רצח במשפחה

pcp1

New member
עדיין אחוז הרצח במשפחה אצל

הערבים יותר גבוהה
 
כן אני רואה את זה...

אישה: משה... בעל: מה? אישה: אני רוצה להתגרש. בעל: שמאלנית מסריחה ששוכבת עם ערבים! *יריה* שמעת פעם על הוצאת נושא מהקשרו? רגע על מה אני מדבר, אתה בכלל הוצאת דוקטורת בתחום. איך היה ללמוד באותה כיתה עם מרזל והחבר'ה?
 

סלוניק

New member
לא הכיבוש הוא הגורם המשחית,

אך המצב הגיאו-פוליטי (שהכיבוש הוא חלק עיקרי בו) המחייב את ישראל להיות חברה צבאית בהנהגת גנרלים הוא לא בריא מוסרית ונפשית לחברה. כפי שצויין כאן בעבר, החברה הישראלית היא החברה המובילה בעולם מבחינת אחזקה ונגישות לנשק. זו גם הדמוקרטיה היחידה בעולם בה אחוז נכבד כל כך מצעיריה מבלה את גיל 18-21 בפעולות אלימות (הכוונה בביטוי "אלימות" איננה ליצוק משמעות פוליטית לעניין, כי אם לתאר פעולות המחייבות אופי אלים או כוחני, דוגמת פעולות שיטור, פשיטות, וכו'). אז אולי ההווי שנוצר הוא לא הגורם לאלימות בחברה (מן הסתם אני משער שגם בסקנדינביה יש רצח במשפחה) אבל יש לו חלק נכבד בדרדור.
 
נכון

ישראל שונה ממדינות 'מערביות' אחרות בהווי ובהסתכלות החברתית אבל בעיקר מתוך הכרח של הנסיבות הקיימות. מהנתונים שהלוחם האמיץ(והדגול והנערץ והעשוי ללא חאט) אפשר להסיק רק עובדה אחת- מרבית הרוצחים היו בעלי נגישות גבוה לנשק, וזה דבר שאכן מעיד שכשיש את האמצעי כבר הרבה יותר קל לממש איומים... דוגמה שמדגישה את זה היא שיעור ההתאבדויות הגבוה בקרב חיילים צעירים- זה לא בהכרח אומר שהצבא הרג אותם(מי שבאמת רוצה לברוח ולחיות פשוט עורק או מוציא 21 נפשי) זה רק אומר שהצבא סיפק להם את הדרך הקלה ביותר לבצע את מה שלפעמים שמרו עוד מהתיכון או מהבית(המון התאבדויות התרחשו ממש זמן קצר אחרי קבלת הנשק). ואתה צודק, גם בסקנדינביה יש אלימות ורצח במשפחה ואפילו בעיה קשה של נשים מוכות.
 

סלוניק

New member
לגבי התאבדויות,

לפי טענות צה"ל לפחות, השיעור דומה בכל צבאות העולם. יש בכך אלמנט של נגישות לנשק אבל גם ביטוי לתחושה שנוצרת פעמים רבות כתוצאה מן השירות - שביזות, בידוד חברתי, תחושה של אורח חיים כפוי, וכן הלאה. מובן שהתנאים היו טבועים באותם חיילים עוד קודם לכן (אתה צודק - מרבית ההתאבדויות מתרחשות בחצי השנה הראשונה לשירות), אך ההווי הצבאי רק מגביר את הניכור וגורמי הנפש הצה"ליים אמנם השתפרו לאורך השנים אבל עדיין לא הגיעו לכדי רמה שמספיקה למנוע מ-40 חיילים להתאבד בכל שנה (שזה נתון מדהים בפני עצמו - יותר גבוה מחיילים שנהרגו במהלך פעילות מבצעית ותאונות דרכים גם יחד). בכל אופן אני סבור גם בשל ההתאבדויות וגם בשל מקרי האלימות במשפחה או מקרים כמו זה של נתן עדן זאדה כי זה מלמד על כך כי אולי מדיניות חלוקת הנשק בצה"ל היא פזיזה מדי. אפשר להתווכח האם יש להיות בררניים יותר בחלוקה או אף להפסיק את גיוס החובה ולקצץ בתקנים (הנושא היה בדיון בפורום לפני כחודש), אבל אנחנו הרי יוצאים מנקודת הנחה שהתקנים של חיילים נושאי נשק יהיה גבוה בהרבה כל עוד המצב הביטחוני נשאר כמות שהוא מאשר במצב של יחסי שלום. חשוב לציין - לא רק הנגישות לנשק מביאה לסיכון כי אם גם החשיפה היומיומית לאלימות. אין זה אומר שפעילויות צה"ליות המחייבות אלימות בהכרח אינן לגיטימיות, אך ההשלכות הנפשיות עשויות להיות קשות. דוגמאות עבר כמו מאיר הר ציון, כושי רימון או דניאל עוקב מדגימות זאת.
 
