רציתי לדעת...
- פותח הנושא לירונט
- פורסם בתאריך
רפואת שיניים (איפה הסאקשן שלי?)
אהלן אהלן, אוקיי, אני לא יודע מה בדיוק את רוצה לדעת, אז אני פשוט אספר לך על הלימודים. כל דבר נוסף שתרצי, את מוזמנת לשאול. כמו-כן, יש כאן לינק לטורים שלי בIDF2000, שם אני מספר די הרבה ממה שעובר עליי. בקיצור, הלימודים ב"הדסה עין-כרם", הפקולטה לרפואת שיניים, הולכים ככה: 1. שנה א´ מוקדשת ברובה למקצועות כלליים, כמו כימיה על כל סוגיה, פיזיקה, מחשבים, סטטיסטיקה, ביולוגיה, וקורסים אחרים שהקשר ביניהם לבין הרפואה הקלינית די קלוש. עם ההתקדמות לסמסטר השני, מתחילים גם ללמוד היסטולוגיה, אנזימים, פיזיולוגיה וכו´, וזה כבר יותר מזכיר את העסק. (בשלב הזה אני נמצא עכשיו). אפילו מקבלים חלוק, ככה שכבר אפשר להצטלם ולהתלהב מהלוק. אגב, לחולים ב"הדסה" לא אכפת מי סטודנט ומי לא - כשעוברים לידם עם חלוק בדרך לכספומט, יש יראת כבוד מסוימת. את רוב הקורסים לומדים יחד עם "רפואה כללית" ובחלקם הגדול גם עם "מדעי הרפואה" ועוד כל מיני נספחים, ולפעמים מגיעים לכמויות של 300 איש בכיתה. לא נחמד, ויש מלחמה על הכיסאות, אבל זה לא נורא. גולת הכותרת מבחינת רפואת השיניים בשנה זו הם הקורסים "מבוא לבריאות הפה" ו"קריאה מדעית". שני הקורסים קלים ונערכים באווירה הסחבקית של החוג לרפואת שיניים. 2. השנים ב´ וג´ (פרה-קליניות) מוקדשות ללימודי כל מיני דברים שקשורים לרפואה (מעניינים יותר או פחות). הקורס הכי קשה וארוך הוא אנטומיה, שנמשך על פני שנה שלמה וכולל אינספור שיעורים ומעבדות דיסקציה. לנו ברפואת שיניים קל יותר - לא לומדים את פרק ה"גפיים". במקומו הוכנס קורס בשם "מורפולוגיה של הפה". בשנה השלישית נערך סמינר, שבו כותבים את עבודת הB.Sc (תואר ראשון ברפואה). 3. השנים הקליניות הן כיפיות מאוד, אם כי עמוסות, משום שהן כוללות את הסטאז´ בתוכן. ז"א שגם לומדים את כל ענפי רפואת השיניים, וגם מטפלים בחולים אמיתיים במרפאת הסטודנטים. בשנה השישית עושים עבודת D.M.D (דוקטור לרפו"ש) ונבחנים בבחינות הרישוי. בסך-הכל הלימודים ב"עברית" נחמדים יותר מאשר בבית-ספר לרפואת שיניים בתל-אביב. התלמידים מתגבשים לקבוצה מאוד כיפית מהר מאוד, אפילו לפני הלימודים (בשבוע האוריינטציה שנערך שבוע לפני פתיחת סמסטר א´). גם המרצים מפגינים יחס אנושי, נשארים בהפסקות ועושים הרבה יחסית למען הסטודנטים (ראיתי מקרים של מרצים שהגיעו לתמוך בהפגנת הסטודנטים לרפואה כנגד האגודה, ומרצה שהרגיעה בחיבוקים תלמידים היסטריים בזמן בחינה). בפקולטה לרפו"ש גם מתמנה לכיתה טיוטור, שאליו פונים חברי הועד בכל עניין שהוא. בקיצור, זהו. כל דבר נוסף שאת רוצה לדעת - את מוזמנת לשאול. ולדי רפו"שניק גאה, שנה א´, האוניברסיטה העברית
