מהם למשל מגיעות המתכות הנדירות לסלולריים וכו'). כמוכן אני מתייסרת בכאב עצום על רצח 160 מיליון תינוקות בנות בסין ובהודו (שאני קוראת להן מדינות נאציות) ועל כל רצח של אשה בארצות ערביות (כולל הגדה בא"י).
אני מתייסרת בכאב על רצח העם באפריקה, והאונס ההמוני.
וכאב לי מאד מאד מותו של התינוק הסורי הקטנטן שנסחף לים מסירת הוריו הפליטים.
&nbsp
זה לא סותר, להיפך, עולה בד בבד עם כאבי העז על הרצח של מיליוני בע"ח חפים מפשע, וקודם לכן העינויים שהם עוברים, כדי לטרוף את גופותיהם. אני סבורה שאדם המתפרנס מרצח בעלי חיים הוא נאצי בנשמה, ואדם הנהנה מבליסת נתחי בשר הוא משתף פעולה.

 

[כלנית כחולה1]

כל בריאה מגנה על עצמה

עם מה שחנן אותה הטבע האדם קיבל את המוח המפותח על מנת להגן על עצמו מטרף אבל לא מפותח מספיק להגן אל עצמו מפני עצמו.

 

[פנתרית סגולה]

ומנטרף הוא נהפך לטורף אכזרי, מענה חסרי ישע במיני תחבולות

ודרכים שרק מוחו המפותח מסוגל היה להמציא.
האדם הוא בתשוקותיו שימפנז, וביכולתו הטכנולוגית והלשונית אדם. וזה צרוף קטלני.

 

[מרתה אולוביץ]

אולי זו לא עצלות?

כניסה לכל שינוי מצריך כוחות נפש.
חוסר פניוּת רגשית דומה בתוצאה שלה לעצלנות, לחוסר חשק, אבל לא נובעת מאותו מקום.
לפחות אצלי זה ככה.
כשהנפש עסוקה בכל מיני נושאים אחרים שמטרידים אותה, קשה להתחייב לשינוי שהופך את העולם שלנו. להפוך לטבעונית זה בהחלט שינוי שמחייב התארגנות שונה, גם מחשבתית וגם טכנית

 

[פנתרית סגולה]

התחנכתי לאי עשייה.

ל"שבי ואל תעשי, הכל ייעשה בשבילך".
כיום אני לא פותרת בהצלחה בעיות חיים יומיומיות. למשל, לפני כשנתיים התפוצץ צינור בביתי, ושכחתי לחלוטין שהביטוח מכסה את התיקון. לקחתי שרברב אותו בחרתי מאיזו חוברת ששמו על סף ביתי, בחרתי אותו.... עפ"י שמו. התפתיתי להצעה מאד מאד יקרה שלו להחליף את כל הצנרת. התוצאה היתה קשה. ( תשלום גבוה בהרבה מהמקובל בשוק, ועבודה לא טובה).
עכשיו למשל, צינור שנוזל בריצפה של שכנתי מלמעלה גרם להתנפחות של הטיח והסיד בקירות ובתקרת השירותים שלי. מראה מגעיל ממש. ואני תלויה ברצונה הטוב ובפעולותיה.....

 

[כלנית כחולה1]

את לא תלויה באיש

של שעליך לעשות להביא שמאי שיבדוק את המצב והנזק ויעביר אל השכנה גם את העובדות וגם את החשבון.

 

[פנתרית סגולה]

הבאתי שיפוצניק שבדק בדיקה ראשונה ואז דיבר עם השכנה (לאחר

שאבחן שהנזק בא מדירתה). באו שמאים מחברת הביטוח שלה וראו את הנזק בדירתי.
עכשיו הנזק רק מתרחב, השמאים כבר אינם, ואני תלויה בה שתטלפן לחברת הביטוח ותזמין אותם שוב, וכן תדווח שהנזילה אצלה שתוקנה כנראה לא תוקנה לגמרי. היא מתחילה להחמיץ פנים. אני נקטתי מראש בדרך של חביבות ידידותית ושיחות על כל מיני דברים, וגם ביקשתי בהצגה של "יאוש ילדותי" שהיא "תציל אותי". הגישה דיברה אליה מאד, והיא באמת התקשרה לביטוח שלה. עכשיו עליי להמשיך להיות חביבה ולפטפט איתה, כדי שתשלים את הטיפול בבעיה.

 

[פנתרית סגולה]

אני נעשית חסרת מנוחה כאשר פתרון בעיות הן בידי אנשים אחרים

ולא בידיי.

 

[כלנית כחולה1]

זה רק אומר שנחמדות וחיוך

עושים את העבודה. אבל השאלה היא מדוע כל כך קשה לך להיות נחמדה ולחייך!

 

[פנתרית סגולה]

קפצת למסקנות. לא קשה לי.

 

[פנתרית סגולה]

אבל הנה היא לא חוזרת אליי כבר כמה ימים