אתה מדבר כבר על פאן פסיכולוגי

וכן- הצבא הוא מסגרת מאוד קשה ומעיקה(מי כמוני יודע, לפני שבוע גרסתי את החוגר) ויש בה מכדי הגברת תחושת היאוש והשביזות ולחייל שקופא מקור 8 שעות במגדל לפתע הנשק נראה חבר הרבה יותר טוב... לצערנו הצבא הוא הכרח קיומי ועל כן אנו משרתים בו בין אם אנו רוצים לבין אם לא. הבעיה בהיבט החיצוני כלפי צה"ל זה מאנשים שבחייהם לא ידעו מה הוא צבא ולוקחים את דוגמת הטירונות מ'פול מטאל ג'אקט' כעובדה שכך מתנהל הצבא- הכשרת אנשים 'לרצוח ולרצוח ולרצוח' בשטיפת מוח חזקה כפי שראמאלאגה כבר הציג זאת בפורום. זו הגזמה טוטאלית, התנשאות כלפי החיילים והצבא וסילוף האמת.
 

סלוניק

New member
וודאי שהצבא לא מחנך לרצח.

נהפוכו - הצבא מחנך ומטיף ללא הרף לחשיבה והטלת ספק, החל מן השלב הראשון של הגיוס. הבעיה לא נובעת מן החינוך הצבאי אלא מאותו גורם שציינת - של שביזות ושחיקה. הוא עלול להוביל לאלימות של חייל כלפי עצמו, או במקרים אחרים להתפרצות אלימה כלפי פלסטיני במחסום. כך למשל חיילים משועממים המעבירים את יומם בתצפית ממגדל 24 שעות בשבוע לעיתים מוציאים את התסכול שלהם באלימות (ברמות שונות כמובן) כנגד פלסטינים. הדוגמה הזו אפילו התבטאה בכך שבמהלך השנים האחרונות אירעו מאות מקרים של דיווחים כוזבים על ירי משכונות פלסטיניות בכדי לשבור את השעמום ולהשיב אש למקומות הירי (הנתון מתוך "המלחמה השביעית", עמוס הראל). אגב, ישנם לא מעט בני נוער שמעוניינים להגיע ליחידות בעלות אופי לוחם או שיטורי כמו מג"ב לדוגמה דווקא בשל המוניטין של הפעלת האלימות היתרה. והיות המס' שלהם הוא לא קטן כל כך, כנראה שזה אומר שהחברה הישראלית מקבלת את האלימות הזו כמובנת או מקובלת.
 
כן, מסכים עם הדברים

זה לא ממש מפתיע כשאתה רואה ביום כיפור איך אוהדים של בית"ר באים להתנצל בפני עבאס סואן ומדגישים שזה לא אישי, זה סתם בגלל שהוא ערבי... ויותר מאוחר כשסואן מנסה להסביר שחייבים לשאוף להפסקת הקללות רואים אותם מגחכים עליו ואומרים 'אין, כדורגל בלי קללות ואלימות זה לא קיים ולא יתקיים!' ואיש אינו פוצה פיו בבית"ר. יותר מאוחר יבוא ההסבר שנהמות הקופים ושירת ה'טועמה אתה מחבל' נעשו בסך הכל על ידי קומץ אוהדים... כן, קומץ שמילא חצי מהאיצטדיון. אז אין ספק שהאלימות בחברה הפכה כבר לתופעה מושרשת.
 

סלוניק

New member
זכור לי בהקשר הזה גיליון של המדור

הסאטירי לשעבר - "דבר אחר", שיצא לקראת שנת 2000 וכלל בחובו התייחסות צינית לאירועי ההיסטוריה. בין היתר גם כתבונת על העלאת ז'אן דארק למוקד וכיתובית קטנה: "הנהלת בית"ר ירושלים- מדובר רק בקומץ קטן של אוהדים".
 

5EDEN50

New member
חינוך מהגן בנושא ואהבת את ריעך כמוך

מה שישראל צריכה באופן דחוף זה להכניס יותר שעת חברה בנושא סבלנות וסובלנות בן העמים ובנינו לבין עצמינו, החל מגני ילדים ועד לכיתות יב בתיכון ולארגן סימנרים לגננות ולמורים בנושאים כיבוד האדם באשר הוא אדם ללא הבדל של דת גזע או לאום. זה בכללי .
 

ערןממ

New member
מהדמיון הפרוע

ידוע שמצב הנשים הערביות טוב בהרבה יותר ממצב הנשים היהודיות. ידוע שיחס החברה הערבית כלפי הנשים ראוי לחיקוי בייחוד אצלנו, היהודים. מאיפה הוא הביא את הנתון ההזוי שרצח נשים ערביות גבוה מרצח נשים יהודיות? הוא כנראה מדמיין את הנתון הזה.
 
למעלה