אהלן אהלן, אוקיי, אני לא יודע מה בדיוק את רוצה לדעת, אז אני פשוט אספר לך על הלימודים. כל דבר נוסף שתרצי, את מוזמנת לשאול. כמו-כן, יש כאן לינק לטורים שלי בIDF2000, שם אני מספר די הרבה ממה שעובר עליי. בקיצור, הלימודים ב"הדסה עין-כרם", הפקולטה לרפואת שיניים, הולכים ככה: 1. שנה א´ מוקדשת ברובה למקצועות כלליים, כמו כימיה על כל סוגיה, פיזיקה, מחשבים, סטטיסטיקה, ביולוגיה, וקורסים אחרים שהקשר ביניהם לבין הרפואה הקלינית די קלוש. עם ההתקדמות לסמסטר השני, מתחילים גם ללמוד היסטולוגיה, אנזימים, פיזיולוגיה וכו´, וזה כבר יותר מזכיר את העסק. (בשלב הזה אני נמצא עכשיו). אפילו מקבלים חלוק, ככה שכבר אפשר להצטלם ולהתלהב מהלוק. אגב, לחולים ב"הדסה" לא אכפת מי סטודנט ומי לא - כשעוברים לידם עם חלוק בדרך לכספומט, יש יראת כבוד מסוימת. את רוב הקורסים לומדים יחד עם "רפואה כללית" ובחלקם הגדול גם עם "מדעי הרפואה" ועוד כל מיני נספחים, ולפעמים מגיעים לכמויות של 300 איש בכיתה. לא נחמד, ויש מלחמה על הכיסאות, אבל זה לא נורא. גולת הכותרת מבחינת רפואת השיניים בשנה זו הם הקורסים "מבוא לבריאות הפה" ו"קריאה מדעית". שני הקורסים קלים ונערכים באווירה הסחבקית של החוג לרפואת שיניים. 2. השנים ב´ וג´ (פרה-קליניות) מוקדשות ללימודי כל מיני דברים שקשורים לרפואה (מעניינים יותר או פחות). הקורס הכי קשה וארוך הוא אנטומיה, שנמשך על פני שנה שלמה וכולל אינספור שיעורים ומעבדות דיסקציה. לנו ברפואת שיניים קל יותר - לא לומדים את פרק ה"גפיים". במקומו הוכנס קורס בשם "מורפולוגיה של הפה". בשנה השלישית נערך סמינר, שבו כותבים את עבודת הB.Sc (תואר ראשון ברפואה). 3. השנים הקליניות הן כיפיות מאוד, אם כי עמוסות, משום שהן כוללות את הסטאז´ בתוכן. ז"א שגם לומדים את כל ענפי רפואת השיניים, וגם מטפלים בחולים אמיתיים במרפאת הסטודנטים. בשנה השישית עושים עבודת D.M.D (דוקטור לרפו"ש) ונבחנים בבחינות הרישוי. בסך-הכל הלימודים ב"עברית" נחמדים יותר מאשר בבית-ספר לרפואת שיניים בתל-אביב. התלמידים מתגבשים לקבוצה מאוד כיפית מהר מאוד, אפילו לפני הלימודים (בשבוע האוריינטציה שנערך שבוע לפני פתיחת סמסטר א´). גם המרצים מפגינים יחס אנושי, נשארים בהפסקות ועושים הרבה יחסית למען הסטודנטים (ראיתי מקרים של מרצים שהגיעו לתמוך בהפגנת הסטודנטים לרפואה כנגד האגודה, ומרצה שהרגיעה בחיבוקים תלמידים היסטריים בזמן בחינה). בפקולטה לרפו"ש גם מתמנה לכיתה טיוטור, שאליו פונים חברי הועד בכל עניין שהוא. בקיצור, זהו. כל דבר נוסף שאת רוצה לדעת - את מוזמנת לשאול. ולדי רפו"שניק גאה, שנה א´, האוניברסיטה העברית
אוללה...
