רצוי לקרוא

רצוי לקרוא

שלום אני יתום צהל (אבא שלי נהרג בצבא) מאז שאני ילד קטן. אני היום בן 17 ואבא שלי נהרג כאשר הייתי בן 3 למרות מה שחושבים אני זוכר וזוכר אותו טוב. אני עדיין בוכה בלילות ללא שינה וקשה עדיין להתגבר לפני כמה זמן פניתי לסם אבל אני בחוץ כבר אז לא נדבר על זה. אני הולך לפסיכולוג מגיל 6 והוא אומר שצריך להמשיך. לפעמים אין רצון להמשיך אבל חייבים לפני כמה שבועות הייתה אזכרה. החיים קשים בלי אבא אני מרגיש שונה מאחרים ויש תחושה של פספוס. לכל מי שנמצא במצבי אני רוצה לחזק את ידכם אוהב אותכם ש
 

little bony

New member
יש לנו מקרה דומה..

גם אני יתומת צה"ל.. איבדתי את אבא שלי באסון צהלים א'.. אני קוראת בפורום הזה באופן קבוע ופעם גם כתבתי פה בשם ניקיטה. אני לא ממש זוכרת, אחרי הכל זה היה לפני המון זמן, שהייתי בת שנה.. ועכשיו אני בת 14.. אבל הגעגועים עוברים.. וכל לילה להסתכל על התמונה שלו ולחשוב שזה הבן אדם שהכי הייתי רוצה להכיר בחיים שלי, ודווקא אותו לא יצא לי.. אני מבינה אותך לגמרי.. אם תרצה לדבר בפרטי אז יש לי איסיקיו 118499320.. חן..
 
עוברים

נשמה אין לי אי סי קיו אבל אם תרצי אז אני ישאיר לך את המספר פאלפון שלי רוצה?
 
למעלה