רצון לעצמאות

[רונית י]

רצון לעצמאות

הילד שלי בן 3 וחצי. כבר מגיל שנתיים ומשהו הוא אוהב מאוד לעזור בבית, מביא דברים לשולחן (לא שבירים), עוזר בפינוי הזבל, לוקח בגדים לכביסה, מכין איתי אוכל במטבח, עוזר עם התינוקת. באמת ילד מקסים. עכשיו גם בענייניו הוא רוצה לטפל בעצמו. אבל מה עושים שהוא מצחצח שיניים גרוע? או מסתרק ונראה כאילו לא הסתרק בכלל (יש לו שיער ארוך). אני מאפשרת לו לעשות לבד ואז אני אומרת לו "אני אצחצח עוד קצת" והוא לא מוכן, מחזיר את המברשת למקום ומאוד מאוכזב אם מבצעים משהו בכח (בצדק, וזה לרוב לא קורה). אנחנו כמובן מעודדים אותו לעזור או לעשות דברים לבד כמו שהוא רוצה ומשבחים אותו אבל רוצים גם שיתן לנו לעשות מה שהוא לא יכול לבד. איך מתמודדים עם זה? עד שהוא כמובן יצליח לעשות הכל בעצמו.

 

[אמא עמיתית]

ממש מבינה אותך,מתמודדת עם תופעה זהה

עמית שלי גם הוא עצמאי

מאד מאד עצמאי. אני החלטתי לא להלחם:אם הפעם הוא לא צחצח את השן השניה בצורה הכי טובה,אז בפעם הבאה הוא יצחצח אותה לא יקרה כלום.לא יסתרק ,תדאגי לסרק אותו אחרי מקלחת(אם הוא מרשה) ולנסות לאסוף לקוקו רפוי. בקיצור:אם לא מדובר על דברים מסכנים,לא נלחמת. שמחה על כל זיק של עצמאות שהוא מפגין. <שמחה שבאת לבקר,את מוזמנת להשאר>

 

[רונית י]

תודה ../images/Emo13.gif

אני מבקרת יותר, כותבת פחות. אני באמת מאפשרת לו כמה שיותר, גם מצחצחת מולו כדי שילמד איך מצחצחים נכון אבל עדיין הייתי רוצה לעשות עוד קצת שייצא יותר טוב ובאמת אני מסרקת אותו אחרי המקלחת אז השיער בבוקר נראה סביר גם בלי תסרוקת של ממש. אני מבינה שזה שלב כזה בו השאיפות גדולות והיכולות עדיין יכולות של גיל 3.

 

[אמא עמיתית]

הם חושבים שהם גדולים

אני טוענת שהם עוברים עכשיו את גיל ההתבגרות.

 

[בוליפלג]

ובכן..

העצמאות שלהם, כאמור, מבורכת ומהווה שלב חשווווב מאד

כדי שאפשר יהיה 'לחיות' ביחד, עם העצמאות ועם הצורך לקיים חלק מהפעילויות באופן משביע רצון, תוכלי לכונן הרגלים שיהיה בהם כעין 'הסכם', הכוונה היא: אם צחצוח שיניים בערב הוא משמעותי יותר בעינייך לעומת צחצוח בבוקר - אזי סכמי איתו ובהסכמתו ש: בבוקר הוא מצחצח לבד, ובערב אתם מצחצחים ביחד - הוא מחליט מי ראשון (את או הוא). ברגע שאת נותנת לו אפשרות בחירה בתוך הסיטואציה - סביר להניח שיהיה גם שיתוף פעולה. ככל שתכניסי בחירה, כך יהיה מקום גם לעצמאות וגם לידע והכישורים שאת רוצה לתת לו. (כלים). אך שידע מה עומד לקרות מראש. לשוחח אחה"צ על מה שיהיה בערב - היכן יש לו עצמאות בלעדית והיכן אמא או אבא מתערבים.. סידור שיער - בבוקר (אמא עוזרת, הוא בוחר את הגומיה - אם אוספים לקוקו) ובערב אחרי מקלחת - הוא מסתרק... בכל מקרה- כל לוחמה היא מיותרת. (אם כרגע קשה לנהל מו"מ, אולי נכון יותר יהיה לעזוב ולאפשר את העצמאות 'פרועה'(שיער) כמה שתהיה, מאשר 'לסרס' - במובן המערכב של המילה). בהצלחה

 

[טליולי]

לגבי צחצוח השיניים ../images/Emo152.gif

אצלנו אותה הבעייה - רוצה לצחצח רק לבד ויותר מלקקת את המשחה מאשר מצחצחת.

רופאת השיניים שלה אמרה לנו שבבוקר ניתן לה לבד כי זה פחות קריטי וטוב גם כדי להקנות הרגלים נכונים ותחושה של עצמאות בצחצוח השיניים אבל לפני השינה להתעקש ולא לוותר לה. היא דווקא קיבלה את זה די בסדר ויודעת שבבוקר

היא מצחצחת ובערב

אנחנו. אגב, לפעמים מצליחים לעשות לה "וידוא הריגה"

של החיידקים בבוקר כשאני אומרת לה שאני רואה את קריוס ובקטוס על השן שלה ואני אעזור לה לתפוס אותם, משום מה זה נורא מצחיק אותה...

 

[בוליפלג]

גם אצלינו מרדף הקריוסים עובד../images/Emo6.gif

 

[מירי7676]

גם אצלנו אותו דבר בן 3 וחשבתי שרק אצלי

העצמאות באה כל כך מוקדם,הוא לא מוכן שאני יעשה עבורו כלום גם עם מדובר בנעילת נעלים ,ובהלבשת מעיל הוא אומר תמיד את המשפט "אני לבד לא אמא" ולפעמים אני נכנסת איתו לעימותים בגלל חוסר בזמן וזה עולה לי בבכי נוראי מצידו כמו בבוקר שאני ממהרת והוא רוצה לבד להלביש את המעיל והכובע לפני שיוצאים. ויש עוד דבר אחד שהוא מתאכזב בקלות ומתחיל לבכות עם הוא לא מצליח לבצע פעולה כלשהי,הוא לא מנסה שנית,עוזב הכל באותו שניה ובוכה בכי היסטרי,זה קורה אצלכן גם כן? אשמח לדרכי התמודדות כלשהן ועזרה .מירי.