אוקיי אז ככה, מעבר לניסוח המשעשע אתה מתאר את זה די כאידיליה, אבל כל הקורסים המיותרים בעיניי (כמובן כל מה שאני חלילה עלולה שלא להנות ממנו הוא ההגדרה למיותר אם תהית...) הם הדברים מהם חששתי- פיזיקה סטטיסטיקה? במה חטאתי כולה רציתי קצת לקדוח, ולהנות מדימוי הרשעית עוקרת השיניים. לא סתם, בקיצור את מה שרציתי לשמוע אמרת ומעבר לזה אני מניחה שאני אגלה את כל השאר כשאני אהפוך לאחת מהסחבקייה המתוארת... ובכלל נראה לי ששווה לבוא רק בגלל החלוק הלבן שאני בטח אתפתה ללבוש בשעות הפנאי... thanx
אוקיי אז ככה, מעבר לניסוח המשעשע אתה מתאר את זה די כאידיליה, אבל כל הקורסים המיותרים בעיניי (כמובן כל מה שאני חלילה עלולה שלא להנות ממנו הוא ההגדרה למיותר אם תהית...) הם הדברים מהם חששתי- פיזיקה סטטיסטיקה? במה חטאתי כולה רציתי קצת לקדוח, ולהנות מדימוי הרשעית עוקרת השיניים. לא סתם, בקיצור את מה שרציתי לשמוע אמרת ומעבר לזה אני מניחה שאני אגלה את כל השאר כשאני אהפוך לאחת מהסחבקייה המתוארת... ובכלל נראה לי ששווה לבוא רק בגלל החלוק הלבן שאני בטח אתפתה ללבוש בשעות הפנאי... thanx
וולקאם טו דה סחבקייה../images/Emo101.gif
בסך-הכל אני רואה שההגדרות שלנו ל"מיותר" די זהות (אגב היום קיבלתי את הציון שלי בכימיה ו... שלא נדע מצרות! העיקר שעברתי...). כולנו רוצים קצת לקדוח, קצת לעקור ולעשות סתימות אמלגם (אגב אצלנו קוראים לזה "שחזור") ולקחת על זה המון כסף, אבל קודם צריך לקרוע את התחת. קצת הרבה לקרוע את התחת למען האמת. הדברים לא כל-כך אידילים כמו שהם נשמעים, אבל יש המון רגעים של כיף, ואני אישית נורא נהנה. עכשיו אענה גם לשאלה ששאלת את כבוד הרב דימיטרי שליט"א, שיש לי הכבוד לחלוק עמו את ספסל הלימודים. הבעיה מורכבת מכמה דברים: 1. אנשים חושבים שלהיות רופא שיניים ולטפל בפיות של אנשים זה מגעיל. כנראה שלא שמעו על תחומים נפלאים ברפואה כללית כמו פרוקטולוגיה, גסטרואנטרולוגיה או רפואת עור ומין. עכשיו זה מגעיל!!! ולטפל בפיות זה לדעתי הרבה יותר כיף, ובטוח יותר יצירתי. 2. רוב אלה שמגיעים לרפואת שיניים עושים את זה כעדיפות שניה, אחרי שלא התקבלו לרפואה כללית. מטרתם היא לנסות ולעבור לשנה שניה או שלישית ברפואה כללית (מה שמצריך ממוצע אסטרונומי). בגלל זה גם אחוזי הפרישה מרפו"ש בשנים הראשונות הם גבוהים מאוד - אנשים פשוט מתייאשים מלנסות להגיע לרפואה כללית, ואז שוקלים אם שיניים זה באמת מה שהם רוצים. חלקם מוצאים עצמם לאחר מכן מחפשים מקצוע חדש בגיל די מתקדם. הביקוש לרפו"ש מלכתחילה אינו גבוה כמו שהוא לרפואה - בסך-הכל זה נחשב פחות (בגלל שצריך סכם יותר נמוך להתקבל), וכן רוב האנשים מעדיפים לדחות את ההחלטה על ההתמחות שלהם לשלב יותר מתקדם. רפו"ש נועדה לכאלה שיודעים ששיניים זה מה שמעניין אותם. כמובן שגם כאן יש התמחויות שונות ומשונות, וגם רופא שיניים יכול למצוא את עצמו בסוף בתור כירורג לכל דבר (כירורגיית פה ולסת, עושים המון כסף המניאקים) או אפילו לעסוק במחקרים במיקרוביולוגיה. אז בקיצור, שווה לבוא, יש פקולטה חדשה ומצוידת בירושלים שמחכה רק לך!! ברוכה הבאה לסחבקייה, ול"הדסה"!!! ו... אל תשכחי להשתמש תמיד ב-SUCTION!!!
