רפואה תעסוקתית
מסלול כזה יש רק באת"א.מתקיימים שלושה מסלולי לימודים. ההרשמה לתוכניות מנותבת על פי נתוני הנרשמים. א. מסלול רפואה בתעסוקה (לרופאים): הקניית ידע תיאורטי ואקדמי בבריאות בתעסוקה, יסודות במקצועות המשיקים או נלווים לרפואה תעסוקתית כגון: גיהות בתעסוקה ואספקטים פסיכו-חברתיים בתעסוקה. ב. מסלול גיהות בתעסוקה (לבוגרי מדעי החיים, מדעים מדויקים, הנדסה, חקלאות, רוקחות, מדעי הרפואה): הכרת הגישה הגיהותית לאיתור סיכונים בריאותיים ומוקדי חשיפה במקומות עבודה. הערכת החשיפה התעסוקתית ולהכרת שיטות הבדיקה של הסביבה התעסוקתית. ג. מסלול התנהגות בעבודה ובריאות (לבוגרי מקצועות הבריאות, מדעי החברה וההתנהגות, מינהל ציבורי, עבודה סוציאלית): הקניית ידע אודות הקשר בין עבודה, התנהגות ובריאות. הקניית מיומנויות יישומיות במדעי ההתנהגות בפעילות מונעת בסביבת העבודה ובהתערבות ברמת הארגון לקידום רווחתם הפיזית והנפשית של העובדים. הקניית שיטות ודרכים לשילוב אופטימלי בעבודה ובארגון של עובד שנפגע. העוסקים בבריאות תעסוקתית מועסקים על ידי קופות החולים וכן על ידי מפעלים גדולים. הם מקבלים במשרדם עובדים, שמופנים בדרך כלל על ידי רופא המשפחה, לאחר שהתגלתה אצלם מחלה שיש יסוד להניח שנגרמה מן העבודה. הרופא התעסוקתי עשוי להורות על הפסקה מוחלטת של העבודה או להמליץ על שינוי אופי העבודה או תנאי העבודה. העובדים בבריאות תעסוקתית מסיירים במפעלי תעשייה באזור עבודתם, לומדים להכיר את תנאי העבודה במקומות השונים, את החומרים שהעובדים באים אתם במגע, ואמצעי המיגון הננקטים. הם נמצאים בקשר עם הנהלות המפעלים ועם רשויות הבריאות כדי להבטיח שתנאי העבודה יהיו אופטימליים.
