והחלום בגרסה המלאה...
יפה מאוד אהבתי את הפענוח וכאשר אני חושבת על זה באמת זה מסמל על כל מני מחשבות שהיו לי באחרונה. והנה החלום באורך מלא: 11.30.02 חלמתי שאני נכנסת הביתה ואני רואה טיפת דם סמיך בקצה של השולחן מהעץ חום כהה, אני מביטה למעלה ומחפשת מאיפה הדם נוזל, לאט לאט התחלתי להבין שאחותי נרצחה אבל בשום מקום לא הצלחתי למצוא את הגופה שלה. התקשרתי מיד לאמא שלי שתבוא והיא באה מהר. לא ידענו מה לעשות ולמי להתקשר, היא יעצה לי להתקשר לשכנים בקיבוץ ובמיוחד לשכנה שגם אצלה נרצחה מישהי אז אולי היא תדע מה עושים. הזמנו מישהו שיעזור בנקיון של הבית ובנתיים הזזנו את השולחן לפינה וניקינו טוב טוב חלק מהרצפה ואז נזכרתי שאולי לא כדאי לנקות כדי שיהיה אפשר למצוא ראיות כמו טביעות אצבעות ושערות, בנתיים הרבה אנשים הצטופפו בבית ושאלתי אם כדאי להתקשר למשטרה למרות שעדיין לא מצאנו את הגופה, כולם ענו לי שלא צריך, חוץ משחור עור אחד שעזר לנו לנקות שאמר שאולי כדאי להתקשר, אז הרמתי טלפון ל 911 ולא ידעתי בדיוק איך להגיד באנגלית את מה שרציתי אז נתתי לשחור עור לדבר איתם והוא אמר משהו לא קשור אז לקחתי את הטלפון בחזרה ושאלתי אותם אם צריך לנקות את הדירה או לא בשביל הראיות למרות שעוד לא מצאנו את הגופה, אז אם אישרו לי ואמרו שאפשר לנקות אבל בכל זאת שאלתי את אמא שלי איך ימצאו את הרוצח, היא ענתה שיתפסו אותו אז אמרתי לה שבכל זאת אולי כדאי למצוא שערות בשביל אח"כ, אנחנו ידענו בלב שהיא מתה והגופה שלה כנראה באחת המגרות של השולחן, היא אמרה שאפשר להכניס את הסמרטוט רצפה לשקית ולהביא להם בתור ראיה ושאולי גם יש ראיות במטבח של מאבק, בנתיים יצאתי החוצה והסתכלתי על הבית מרחוק, הבית היה לבן בשורה של בתים והדשא היה ירוק, פתאום הבנתי שאני רואה את הכל מנקודת המבט של הרוצח, אני מסתכלת על פתח הבית מרחוק ורואה את אחותי יוצאת החוצה עם כלב קטן דומה לפודל בצבע לבן קרם, היא זורקת לו מקל, ואז היא הולכת להביא את הכלב והיא מרימה אותו על הידיים, ואז פתאום הרוצח מתקרב אליה, אני נשארת באותו מקום שהוא עמד ואני רואה אותו נותן לה מכה בראש וסוחב אותה לבית שם הוא רוצח אותה בם קר. נכנסתי הביתה, היו עוד הרבה אנשים ושמו רדיו עם מוזיקה חזקה ואני כל כך התעצבנתי שלאף אחד לא אכפת, כל אחד מדבר בכל רם כאילו זה מסיבה ישבתי איתם על הספב בחדר הסמוך והייתי מאוד עצבנית שכל אחד שם מספר לי משהו מהחיים שלו אחד מהם אמר לי שיש לו 3 נשים עד שתפסתי את עצמי מרימה את הקול שלי על כולם וצעקתי עליהם ופניתי לבחור הזה אמרתי לו לא אכפת לי יש לך שלוש נשים ובכלל למה התחתנת עם שניים, ולכל אחד הערתי על הבעיה שלו. הלכתי לכבות את הרדיו או להנמיך וגרשתי משם את כולם, נשארתי לבד עם אמא שלי בחיפוש, כל הזמן הראש שלי היה מודאג ולא האמנתי שזה באמת קורה לי. ולא יכול להיות שהיא מתה, נזכרתי בחלום שהיה לי בילדות שבו אני והיא עובדות עם מעדר בקיבוץ ואני בטעות עורפת לה את הראש והראש שלה מדבר אלי, זה היה גם חלום מזעזע כי הוא נראה לי כל כך אמיתי. ואז חשבתי שהחלום הזה באמת התממש. בנתיים התחלתי לפתוח את המגרות ולפרק אותם מהשולחן, ולא מצאתי כלום רק עמוק בתוך השולחן בקצה ראיתי עוד דם. באותו זמן אפרת אחותי הגדולה ישבה בחדר השני ליד שולחן היה טיפה חשוך והיא כתבה משהו, היא התעלמה מהחיפושים שלנו ולא באה לעזור. אני הייתי כל כך במתח ובפחד למצוא אותה וגם מסוקרנת לראות איך היא נראת. אחרי שהוצאתי שלוש מגירות אמא שלי הסתכלה במגירה הרביעית והאחרונה שנשארה בשולחן ודיי התבעסתי כי רצתי מאוד למצוא אותה בעצמי. היא היתה במגירה עם הרבה קוביות קרח, קראתי לאחותי הגדולה שתבוא לראות כי מצאנו אותה אבל היא התעלמה והמשיכה בשלה. בנתיים אמא שלי נגעה בגופה בפנים בדאגה וניסתה להעיר אותה הזיזה לה את הידיים אבל היא זזה כמו ג´לי בלי עצמות ובלי רוח חיים, הסתכלתי עליה, היא היתה כל כך יפה היא לבשה מכנסיים קצרות מאוד וחולצת בטן שקופה עם כפתורים קשורה למותניים וחזיית פוש אפ, היא נראתה כמו דוגמנית, נגעתי לה בפנים רציתי שהיא תתעורר. שאלתי את אמא אם כדאי לצלם בשביל המשטרה ובשביל אבא שיראה איך מצאנו אותה, היא ענתה בחיוב אבל בגלל שהיה חשוך מדי בחדר בשביל לצלם אמא שלי סחבה אותה לחדר כניסה ששם היה יותר אור. אמא הניחה אותה על הרצפה ואז ראיתי שיש עליה עוד דם ונמלים בחלק הימני של הראש וברגל. ידעתי שכשאני אספר לאבא שהיא מתה אז הוא יהיה מאוד עצוב אולי יותר מאיתנו ולא ידעתי איך לספר לו את זה. הסתכלתי מבעד למצלמה וחיפשתי זוית טבה לצילום קראתי לאחותי בשמה והיא הזיזה את הראש והסתכלה עלי חזק בעיניים מאוד נבהלתי לרגע חשבתי שהיא מתעוררת אבל היא היתה בעולם שלה ולא היתה שום תקשורת ביננו. קראתי לה שוב והיא הסתכלה קדימה (לא אלי)בחיוך והתרוממה עם הידיים לפנים כאילו שמשהו מושך אותה, כאילו שהיא בובה ומישהו מושך אותה בחוטים, אמא אמרה שזה רק העצבים שלה שעובדים עכשיו אבל היא לא שומעת ולא רואה אותנו, היא נראתה כאילו היא חיה בעולם משלה ואין תקשורת ביננו, זה היה כל כך מעיק. לא האמנתי שהיא מתה והחלום היה כל כך אמיתי ומציאותי בשבילי עד שהתעוררתי.