בסך-הכל אני רואה שההגדרות שלנו ל"מיותר" די זהות (אגב היום קיבלתי את הציון שלי בכימיה ו... שלא נדע מצרות! העיקר שעברתי...). כולנו רוצים קצת לקדוח, קצת לעקור ולעשות סתימות אמלגם (אגב אצלנו קוראים לזה "שחזור") ולקחת על זה המון כסף, אבל קודם צריך לקרוע את התחת. קצת הרבה לקרוע את התחת למען האמת. הדברים לא כל-כך אידילים כמו שהם נשמעים, אבל יש המון רגעים של כיף, ואני אישית נורא נהנה. עכשיו אענה גם לשאלה ששאלת את כבוד הרב דימיטרי שליט"א, שיש לי הכבוד לחלוק עמו את ספסל הלימודים. הבעיה מורכבת מכמה דברים: 1. אנשים חושבים שלהיות רופא שיניים ולטפל בפיות של אנשים זה מגעיל. כנראה שלא שמעו על תחומים נפלאים ברפואה כללית כמו פרוקטולוגיה, גסטרואנטרולוגיה או רפואת עור ומין. עכשיו זה מגעיל!!! ולטפל בפיות זה לדעתי הרבה יותר כיף, ובטוח יותר יצירתי. 2. רוב אלה שמגיעים לרפואת שיניים עושים את זה כעדיפות שניה, אחרי שלא התקבלו לרפואה כללית. מטרתם היא לנסות ולעבור לשנה שניה או שלישית ברפואה כללית (מה שמצריך ממוצע אסטרונומי). בגלל זה גם אחוזי הפרישה מרפו"ש בשנים הראשונות הם גבוהים מאוד - אנשים פשוט מתייאשים מלנסות להגיע לרפואה כללית, ואז שוקלים אם שיניים זה באמת מה שהם רוצים. חלקם מוצאים עצמם לאחר מכן מחפשים מקצוע חדש בגיל די מתקדם. הביקוש לרפו"ש מלכתחילה אינו גבוה כמו שהוא לרפואה - בסך-הכל זה נחשב פחות (בגלל שצריך סכם יותר נמוך להתקבל), וכן רוב האנשים מעדיפים לדחות את ההחלטה על ההתמחות שלהם לשלב יותר מתקדם. רפו"ש נועדה לכאלה שיודעים ששיניים זה מה שמעניין אותם. כמובן שגם כאן יש התמחויות שונות ומשונות, וגם רופא שיניים יכול למצוא את עצמו בסוף בתור כירורג לכל דבר (כירורגיית פה ולסת, עושים המון כסף המניאקים) או אפילו לעסוק במחקרים במיקרוביולוגיה. אז בקיצור, שווה לבוא, יש פקולטה חדשה ומצוידת בירושלים שמחכה רק לך!! ברוכה הבאה לסחבקייה, ול"הדסה"!!! ו... אל תשכחי להשתמש תמיד ב-SUCTION!!!
פרוקטולוגיה זה בהחלט יאמי...
אבל תחשוב כמה בן אדם כזה שמח, כשהוא יוצא לרחוב ורואה פנים של אנשים. והנה, כדרך אגב, בדיחה פרוקטולוגית: ערבי אחד מגיע לבי"ח "רמב"ם" לעשות הסרת טחורים בלייזר. ואז באמצע הפרוצדורה, שסה"כ אמורה להיות לא נעימה, הוא מתחיל לצחוק. הרופא שואל אותו "מה אתה צוחק?" אז הוא אומר: "אני צוחק מזה שהחשמל הגיע לתחת שלי לפני שהגיע לכפר שלי!!!". וחוץ מזה, יש מקצועות רפואיים עוד פחות נחמדים. קרוב אחד שלי (שגר כרגע באירופה) הוא מומחה לרפואה משפטית...
אבל תחשוב כמה בן אדם כזה שמח, כשהוא יוצא לרחוב ורואה פנים של אנשים. והנה, כדרך אגב, בדיחה פרוקטולוגית: ערבי אחד מגיע לבי"ח "רמב"ם" לעשות הסרת טחורים בלייזר. ואז באמצע הפרוצדורה, שסה"כ אמורה להיות לא נעימה, הוא מתחיל לצחוק. הרופא שואל אותו "מה אתה צוחק?" אז הוא אומר: "אני צוחק מזה שהחשמל הגיע לתחת שלי לפני שהגיע לכפר שלי!!!". וחוץ מזה, יש מקצועות רפואיים עוד פחות נחמדים. קרוב אחד שלי (שגר כרגע באירופה) הוא מומחה לרפואה משפטית...
המממ... פרוקטולוגיה זה איכס!
אז ככה- עם הרגעים הלא כיפיים אני מניחה שאוכל להשלים לאחר 12 שנות שיעבוד (שבאות לקיצן עוד שבועיים דרך אגב ומחיאות כפיים + זרי פרחים מושלכים לעברי ברקע...) 1. כרגע זה לא מגעיל אותי כל הקטע של העיסוק עם פיות של אנשים ואני גם די בונה על העובדה שיש את הכפפות הלבנות המעצבנות שמשאירות טעם מציק בפה והמסכה שלא צריך לפרט בדבר חשיבותה וכמובן שעל הכל מתעלה החלוק המדובר שיעלה לי את האגו כל כך עד שאני אתפתה להשתטח אפיים לפני עצמי... מעבר לזה תמיד יש את השמחה לאיד כשאני חושבת על זה שאני לא אצטרך להתכופף אפילו כדי להביט חלילה אם החוקן שאני לא אצטרך לדחוף אף פעם לאף אחד מגיע למקור היעד כך שיתרונות בהחלט יש כאן... 2. בקשר לעדיפות.. שלחתי את הטפסים ורשמתי את זה בתור עדיפות ראשונה אבל זה לא נעשה אחרי השקעת מחשבה או משהו כזה. התחום אחר של הרפואה אני לא מעוניינת לעסוק מהסיבה היחידה שאני יודעת שאני לא אוכל לחיות עם עצמי אם אני אעשה טעות או משהו כזה וגם אני לא יודעת איך אני אתמודד עם לב פועם בפרצוף שלי... אפשרויות אחרות הן ביולוגיה- אבל אני רוצה הוקרה כמו פרס נובל או משהו שקלושים סיכויי להשיג , פסיכולוגיה- שזה די לטחון תיאוריות שאחרים כבר החליטו שהן נכונות וסתם לשפוט אנשים לפי זה - אבל מצד שני חצי מהעולם תמיד יהיה דפוק כך שזה קור פרנסה די מבטיח, ואדריכלות- שזה פשוט משהו שנראה לי שאני אוכל להנות ממנו אבל עוד פעם בא הקטע של פיזיקה וחישובים חישובים חישובים וזה לא בשבילי אחרי 5 יחידות מתמטיקה אני מרגישה שתרמתי את חלקי לאומה ושמגיע לי איזה חסידת אומות עולם לפחות...
אז ככה- עם הרגעים הלא כיפיים אני מניחה שאוכל להשלים לאחר 12 שנות שיעבוד (שבאות לקיצן עוד שבועיים דרך אגב ומחיאות כפיים + זרי פרחים מושלכים לעברי ברקע...) 1. כרגע זה לא מגעיל אותי כל הקטע של העיסוק עם פיות של אנשים ואני גם די בונה על העובדה שיש את הכפפות הלבנות המעצבנות שמשאירות טעם מציק בפה והמסכה שלא צריך לפרט בדבר חשיבותה וכמובן שעל הכל מתעלה החלוק המדובר שיעלה לי את האגו כל כך עד שאני אתפתה להשתטח אפיים לפני עצמי... מעבר לזה תמיד יש את השמחה לאיד כשאני חושבת על זה שאני לא אצטרך להתכופף אפילו כדי להביט חלילה אם החוקן שאני לא אצטרך לדחוף אף פעם לאף אחד מגיע למקור היעד כך שיתרונות בהחלט יש כאן... 2. בקשר לעדיפות.. שלחתי את הטפסים ורשמתי את זה בתור עדיפות ראשונה אבל זה לא נעשה אחרי השקעת מחשבה או משהו כזה. התחום אחר של הרפואה אני לא מעוניינת לעסוק מהסיבה היחידה שאני יודעת שאני לא אוכל לחיות עם עצמי אם אני אעשה טעות או משהו כזה וגם אני לא יודעת איך אני אתמודד עם לב פועם בפרצוף שלי... אפשרויות אחרות הן ביולוגיה- אבל אני רוצה הוקרה כמו פרס נובל או משהו שקלושים סיכויי להשיג , פסיכולוגיה- שזה די לטחון תיאוריות שאחרים כבר החליטו שהן נכונות וסתם לשפוט אנשים לפי זה - אבל מצד שני חצי מהעולם תמיד יהיה דפוק כך שזה קור פרנסה די מבטיח, ואדריכלות- שזה פשוט משהו שנראה לי שאני אוכל להנות ממנו אבל עוד פעם בא הקטע של פיזיקה וחישובים חישובים חישובים וזה לא בשבילי אחרי 5 יחידות מתמטיקה אני מרגישה שתרמתי את חלקי לאומה ושמגיע לי איזה חסידת אומות עולם לפחות...
למה לא...
אמרת קודם?! יש לך מושג בערך במה זה כרוך? כי מה שמעניין אותי יותר זה הקטע של עיצוב פנים אבל אני יודעת שצריך את הבסיס שדובר עליו כי בדר"כ זה בא כ"אדריכלות ועיצוב פנים" מה גם שלא בא לי להיתקע בהרצאות של שעות על גבי שעות על כל מיני כנסיות גותיות והפאר והרוחניות שהן מייצגות... אני חושבת שהדבר שמקשה עליי להחליט זה שפתאום אני אגיע ללימודים ואני אגלה שזה לא בדיוק מה שחשבתי כי רצון ללמוד יש לי והמון ואני גם מסוגלת לעשות את הלא ייאמן ולהנות מזה, עד שזה מגיע לנק´ הקריטית שבה דברים ייהפכו לפשוט לא מעניינים.... אז מה בעצם כן דורשים ממני לימודי הארכיטקטורה ובמה זה מתבטא?
אמרת קודם?! יש לך מושג בערך במה זה כרוך? כי מה שמעניין אותי יותר זה הקטע של עיצוב פנים אבל אני יודעת שצריך את הבסיס שדובר עליו כי בדר"כ זה בא כ"אדריכלות ועיצוב פנים" מה גם שלא בא לי להיתקע בהרצאות של שעות על גבי שעות על כל מיני כנסיות גותיות והפאר והרוחניות שהן מייצגות... אני חושבת שהדבר שמקשה עליי להחליט זה שפתאום אני אגיע ללימודים ואני אגלה שזה לא בדיוק מה שחשבתי כי רצון ללמוד יש לי והמון ואני גם מסוגלת לעשות את הלא ייאמן ולהנות מזה, עד שזה מגיע לנק´ הקריטית שבה דברים ייהפכו לפשוט לא מעניינים.... אז מה בעצם כן דורשים ממני לימודי הארכיטקטורה ובמה זה מתבטא?
מה שארכיטקטים עושים ../images/Emo82.gif
זה לתכנן מבנים יותר במובן "לסדר" אותם. כלומר, התפקיד של הארכיטקט הוא לקבוע מידות ומיקום לחדרים,מדרגות,מסדרונות,קירות,צנרת,מעליות,חשמל, מים,גז,טלפון,מקלטים וכו´ ; הלימודים כוללים המון לימודי עיצוב מצד אחד, והמון לימודים פרקטיים של "איך לעשות מה", למשל, תריסים-אז יש תריסים כאלה,כאלה וכאלה שעושים כך וכך וכך... אחר כך בא המהנדס שתפקידו לשבור את הראש ולהחליט איפה יהיו קורות ואיפה בלוקים, איזה עובי פלדה להשתמש לזיון הבטון, איזה עומק לעשות את קיר התמך וכו´.
זה לתכנן מבנים יותר במובן "לסדר" אותם. כלומר, התפקיד של הארכיטקט הוא לקבוע מידות ומיקום לחדרים,מדרגות,מסדרונות,קירות,צנרת,מעליות,חשמל, מים,גז,טלפון,מקלטים וכו´ ; הלימודים כוללים המון לימודי עיצוב מצד אחד, והמון לימודים פרקטיים של "איך לעשות מה", למשל, תריסים-אז יש תריסים כאלה,כאלה וכאלה שעושים כך וכך וכך... אחר כך בא המהנדס שתפקידו לשבור את הראש ולהחליט איפה יהיו קורות ואיפה בלוקים, איזה עובי פלדה להשתמש לזיון הבטון, איזה עומק לעשות את קיר התמך וכו´.
האמת...
האמת, גם אני הייתי הולך בכיף לארכיטקטורה, או תקשורת, או כל דבר אחר מבין עשרות הדברים שמתאימים לי כמו כפפה ליד. אבל מה - בחרתי להיות רופא שיניים, בין השאר בשביל להרגיש שאני עוזר למישהו במה שאני עושה. כמובן שגם השיקול שהעלית נכנס פה חזק - אין לי את העצבים המתאימים להתמודד עם מקרי מוות, ולכן הלכתי לתחום הזה, שרוב מקרי המוות בו הם בקרב הרופאים עצמם (בלי צחוק, אחוז ההתאבדויות הכי גבוה!!!). ביולוגיה - טוב, תשמעי, ביולוגיה של האדם זה מאוד מאוד מעניין, אבל כל שאר החלקים שלה לא משהו. הקטע עם הכי הרבה אקשן שם זה כשמנתחים כריש בזמן הלימודים, וכל השאר - הגדרות צמחים וזה, והפגנות של ירוקים ליד הפקולטה. ואגב, תמיד אפשר לשלב. אפשר לחקור את השפעת העיצוב הפוסטמודרני על מחלות הנפש, לדוגמא, במסגרת איזה Ph.D קטן בפסיכיאטריה. ותחשבי על זה...
האמת, גם אני הייתי הולך בכיף לארכיטקטורה, או תקשורת, או כל דבר אחר מבין עשרות הדברים שמתאימים לי כמו כפפה ליד. אבל מה - בחרתי להיות רופא שיניים, בין השאר בשביל להרגיש שאני עוזר למישהו במה שאני עושה. כמובן שגם השיקול שהעלית נכנס פה חזק - אין לי את העצבים המתאימים להתמודד עם מקרי מוות, ולכן הלכתי לתחום הזה, שרוב מקרי המוות בו הם בקרב הרופאים עצמם (בלי צחוק, אחוז ההתאבדויות הכי גבוה!!!). ביולוגיה - טוב, תשמעי, ביולוגיה של האדם זה מאוד מאוד מעניין, אבל כל שאר החלקים שלה לא משהו. הקטע עם הכי הרבה אקשן שם זה כשמנתחים כריש בזמן הלימודים, וכל השאר - הגדרות צמחים וזה, והפגנות של ירוקים ליד הפקולטה. ואגב, תמיד אפשר לשלב. אפשר לחקור את השפעת העיצוב הפוסטמודרני על מחלות הנפש, לדוגמא, במסגרת איזה Ph.D קטן בפסיכיאטריה. ותחשבי על זה...
).Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.